<h2>אור בית-השואבה</h2><p>ולא היה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית-השואבה... תנא: אשה היתה בוררת חיטים לאור של בית-השואבה (סוכה נא,א, נג,א).</p><p>המשנה מספרת שהיו אלו "פרחי כהונה" (בחורים, רש"י) שהדליקו את המנורות שהאירו את ירושלים.</p><p>כתב הרמב"ם: "כל איש שנדבה רוחו לעמוד לפני ה' לשרתו" הוא בבחינת "כהן". וההוראה מדבריו בהקשר הזה – כל מי ש"נדבה רוחו אותו" יש לו להאיר את בתי ישראל באור התורה והמצווה, ועד אשר גם ענייניהם הארציים של ישראל יהיו מוארים באור התורה – "אשה היתה בוררת חיטים לאור של בית-השואבה". וחובה מיוחדת מוטלת על שכמם של הצעירים, "פרחי כהונה".</p><p>(לקוטי-שיחות כרך ד, עמ' 1365).</p>

מאמר זה דן באור שמחת בית השואבה, ומסביר כיצד האור הרוחני והגשמי של חג הסוכות מאיר את בתי ישראל. הוא מדגיש את תפקיד "פרחי כהונה" בהפצת אור התורה.

אור בית-השואבה

תוכן מעובד לעזר וסיוע בהקהלת קהילות, מסיבות שבת, מבצע לולב וכיו"ב