פסקי תשובות אורח חיים סימן תרכט אות ט – מעמיד סכך בדבר המקבל טומאה

שם : וכן העתיקו כמה אחרונים לדינא דלכתחילה יש ליזהר שלא להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, אכן בדיעבד או שאין לו שאר דברים קיימייל דמותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. ואנו 55 נוהגים כדברי הראשונים המחמירים שלא להעמיד הסכך על דבר המקבל טומאה (וכנתבאר לעיל אות זי).

והנה החזו"א (אוייח סימן קמייג סקייב) מחדש עפייי דברי הראשונים (הרמביין, הריין והריטבייא סוכה כייא ב) שכל שיש במבנה הסוכה דברים הפסולים לסכך משום שמקבלים טומאה, ובלעדם לא היה הסכך עומד על מעמדו, יש בו משום 'מעמיד על דבר המקבל טומאה', ואף על פי שבמציאות הסכך נשען על קורות עץ הכשרות לסכך, ואפילו 56 אם קורות אלו נשענים על דברים אחרים הכשרים לסכך ואחרים באחרים הכשרים לסכך וכו' אם בסופו של דבר עמידת מבנה הסוכה הוא מחמת ברגים או מסמרים ושאר דברים המקבלים טומאה, יש בזה משום איסור מעמיד.

ולכן, כותב החזוייא, כי לכתחילה 57 אין לקבוע את הקורות שעליהם נשען הסכך במסמרים 58 או ברגים, ואפילו אם הקורות קבועים על הדפנות ללא ברגים, אם הדפנות לא היו מחזיקים עמידתם ללא ברגים ומסמרים יש משום איסור 'מעמידי על הסכך'.

ולכן, לשיטת החזו"א, אין אפשרות לעשות סוכה כשירה ללא חשש מעמיד אלא באופנים דלהלן: א. שיעמיד 59 ארבע קורות תחובות 60 בקרקע בחוזק, ועליהם ארבע כלונסאות התחובות בקורות עייי חריצים מפולשים מעבר אל עבר (ולא 61 בנקבים בעלי בית קיבול שגורמים שהעץ יקבל טומאה), וללא מסמרים או ברגים, ועליהם מניח הסכך, ושוב יכול62 להעמיד דפנות אף עייי מסמרים וברגים. ב. עייי מסמרים63 וברגים של עץ שאינם מקבלים טומאה, לפי שהם פשוטי כלי עץ, ואף שתוחבים אותם לתוך בית קיבול בקרשים ובקורות מעמידי הסכך, אין 64 בהם פסול קבלת טומאה, חדא משום שהוא כלי העשוי לנחת, ועוד משום שעשוי לשמש עם הקרקע. ג. להעמיד 65 הסכך או את הקורות מחזיקי הסכך על גבי כותל של אבנים או קיר בטון, עמודי בטון וכדו'. ד. להעמיד את קורות הסוכה ודפנות הסוכה עייי חבלים"6 מפשתן או כותנה, ולא עייי מסמרים או ברגים.

55. חזוייא סיי קמייג סקייב, שויית מנחייי שם.

56. כייה עפייי החזוייא שם, וכן מבוארים דבריו בקהלות יעקב (סוכה סיי כייו), שויית מנחת שלמה חייב סיי מייז.

57. דהא כל דין דימעמידי אינו אלא חומרא ולא מעיקר הדין, וכדלעיל אות זי.

58. אבל בדֶבֶק לית לן בה, כיון שאינו עושה הקורה לדין מקבל טומאה, וכדלקמיה לענין מלט וגבס וכיוצבייז, אבל הסכך עצמו לדברי הכל יש לימנע מלהדביקו בדבק משום גזירת תקרה, כדלקמיה הערה 83.

59. סי הסוכה השלם מילואים לפייט אות סייח.

60. ומותר לחזק אחיזתם בקרקע עייי מלט, גבס וכדו' וכדלהלן, דאין בזה משום דברים המקייט.

61. כייכ בסי הנייל, ומיהו להלן בהמשך הדברים מובא בשמו של החזוייא שלא החמיר בקורות שיש להם בית קיבול.

62. כדלהלן בהמשך הדברים.

63. ס' הסוכה שם בשם הגרייח קניבסקי שליטייא שכן היה מורה החזוייא זצייל.

64. שם בשם החזוייא, וכייה באורחות רבנו חייב עמי ריייד בשמו שקורות הנכנסים אחד לתוך בית קיבול של השני אין בזה משום מקבל טומאה, עפייי הטעמים המבוארים.

65. כדלעיל אות ח'.

66. כי הם גידולי קרקע ופסולם משום דלא מיחזי כגידולי קרקע ובזה לא גזרינן ימעמיד דמעמידי, וכדלהלן. ועיין לעיל הערה 34.

