מוהרא"ש מספר - כוונת הנענועים

כַּוָונַת הַנַּעְנוּעִים

כְּשֶׁאַתָּה מְנַעֲנֵעַ אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים תְּכַוּן אֶת "כַּוּנוֹת הַנַּעְנוּעִים" שֶׁמּוֹהֲרָא"שׁ גִילָה לָנוּ; כְּשֶׁאַתָּה מְנַעֲנֵעַ לְיָמִין (דָּרוֹם) – תְּכַנֵּן: "רְבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי רוֹצֶה לִזְכּוֹר תָּמִיד כְּשֶׁהוֹלֵךְ לִי טוֹב, הַכּל הוֹלֵךְ לְצַד יָמִין – שֶׁהַכֹּל מִמְּךָ", וּכְשֶׁאַתָּה מְנַעֲנֵעַ לִשְׂמֹאל (צָפוֹן) – תְּבַקֵּשׁ: "רְבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תַּעֲזֹר לִי שֶׁתָּמִיד אֶזְכּוֹר שֶׁאֲפִילוּ כְּשֶׁדְּבָרִים הוֹלְכִים לְצַד שְׂמֹאל – זֶה גַּם אַתָּה", וּכְשֶׁאַתָּה מְנַעֲנֵעַ קָדִימָה (מִזְרַח) – תְּבַקֵּשׁ: "רְבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תַּעֲזֹר לִי שֶׁתָּמִיד אֶזְכּוֹר כְּשֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ כְּמוֹ הַתָּכְנִיּוֹת שֶׁזֶּה לֹא בִּגְלַל הַכְּשְׁרוֹנוֹת שֶׁלִי,

אֶלָּא הַכֹּל מִמְּךָ הַשֵׁם", וּכְשֶׁאַתָּה מְנַעֲנֵעַ לַשָּׁמַיִם (לְמַעְלָה) – תְּבַקֵשׁ: "רְבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם תַּעֲזֹר לִי, תָּרִים אוֹתִי אֵלֶיךָ, תּוֹצִיא אוֹתִי מֵהַשְׁטוּיוֹת שֶׁלִי, תּוֹצִיא אוֹתִי מֵהַבּוֹץ שֶׁל הָעֲבֵירוֹת שֶׁלִי", וּכְשֶׁאַתָּה מְנַעֲנֵעַ לְמַטָּה – תִּבְנֶה אֶת לִבְּךָ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נָפַלְתִּי כָּל כָּךְ, בֹא אִתִּי, אַל תַּשְׁאִיר אוֹתִי בַּנְפִילָה, תָּרִים אוֹתִי, אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת יְהוּדִי כָּשֵׁר", וּכְשֶׁאַתָּה מְנַעֲנֵעַ אֲחוֹרָה (מַעֲרָב) – תְּבַקֵּשׁ: "רְבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּשֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ לִי הָפוּךְ אֲנִי רוֹצֶה לִזְכּוֹר מִמְּךָ, שֶׁהַכֹּל מִמְּךָ, שֶׁאֶשֶׁאֵר עִם אֱמוּנָה חֲזָקָה".

אָחִי הָאָהוּב, אִם תַּעֲשֶׂה אֶת הַנַּעְנוּעִים עִם הַכַּנָּנוֹת הָאֵלּוּ אַתָּה תַּרְגִישׁ כָּזוֹ דְבֵקוּת חֲזָקָה, כָּזוֹ קִרְבַת אֱלֹקִים; וְאִם אַתָּה צָרִיךְ יְשׁוּעָה, אַתָּה צָרִיךְ שִׁידוּךְ לַבֵּן שֶׁלְךְ אוֹ לַבַּת שֶׁלְךָ, אוֹ שֶׁאֵין לְךְ פַּרְנָסָה, פִּטְרוּ אוֹתְךָ מֵהַפַּרְנָסָה שֶׁלְךָ – תַּעֲשֶׂה אֶת הַנַּעְנוּעִים עִם תְּפִלּוֹת עַל הָעִנְיָן שֶׁמֵצִיק לְךְ עַכְשָׁו הֲכִי הַרְבֵּה, כִּי מוֹהַרְנַ"תּ חִזֵק פַּעַם אֶת אֶחָד מֵהַתַּלְמִידִים שֶׁלּוֹ שֶׁהָיָה מְאֹד דָּחוּק מֵעֲנִיּוּת, שֶׁעַכְשָׁו יְבַקֵּשׁ רַק עַל פַּרְנָסָה, הוּא אָמַר לוֹ: "עַכְשָׁו כְּשֶׁאַתָּה כָּל כָּךְ דָּחוּק – זוּ הָאֱמֶת שֶׁלְךָ"; תְּנַעְנֵעַ אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים, וּכְשֶׁאַתָּה מְנַעְנֵעַ לְיָמִין תִּבְפֶה אֶת לִבְּךָ אֶל הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, תְּבַקֵּשׁ: "רְבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם הַיְשׁוּעָה שֶׁלִי נִמְצֵאת בַּצַד הַזֶּה שֶׁל הָעוֹלָם – תָּבִיא אֶת זֶה אֵלַי", וּכְשֶׁאַתָּה מְנַעֲנֵעַ לִשְׂמֹאל תַּגִּיד: "הַשֵׁם, אֵיפֹה יֵשׁ שִׁידוּךְ לַיְלָדִים שֶׁלִי? אִם זֶה בַּצַד הַזֶּה שֶׁל הָעוֹלָם תָּבִיא אֶת זֶה אֵלֵינוּ, וְאִם הַפַּרְנָסָה שֶׁלִי נִמְצֵאת בַּצַד הַזֶּה שֶׁל הָעוֹלָם תָּבִיא אֶת זֶה אֵלַי".

