פרשת וילך

פרשת וילך

משה רבינו נפרד מבני ישראל ביום מותו (ז' באדר), חיזק אותם בידיעה שד' יהיה איתם ויצליחו בכיבוש הארץ תחת הנהגת יהושע, ציוה אותם על מצות הקהל, לימדם את שירת האזינו (פרשת האזינו), ובירכם (וזאת הברכה), סיים את כתיבת ספר התורה (וי"א שיהושע כתב את ח' הפסוקים האחרונים בהם מתוארת מיתת משה עצמו. ב"ב י"ד) ומסרו ללויים שיניחוהו בצד ארון ברית ד'.

דברי משה ומעשיו ביום מיתתו-

משה רבינו חיזק את עם ישראל ביום פטירתו באומרו שד' ישמיד את הגויים לפניהם ואין להם לפחד, וכן חיזק את יהושע שד' יהיה עימו ויסייעו להנחיל לישראל את הארץ. משה כתב את התורה ונתנה ללויים, אמר להם שבסוכות פעם בשבע שנים יקראו את התורה באזני כל ישראל. הקב"ה אומר למשה שישראל עתידים לחטוא, ויהיו להם צרות והסתר פנים, ועל כן יכתוב להם את שירת האזינו, כדי שיזכרו שהקב"ה התרה בהם. משה סיים את כתיבת ספר התורה, וציווה את הלווים לשים את ספר התורה מצד הארון, ואמר שיקהילו את הזקנים והשוטרים ויאמר לפניהם את שירת האזינו.

הפטרת שבת שובה-

הנביא קורא לעם ישראל לשוב בתשובה שלימה, לאחר שראו שהאומות והפסלים לא יכולים להושיעם, ואז ייטיב ד' להם מאד ויסלח להם על חטאיהם.