מכתב שהתקבל במערכת
לכבוד המערכת החשובה.
באתי בזה להעמיד דברים על דיוקם, בענין שתי הוראות שזכיתי לקבל מרבינו, בפרוס חג הסוכות שנת תש"ן לפ"ק, ומעשה שהיה כך היה:
באותן השנים היה המשב"ק הרה"ג מוה"ר משה מנחם עקשטיין שליט"א [כיום דומ"צ גאלאנטא] ממונה לחפש ולמצוא עבור רבינו ארבעה מינים מהודרים, ובאותה שנה הוא ביקש ממני שאבוא לעזור לו במלאכת הקודש, ונעניתי אליו, ובאתי אליו אל 'חדר הגבאים', שהיה צמוד אל חדרו של רבינו בבנין הישיבה ברחוב יחזקאל, ושם נתן לי חבילה גדולה של הדסים, למען אבחר מהם שלשה היותר מהודרים, ועשיתי כך, וביררתי שלשה מהודרים מאוד, ואז נכנסנו יחד אל רבינו בחדר הסמוך, להראות לו את ההדסים שבחרתי, וזכיתי אז לשמוע ממנו את שתי ההוראות דלעיל, וכדלהלן :
א. שאלתי אותו, אם אפשר לברך על ארבעה מינים שיש בהם השיעור רק לשיטת הגרא"ח נאה, ולא לשיטת החזון איש, והשיב שאפשר לברך, ובלשון קדשו אמר: "מ'האט אלץ געהאלטן אז זיינע שיעורים זענען קראנט" ["מאז החזיקו כי שיעוריו ברי סמכא הם"].
הוראה זו נדפסה על פי עדותי בזמירות ליום טוב עטרת יהושע (סימן רפח). ולאחרונה הקשו על זה, ממה שהובא במרא דשמעתתא (תנינא: סימן רצ. תליתאי: סימן שג), כי רבינו הורה שבסוכה שהיא מצוה מן התורה, יש להחמיר לעשותה כשיעור היותר גדול. ומאי שנא סוכה מארבעה מינים ביום ראשון של חג. אבל פשוט דקושיא מעיקרא ליתא, כי גם רבינו לא אמר אלא שאם אין לאדם ארבעה מינים שיש בהם השיעור הגדול, אז מותר לו לברך על ארבעה מינים שיש בהם השיעור הקטן, והוא הדין בסוכה, אם אין לו אלא סוכה שיש בה השיעור הקטן, מותר לו לברך עליה 'לישב בסוכה', אבל לכתחילה יש להחמיר הן בסוכה, והן בארבעת המינים, שיהא בהן השיעור הגדול, מאחר שהן מצוות מן התורה.
ב. הראיתי לרבינו אחד מההדסים שבחרתי, וציינתי שיציאת שלשת העלים בכל קן שבה, אינה בשוה לגמרי, אלא שהתחלת העוקץ של האחד היא לפני סוף העוקץ של השני. והשיב, שאם נמצאים הדסים שיציאת שלשת העלים היא בשוה לגמרי, הוא מעדיף לקחת אותם.
גם הוראה זו נדפסה על פי עדותי בזמירות ליום טוב עטרת יהושע (סימן רעז). וגם על זה הקשו מעדות כמה משמשים ומקורבים שהיו רגילים לבחור עבור רבינו ארבעה מינים מהודרים, ואמרו שהוא מעולם לא בדק אם ההדסים משולשים אלא מקופיא, באופן שעל פי צורת בדיקתו אותן, לא היה אפשר לראות אם יציאת העלים מהקן היא בשוה לגמרי. וגם כאן לא חזינא תיובתא ולא פקפוק כלל על מה שזכיתי לשמוע מפורש מפה קדשו, שהרי רבינו לא אמר שיש לחזר ולאבד זמן למצוא הדסים כאלו, כמנהג שונים המסבבים בשווקים ורחובות, ומבטלים על זה זמן זמנים טובא, אלא שאמר שאם בין ההדסים המונחים לפנינו, יש הדסים שיציאת שלשת העלים היא בשוה לגמרי, הוא מעדיף לקחת אותם, כי הם ודאי יותר מהודרים.
הרי הראוני לדעת, שכל הדברים שרירים אמיתיים וקיימים, אין בהם נפתול ועיקש. ובזה אחתום בכל חותמי ברכות ובברכת הצלחה רבה בעבודת הקודש אהרן משה שטערן מחבר ספר 'אמרי טל' ו'בירורי הלכות'
