מן הבאר

כה ביאר הרה"ק ה'בית אברהם' זי"ע (לשבת חוה"מ) את עניין ה'נענועים', שהנה ידוע מה שכתב הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ג ה"ד) 'אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו עורו ישנים משנתכם, ונרדמים הקיצו מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה' וכו', אמנם פעמים שאדם שקוע בתרדמה עמוקה עד שאפילו אם קוראים בשמו וצועקים אליו אין מצליחים לעוררו, ואין עצה אלא לנענע אותו... וזהו עניין ה'נענועים' בלולב, שאף אם הוא עוסק בפרק 'הישן' בעמקות נוראה... תקיעת שופר לא הצליחה לעורר אותו, אך עתה הוא הזמן שצריך להתעורר...

כיוצא בדבר ביאר הרה"ק ה'חידושי הרי"ם' זי"ע את הטעם שעושים את ה'נענועים' כנגד הלב, כי העיקר הוא לעורר את הלב...

כא. עוד רמזו צדיקי הדורות שאף ה'לולב' הוא כנגד הלב, וכמו שנרמז בשמו לו לב, וכדאיתא בגמ' (סוכה מה:) 'מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים', וכן 'לולב' ר"ת וטהר ליבנו לעבדך באמת, כי העיקר הוא לשעבד את ליבו לאביו שבשמים.

כב. מענין לענין, בדרשות מהר"ם בריסק (סוכות, ב) כתב לרמוז בהדסים שדינם להיות משולשין כנאמר ענף עץ עבות. והעולם קורין להדס המשולש 'תלת על תלת', והנה ההדס הוא כנגד העין ונרמז בזה שצריך להתבונן בעין שכלו הדק היטב היטב הדק בב' השילושים, הלא המה, דברי עקביא בן מהללאל (אבות ג א) הסתכל בשלושה דברים מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון וכו', והשנית דברי רבי (שם ב א), הסתכל בשלושה דברים דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים.

כג. וכך הוכיח הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא זי"ע ממה שדרשו חז"ל (סוכה יב.) מאי דכתיב (דברים טז יג) 'באספך מגרנך ומיקבך - בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר', ללמדנו שגם הפחות שבפחותים שהוא כ'פסולת' גם כן זוכה לעלייה בחג הסוכות, ולהיות כהסכך שהוא חלק משמותיו של הקב"ה.

יש שרמזו כן בהלכות נטילת לולב (סוכה לז:) 'מוליך ומביא, מעלה ומוריד', היינו אף אם התרחק להיות בבחינת 'מוליך', יש בידו לבוא לידי 'מביא' ולחזור לשורשו בקדושה.

כה. וגם זאת נלמד מ'עניינא דיומא' אחד ממצוות חג הסוכות הוא 'ניסוך המים' בזמן שבית המקדש היה קיים, ועניינו הוא כדאיתא בחז"ל (תיקו"ז תיקון מ'; בר"ר ה ד) שבשעה שהבדיל הקב"ה ממים עליונים עשה את הרקיע, וממים התחתונים עשה את הים הגדול, בכו המים התחתונים על שנתרחקו ממקום משכן כבודו ית' ובקשו 'אנן בעי למהוי קדם מלכא', וניחמם הקב"ה במצוות ניסוך המים ובברית מלח (היוצא מן המים) ש'על כל קרבנך תקריב מלח', והרי לך להדיא שבזכות אותם בכיות זכו שאכן ימלא ה' משאלתם הטהורה וזכו אף הם להיות 'קדם מלכא'...