מצות סוכה
מצות סוכה
המקבל להטיב מעשיו יכנס לסוכה
בספרים, ימלא בושה וכלימה על מה ששעבר, אולם זאת עצה היעוצה שיקבל עליו להיטיב מעשיו מהיום והלאה, ובזה יכנס לסוכה על שם העתיד, ובפרט כי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, וידוע כי מעשיהם של צדיקים נקרא 'אור' והפכו נקרא 'חושך' כדאיתא במדרש (ב"ר א, ח).
איתא בייטב פנים
(שובע שמחות אות י) 'בסוכות תשבו שבעת ימים', תיבת תשב"ו אותיות בוש"ת, כי האדם בשומו אל לבו גודל קדושת הסוכה בבחינת מקיף כמבואר
וזהו שאומר הכתוב 'כל האזרח', דהיינו שאהיה זורח אור מהיום, 'ישבו בסוכות', והראיה לזה, שכך היה גם בעת יציאת מצרים, שהיו ישראל שקועים במ"ט שערי טומאה, והוציאם הקב"ה על שם העתיד הטוב, שהם עתידין לקבל את התורה, וזהו כוונת הכתוב 'כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים', והלא יצאו ממצרים רק בזכות זה שעתידין לקבל את התורה.
סוכה שנכנסים בה בכל הגוף
הגר"א מווילנא זי"ע היה אומר: שתי מצוות ניתנו להם לישראל שנכנסין בהן עם כל גופם, סוכה וארץ ישראל, ואמר רמז לכך במאמר הכתוב (תהלים עו, ג) 'ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון', 'ויהי בשלם' איזוהי מצוה שהיא בשלימות בכל גופו?! 'סוכו' היא מצות סוכה, 'ומעונתו בציון' לדור בציון, היא מצות ישיבת ארץ ישראל.
חביבות מצות סוכה
הרה"ק בעל בני יששכר מדינוב זי"ע כשהיה חל ערב סוכות ביום א', השתדל שתעשה סוכתו אז על ידי נכרים, והיה נותן להם שתי מדות יין שרף, והכל כדי שיעשו מלאכה ביום אידם, ובליל התקדש חג כשנכנס לסוכתו, היה נכנס בפישוט ידים ורגלים, והיה מנשק הרצפה והדפנות, ונכנס בהתלהבות והיה ממליץ טוב על ישראל, ואמר: רבונו של עולם, ראה איך שהערלים בשביל מדה יין שרף, עשו מלאכה ביום אידם, מה שלא יעשו עמך ישראל בעד כל הון דעלמא, ובעת כזאת עמך ישראל הם במצב שפל כזה. (גן ההדסים, מערכת הרה"ק ר' צבי אלימלך מדינאב אות צ).
כל הסוכה מלא בשמות קדושים
בענין זה כתב בחקל יצחק (פרשת עקב) בשם הרה"ק מצאנז זי"ע, דהגם הטלית של הציצית מכסה גם כן רוב הגוף, אף על פי כן אין הרגלים נכנסים לתוכה, מה שאין כן הסוכה שגם הרגלים נכנסין לתוכה. ולא עוד אלא שהסוכה כולה שמות הקדושים, וקרקע הסוכה גם כן שורה בתוכה שמות הקדושים כידוע, והשי"ת צוה לנו להכנס לתוך הסוכה לדרוס עליהם, כדי לקדשינו ולטהרינו ולכפר פשעינו.
שמחה על קיום המצוה לשם שמים
בשנה אחת של בצורת לא היו אתרוגים מצויים, נזדמן יהודי אחד לפני הגאון מווילנא זי"ע שהיה מוכן למסור לו את אתרוגו, אבל תנאי התנה לדבר, שחלקו של הגאון בעולם הבא עבור מצות האתרוג של שנה זו, שייכת רק לו בלבד.
הישיבה בסוכה נחשב כאילו יצאו לגלות
איתא בילקוט (אמור רמז תרנג) אמר רבי אליעזר בר מרוס למה אנו עושין סוכה אחר יום הכפורים?! לומר לך, שכן אתה מוצא, בראש השנה יושב הקב"ה בדין על כל באי עולם, וביום הכפורים הוא חותם את הדין, שמא יצא דינן של ישראל לגלות?! ועל ידי כן עושין סוכה וגולין מבתיהן לסוכה, והקב"ה מעלה עליהן כאילו גלו לבבל, שנאמר (מיכה ד, י) 'חולי וגוחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בבבל ובאת עד בבל שם תנצלי, שם יגאלך ה' מכף כל אויביך'.
מצוה בו יותר מבשלוחו
בספר שבחי רב ייבי מביא שהרה"ק ר' ייבא מאוסטרא זי"ע היה דרכו לטרוח בעצמו בכל המצוות, אף כשהיה בידו לעשותם על ידי שליח, הוא בעצמו קנה את הסכך לסוכה בשוק, ונשאו אותו על כתפיו כמה פעמים מהשוק עד לביתו.
