מבחן 5 ל' תשרי עד ו' חשון

חפץ חיים - הלכות לשון הרע כלל ב'

באיזה אופן מתיר הח"ח לכולי עלמא לומר דבר בפני שלשה?
א' בדבר שאינו גנאי גמור, ותלוי לפי צורת הסיפור.
ב' אף בדבר שאינו גנאי גמור, אך ניכר בצורת סיפורו שכוונתו לגנאי.
ג' כל דבר שכבר התפרסם בפני שלשה אין בו משום לשון הרע אף כשמתכוון לפרסם.

אלו תנאים נצרכים כדי להתיר לספר דבר שכבר נתפרסם בפני שלשה, לדעת המתירים?
א' שיודע בעצמו שהדבר נאמר בפני שלשה, ואין חשש שהשומע יאמין ויוסיף על הסיפור, ודווקא באותה עיר.
ב' דווקא כשאין סיבה לומר שאחד מהשלשה לא יספר (כגון שהוא קרובו), וכן אם הזהיר אחד מהם שלא לגלות אסור.
ג' שתי התשובות נכונות.

דבר שנתפרסם בפני שלשה, האם מותר להטעים את הדבר יותר או להוסיף עליו?
א' אסור.
ב' מותר.
ג' להטעים מותר אבל להוסיף אסור.

האם מותר לומר על דרשן שאין בדרשותיו ממש?
א' לדעת המתירים לספר דבר שהתפרסם באפי תלתא מותר, ובלבד שלא יוסיף על הדברים.
ב' לדעת המתירים לספר דבר שהתפרסם באפי תלתא מותר, ובלבד שלא ידבר מתוך שנאה או זלזול באחרים.
ג' אסור לכל השיטות.

לשון הרע שנאמר באפי תלתא, האם מותר להאמין לזה?
א' כן.
ב' לא, ומותר רק לחוש.
ג' אסור אפילו לחוש.

האם מותר לספר לשון הרע שכבר נתפרסם בפני שלשה, בעיר גדולה, לדעת המתירים?
א' אסור, אא"כ זה דבר המרעיש את אזני הבריות.
ב' אסור בכל אופן.
ג' באותה העיר לעולם מותר, ובעיר אחרת מותר רק בדבר המרעיש אזני הבריות.

המגלה סוד מסחרי באפי תלתא, האם מותר לספר זאת הלאה כשכוונתו לפרסם את הדבר?
א' מותר.
ב' אסור.
ג' מותר, ובלבד שלא יעשה לזה פרסום גדול.

המספר לחבירו דבר ולא אמר לו שלא יספר, האם מותר לו לספר זאת?
א' מידה טובה להמנע מזה, אבל אין בזה איסור.
ב' כל זמן שלא סיפר באפי תלתא אסור.
ג' מותר לכתחילה.

אהבת חסד - חלק ב' פרק ה' 'וגם מצוה זו' עד פרק ח' 'ויש עוד'

אלו שני דברים מנה החפץ חיים שהיצר מתגבר בהם על האדם?
א' שלא יעשה חסד, ואם יעשה שיעשה לא בשמחה ולא בשלימות.
ב' שמטריד שכלו בהבלים, ומרגיל אבריו לעשות נגד רצון השם.
ג' שלא לעסוק בתורה וחסד.

מי זוכה לבנים בעלי חכמה עושר ואגדה?
א' הרגיל בתמידות בעשית חסד.
ב' כל אדם שעושה חסד.
ג' המלמד בן חבירו תורה.

מה הפירוש "מלוה ד' חונן דל"?
א' שהחונן את הדל כאילו הוא מלוה לקב"ה כביכול.
ב' שהחונן את הדל הקב"ה פורע לו את מה שנתן לדל.
ג' שהחונן את הדל הקב"ה פורע לו את כל חובותיו.

מי זוכה לשבת בישיבה של מעלה בין החכמים?
א' כל הגומל חסד.
ב' מי שדואג שתלמיד חכם יוכל להתפרנס.
ג' מי שבעולם הזה מתאבק בעפר רגלי חכמים.

האם הנמנע מצדקה וחסד נענש בגיהנום או שרק מפסיד את המצוה?
א' יורד לגיהנום.
ב' מפסיד שכר המצוה לנצח נצחים.
ג' במניעת הצדקה יורד גיהנום, ובמניעת חסד מפסיד את המצוה.

כיצד מבאר הח"ח (אהבת חסד חלק ב' סוף פרק ז') מדוע הכופר בגמילות חסדים כאילו כופר בעיקר?
א' מפני שהוא חושב שיפסיד מכוחו וממונו על ידי זה, וזה לא נכון.
ב' מפני שכל בריאת העולם היא כדי שהקב"ה יתחסד עם הברואים.
ג' מפני שכל הכופר בטובתו של חבירו כאילו כופר בטובתו של מקום.

האם יש מצות הלואה באופן שיש חשש שלא יחזיר?
א' אם השיעור קטן שמחויב בו מצד מצות צדקה או מצד "והחזקת בו" צריך להלוות.
ב' בכל אופן אין צריך להלוות.
ג' בכל אופן צריך להלוות.