פרשת דברים

בפרשת דברים מתאר משה לישראל את קורותיהם במדבר, שכשהיו בהר סיני עמדו להכנס לארץ ישראל, אולם בגלל חטא המרגלים נגזר עליהם למות במדבר במשך ארבעים שנה ורק ואח"כ יכנסו לארץ, ובשנה האחרונה נאסר עליהם להלחם בשעיר ובמואב, וניצחו את סיחון ועוג, וכמו שניצחו אותם כך ינצחו את המלכים שבארץ ישראל.

דברי משה לישראל בעבר הירדן בשנת הארבעים להליכתם במדבר-

שהות בני ישראל במדבר-

הקב"ה אמר בהר סיני לעלות לרשת את הארץ אשר נתן להם. משה שם על ישראל שרי אלפים מאות חמישים ועשרות וציוה אותם לשפוט צדק. בבוא ישראל לקדש ברנע משה אמר לישראל לעלות לרשת את הארץ, בני ישראל ביקשו לשלוח מרגלים כדי לדעת איך לעלות לכבוש את הארץ, נשלחו י"ב מרגלים והם אמרו שהארץ טובה, ישראל לא רצו לעלות כי פחדו מהם, משה אמר לישראל שהקב"ה שנלחם לכם במצרים ונשא אתכם במדבר ילחם לכם, ישראל לא האמינו בד', ולכן נענשו שכל הדור לא יכנסו לארץ חוץ מכלב ויהושע, וגם משה לא יכניסם לארץ אלא יהושע, ישראל רצו לעלות לרשת, ומשה אמר להם כי ד' אינו עמהם, ישראל עלו להר והאמורי הכה אותם. ואז הלכו וישבו בקדש ימים רבים, ל"ח שנה הלכו ישראל מקדש ברנע עד שעברו את נחל זרד, ובאותם שנים מתו כל אנשי המלחמה עד תומם.

כיבוש הממלכות לפני הכניסה לארץ ישראל-

הקב"ה אמר לא להתגרות בבני עשיו, כיון שהר שעיר ניתן לעשיו, אלא לקנות מהם אוכל ומים, וגם במואב הקב"ה אמר לא להתגרות, כיון שארץ מואב ניתנה לבני לוט, אבל מכאן ואילך יתן פחד ואימה מפניהם, וילכו לכבוש את ארץ סיחון. משה שלח לבקש מסיחון לעבור בארצו, ויצא לקראת ישראל למלחמה, והקב"ה נתנו בידי ישראל שהרגו את כולם וכבשו את כל ארצו, ולקחו את הבהמות ואת הממון לשלל, ואז בא עוג מלך הבשן להלחם וגם אותו נתן הקב"ה בידי ישראל. ארץ סיחון ועוג ניתנה לבני שבט ראובן גד וחצי מנשה, בתנאי שיעברו חלוצים לרשת את הארץ.

משה אמר ליהושע שכמו שעשה הקב"ה לסיחון ועוג, כן יעשה להם בכיבוש הארץ, ולא יפחדו מהם.

הפטרה-

הנביא מוכיח את ישראל בשם ד' על חטאיהם הגדולים, ואומר להם שהארץ תיחרב, ושד' לא חפץ בקרבנותיהם ובמועדיהם ובתפילותיהם, ועליהם קודם לשוב בתשובה ואז ימחל הקב"ה על עוונותיהם. לאחר מכן מקונן הנביא על ירושלים שהיא מלאה בחטאים, ואומר שהקב"ה יפרע מהחוטאים וישראל יזדככו ואח"כ תחזור ירושלים לגדלותה.