חלקו עמו בגן עדן עבור עשיית נוי סוכה
בספר שיח שרפי קודש מסופר על הרה"ק ר' פישל מסטריקוב זי"ע שהיה דר בבית אחד עם חייט, בחג הסוכות בנה החייט את הסוכה, וייפה אותה במיני צבעונין, פרחים סדינים וכדומה, כאשר בא הרה"ק לסוכה וראה את נוי הסוכה, שאל החייט: מי הוא שייפה כ"כ את הסוכה?! השיב החייט כי הוא בעצמו עשה זאת, שמח הרה"ק מאוד, ואמר לו: שיבקש ממנו בנים, או עשירות, או אריכות ימים וכדומה, השיב החייט: שלא זאת הוא בקשתו, ורק דבר קטן אחד הוא שואל ממנו, כשם שיושב עמו במחיצה אחת בעולם הזה, כך יזכה לישב עמו במחיצה אחת לעולם הבא, אמר לו הרה"ק: אמנם אין זה דבר קטן אלא דבר גדול שאלת, אך כיון שהבטחתי למלאות בקשתך, לא אשוב מדברי, רק דבר זה יגיע לך בקושי גדול, ואכן לאחר פטירתו של הרה"ק נפל החייט למשכב, ושכב חולה על ערש דוי שמונה עשרה שנים.
ינוי סוכה' אלו יהודים בעלי אמונה פשוטה
בכתר שם טוב (הוספות בסוף הספר אות קיב) מובא שהבעש"ט הק' זי"ע אמר, הנוי הסוכה שלו הם 'פשוטע קבלת עול אידן' (יהודים פשוטים המקבלים עליהם עול מלכות שמים), הגורמים שמחה למעלה בשמחת המצוה שלהם, מצד אמונה פשוטה.
ובענין זה מביא עוד (שם אות קיג) שכן היה אחד ממנהגי קודש של הבעש"ט הק' זי"ע בעבודתו הק' בשמחת חג הסוכות, לשמוח יחד עם היהודים הפשוטים ביותר.
בדומה לזה מסופר על הרה"ק ר' משה מראזוודוב זי"ע, שהיו עושים לו סוכה נאה מאד מיוחדת במינה, שהיו מקשטים אותו בכל מיני קישוטים ונוי סוכה, והיתה מפוארת כל כך עד שמכל הסביבה באו אנשים לראותה, ואף שרי המלוכה מוויען הגיעו פעם לראותה, עם כל זאת היה אומר הרה"ק מראזוודוב בענוות צדקו: שהוא מקנא ביהודי כפרי פשוט העושה סוכה מד' דפנות פשוטות ללא שום השגה אלא בתמימות כדי לקיים מצות סוכה (צל קודש ראפשיץ).
השלחן והתיישב ליד האורח, שאלו אותו האיש בתמיה?! הלא הרב חולה, ובוודאי פטור מישיבה בסוכה, מה ראה להטריח עצמו לבוא בשעה זו לסוכה?! השיב לו הגאון: אמנם חולה אני, ולפי הדין איני חייב עתה במצות ישיבה בסוכה, אבל איני רשאי לפטור עצמי ממצות 'הכנסת אורחים', שהרי אף אברהם אבינו קיים מצוה זו בימי חליו, על כן החלטתי לרדת להסוכה, כי אין זו מידה ראויה שהאורח ישב לבדו בסוכה ואני אשאר בבית, אין זו הדרך לקבל פני אורח בחג הסוכות.
חולה אינו פטור ממצות הכנסת אורחים
מסופר שבאחד מימי הסוכות נזדמן עובר אורח לביתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודזאנסקי ז"ל בווילנא, הגאון הזמינו לאכול אצלו בצהרים, ואמר לו: יתכבד נא לרדת לסוכתי הנמצאת בחצר, ויאכל שם כאוות נפשו, אני נאלץ לצערי להשאר בבית, כי הנני חולה, ופטור אני ממצות ישיבה בסוכה.
האורח ירד לסוכה לאכול, ולפתע נראה הגאון הישיש עומד בפתח הסוכה והתקרב לאטו אל
הכנסת אורחים כדי לישב בסוכת לויתן
הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע היה מהדר מאד במצות הכנסת אורחים לסוכתו, והשתדל להכניס אנשים פשוטים ופחותים, כאשר שאלו אותו לפשר מנהגו, נענה ואמר: לעתיד לבא כשישבו הצדיקים בסוכת עורו של לויתן, וארצה גם אנכי להשתתף עמהם, וודאי יאמרו לי: מי אתה, איש פשוט, הנדחק לישב בסוכתם של צדיקים?! אבל עתה יהיה לי פתחון פה ואשיב: גם בסוכה שלי ישבו אנשים פשוטים והדיוטים!