אָחִי הָאָהוּב, עַכְשָׁו כְּשֶׁאַתָּה אוֹחֵז אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים בַּיָּד, אַל תִּסְתַּכֵּל עַל אַף אֶחָד, תִּמְשׁוֹךְ אֶת הַטַלִית עַל עֵינֶיךָ וְתִבְכֶּה אֶת לִבְּךָ אֶל הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁבּוֹכֶה אֶל אַבָּא, וְתֵאָנַח כַּמָּה מִילִים אֲמִתִּיּוֹת מֵהַלֵּב, תַּגִּיד: "רְבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵיפֹה הַפַּרְנָסָה שֶׁלִי? אֲנִי צָרִיךְ פַּרְנָסָה, אֲנִי לֹא יָכוֹל לַחְזֹר הַבַּיְתָה, אִשְׁתִּי וְיְלָדִי מְחַכִּים שֶׁאָבִיא כֶּסֶף הַבַּיְתָה, הִבְטַחְתִּי לָהֶם שֶׁאֲנִי עוֹמֵד לְהָבִיא, אֲנִי לֹא יָכוֹל לַחְזֹר כָּךְ הַבַּיְתָה".

בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי שֶׁתִּבְכֶּה וְתֵאָנַח עַל קִרְבַת אֱלֹקִים, וְאֵל תַּעֲזֹב אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים מֵהַיָּד עַד שֶׁאַתָּה פּוֹעֵל אֶת הַיְשׁוּעָה שֶׁלְךָ, כִּי אַרְבַּעַת הַמִּינִים הֵם כְּמוֹ נֶשֶׁק. כָּתוּב בַּזוֹהַר (תִּיקוּן יג, דַּף כט.), שֶׁאַחֲרֵי יוֹם הַכְּפּוּרִים כּוּלָם רוֹצִים לָדַעַת 'מַאן נָצַח' מִי נְצֵחַ – עַם יִשְׂרָאֵל אוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא ? אוֹמֵר הַזְוֹהַר שֶׁמִּסְתַּכְּלִים מָאן דְאָחִיד מָאנֵי קְרָבָא בִּידֵיהוּ', מִי אוֹחֵז אֶת הַנֶּשֶׁק בַּיָּד, וּכְשֶׁרוֹאִים שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל בָּאִים בְּסֶכּוֹת עִם אַרְבַּעַת הַמִּינִים שֶׁהֵם כְּמוֹ נֶשֶׁק – יוֹדְעִים שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל נִצֵחַ, וְהַצַדִּיק רַבִּי נָתָן שׁוֹאֵל (לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת שַׁבָּת ז, נד), אֲנַחְנוּ הֲרֵי יוֹדְעִים הָפוּךְ, מַהוּ הַסִימָן שֶׁנִּצְחוּ בַּמִּלְחָמָה ? כְּשֶׁמַּנִּיחִים אֶת הַנֶּשֶׁק, וּכְשֶׁרוֹאִים חֲיָלִים שֶׁעֲדַיִן אוֹחֲזִים אֶת הַנֶּשֶׁק זֶה סִימָן שֶׁעוֹד לֹא נִצְחוּ בַּמִּלְחָמָה, אָז מַה הַזְוֹהַר אוֹמֵר שֶׁמִּי שֶׁאוֹחֵז אֶת הַנֶּשֶׁק הוּא נְצֵחַ? אוֹמֵר רַבִּי נָתָן, שֶׁהַמִּלְחָמָה עִם הַיֵּצֶר הָרַע שׁוֹנָה מִמִּלְחָמָה גַּשְׁמִית, בְּמִלְחָמָה גַּשְׁמִית בֵּין מְדִינוֹת הַמְּנַצֵחַ מֵנִיחַ אֶת הַנֶּשֶׁק, הוּא לֹא מַחֲזִיק יוֹתֵר נֶשֶׁק, אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר שֶׁנִּמְשֶׁכֶת כָּל הַחַיִּים – זֶה הָפוּךְ, רַק מִי שֶׁלֹא עוֹזֵב אֶת הַנֶּשֶׁק – הוּא הַמְּנַצֵחַ; אֶת זֶה אוֹמֵר הַזְוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, עָבַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה, יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּכְשֶׁרוֹאִים שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל שׁוּב כָּאן עִם הַנֶּשֶׁק בַּיָּד, הֵם בָּאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת עִם אַרְבַּעַת הַמִּינִים, לְהַמְשִׁיךְ לִצְעוֹק: "הוֹשַׁעְנָא, הוֹשַׁעְנָא" – הַשָּׂטָן לֹא יוּכַל לְנַצֵחַ אוֹתָם. אֶת זֶה תִּזְכּוֹר, כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה לֹא תַּעֲזֹב אֶת הָרָצוֹן שֶׁלְךְ לִהְיוֹת טוֹב, אַתָּה תַּחְזֹר שׁוּב וְשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ "קָרְבֵנוּ לְתוֹרָתֶךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲנִי רוֹצֶה לִלְמוֹד אֶת הַתּוֹרָה הַקָּדוֹשָׁה, לַמְּדֵנוּ מִצְוֹתֶיךָ, אֲנִי רוֹצֶה לְקַיֵים אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁלְךָ, הוֹרֵנוּ דְרָכֶיךָ, הַט לִבֵּנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וּמֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָתֶךָ" – אַתָּה מְנַצֵחַ, וְהַשָּׂטָן וְהַקְלִפּוֹת לֹא יוּכְלוּ לְנַצֵחַ אוֹתְךָ. (עֲצָתוֹ אֱמוּנָה בְּרָכָה-א תשפ"ז)