ממרן הק' מנאסויד זצ"ל

חכמינו ז"ל קראו (עבודה זרה ג.) למצות סוכה 'מצוה קלה'. ויש לתת טעם לזה על פי מה שפירש בדברי יחזקאל (לשמיני עצרת) נוסח הפיוט (מערבית לשמיני עצרת): 'פונים מסוכה לביתם לישב'. וקשה, מה זה מעליותא ושבח הוא לישראל שפונים מסוכה לישב בבית. ומבאר על פי הידוע כי סוכה היא צלא דמהימנותא עילאה, ובעת ישיבת הסוכה צריך אדם לקבל עליו מלכות שמים, להסתופף בצלו של הקב"ה ושכינתיה, ועל ידי זה יוכל גם בכל השנה להיות מעבדי ה', ולהסתופף תמיד תחת סוכה עילאה צלא דמהימנותא. וזה שסיפר הפייטן בשבחם של ישראל שפונים מסוכה לביתם לישב, והיינו לישב שם בביתם בצל הסוכה, כי הם לוקחים את קדושת הסוכה עמהם לבית, וזוכים להסתופף גם כל השנה בצלא דמהימנותא, עכ"ד. והנה איתא בגמרא (גיטין נו:) גבי טיטוס: בריה קלה יש לי, ויתוש שמו. ואמאי קרי לה בריה קלה, דמעלנא אית לה, ומפקנא לית לה, ע"כ. ובמצות סוכה, המצוה היא גם כן להיכנס בה, לחסות תחת צלא דמהימנותא, ושלא לצאת ממנה, אלא ליקח קדושת הסוכה עמו לבית, להסתופף כל השנה בצלא דמהימנותא, אם כן מעלנא אית לה למצות סוכה ומפקנא לית לה, ולכן קראו חז"ל למצות סוכה 'מצוה קלה'. (מרא דעובדא חלק ג, עמוד רסט, אות יב)