פרשת וזאת הברכה

ביום מותו בירך משה את ישראל, כל שבט בנפרד ואת כולם יחד, שיכבשו בקלות את ארץ ישראל, וישבו בה לבטח ובטובה גדולה. ובתחילה הזכיר משה את שבחם של הקב"ה וישראל. בסיום הפרשה מוזכרת מיתת משה, עליה נחלקו בגמרא (ב"ב ט"ו) אם משה רבינו כתב פסוקים אלו בדמע, או שיהושע כתבם לאחר מיתת משה.

ברכת משה לפני מותו-

בתחילה הזכיר משה את נתינת התורה וקבלתה ע"י ישראל.

ראובן-

נתברך שיחיה ויתכפר לו מעשה בלהה.

יהודה-

נתברך שינצח במלחמות.

לוי-

לפי שלא חטאו במסה ובעגל, יורו משפט ויקריבו את הקרבנות, וינצח קמיו ומשנאיו.

בנימין-

נתברך שיבנה בית המקדש בחלקו.

יוסף-

תתברך ארצו בכל טוב, ואפרים ומנשה ינצחו במלחמות.

זבולון ויששכר-

זבולון יצליח בסחורה ויששכר בתורה.

גד-

תחומו יהיה רחב, יהיה חזק כאריה, בחר לנחלה את מקום קבורת משה, וילכו לפני אחיהם בכיבוש הארץ כהבטחתם.

דן-

חזק כאריה, ונהרות יצאו מחלקו.

נפתלי-

ארצו תשביע רצון יושביה, וים כינרת בתחומו.

אשר-

יתברך בבנים, יתרצה לאחיו, ארצו מושכת שמן.

ואחר בירך את כל ישראל שד' יהיה בעזרם וישבו בטוחים בארצם וינצחו אויביהם וארצם תתברך.

מיתת משה-

משה עלה להר נבו וראה את כל הארץ ומה שיארע בה לישראל, משה מת בגיל מאה ועשרים וקברו הקב"ה, מקום קבורתו לא נודע, ישראל בכו על מיתת משה ל' יום, יהושע נסמך ע"י משה והיה מלא חכמה, לא קם כמשה בנבואה ובמופתים שעשה לעיני כל ישראל.