ודע, כי67 באם הסוכה עומדת על מעמדה ללא עזרת דברים המקבלים טומאה, וכנתבאר, ולא תפול ותתפרק ברוח68 מצויה אשר מנשבת שם, מותר לחזקה ולהעמידה ביתר שאת 69 בעזרת שאר דברים אפילו מקבלים טומאה כגון ברגים, מסמרים, קורות ברזל, וכן לקשור הסוכה לעמודי ברזל ולסורגי מרפסת וכיוצבייז כדי שלא תפול עייי טלטול בני אדם או רוח שאינה מצויה.

וכל זה לשיטת החזוייא, אבל שאר70 גדולי הדורות לא חששו לחומרא זאת, והיו מעמידים הסכך על קורות המחוברים לסוכה 71 במסמרים ועל קורות הקבועים בדפנות העומדים בעזרת ברגים ושאר דברים המקבלים טומאה, וכפי המפורש בדברי המגייא ושוי"ע הרב, הגרייא וחיי אדם, ערוהייש והמשנה ברורה שאין בזה חשש כלל.

ואף72 החזו"יא לא החמיר בימעמיד דמעמידי אלא בדבר הפסול לסכך משום שמקבל טומאה (אף מדרבנן), או בפסולי סכך מן התורה, כמחובר או דבר שאינו גידולי קרקע, אבל בפסולי סכך מדרבנן, כגון נסרים רחבים די דפסולים משום גזירת תקרה, או חבלים של פשתן (שלא עברו תהליך שזירה) שפסולים משום שלא מיחזי כגידולי קרקע, אין לאסור.

67. חזוייא שם וכלשונו יימיהו דווקא אם הכלונסאות אין נסמכים על הכותל אלא המסמר משלבו אל הכותל, אבל אם הכלונס נסמך אל הכותל, ומחזקו במסמר שלא ישמט ממקומו בשעת עריכת הסכך עליו לית לן בה, כיון שעומד בלא המסמר"י, ועיין בקהלות יעקב (שם סיי יייז) שנסתפק אם הסכך צד אחד נמוך מהשני וכדי לישרו מניח דבר המקייט והסכך עליו אם פוסל, דהרי מבלי זה גייכ היה עומד הסכך, עיין שם.

68. ואף אם עומדת הסוכה במקום המוקף חומות גבוהות שאין כלל רוח שם, צריך לשער אילו היתה עומדת במקום פתוח האם היתה עומדת על מעמדה ברוח מצויה המנשבת באיזור ההוא, וכדלעיל סיי תרכייח אות ב' (ועיין לקמן הערה 82, וישלייע אם גם לענין חומרת החזו"א לענין מעמיד דמעמיד נאמר זאת, שבשעה שרוח סערה מנשבת ואלולא מחזיקי הסכך המקייט לא היתה הסוכה עומדת אם הסוכה פסולה בשעה זו), אמנם כבר נתבאר לקמן סי' תרייל הערה 96 שהחזוייא היקל גם כשמוגנת עייי חומות.

69. ובס' חוט שני פייה סקייב דמיימ צריך קודם להעמיד הסוכה עייי דברים כשרים, ואחייכ יכול להוסיף אם ירצה, דאם מקדים את עמידת הסוכה עייי דברים האסורים, לא יועיל מה שמוסיף אחייכ דברים הכשרים להעמיד בהם.

70. שויית חלקת יעקב אוייח סיי רכייא שכן המנהג עפייי הראשונים והאחרונים לא לחשוש לזה, מועדים וזמנים חייא סיי פייב שמנהג בכל תפוצות ישראל להקל בזה, והוסיף לכתוב בחלק חי על הסיי הנייל דכמוייכ אצל הגריייז מבריסק זצייל היו מסמרים שהחזיקו את דפנות הסוכה והם היו המעמידים של הסכך, סי אבן ישראל להגריייי פישר זצייל על הרמביים פייד מהלי סוכה הטייז, ועייע אורחות רבנו (שם) שסוכתו של גאבייד טשיבין זצייל היתה עם מעמיד דמעמיד המקייט, ובתשובה לשאלה אמר הגאון הנייל שנוהג כן עפייי אבותיו שלא הקפידו על כך, ועייע קובץ תשובות להגריייש אלישיב זצייל חייד סיי פייא, שויית דבר יהושע חייב סיי צייז, שויית שבט הלוי חייז סיי סי, שויית יביייא חייי סיי מייו.

71. ועיין בקהלות יעקב (סוכה סיי יייח) שמפרש שגם המגייא ודעימיה יודו בזה להחמיר, כי הקורה גייכ נידון כסכך עצמו, ואם מעמידו בדבר המקבל טומאה פסול שמא יבואו להכשיר את גוף הסכך בדבר המקבל טומאה, והמגייא ודעימיה מכשירים דווקא בכלונסאות העומדות עם הדפנות (באותו קו רוחב) ומחוברים במסמרים (והסכך נשען עליהם), דאז אין הם מאהילים על הסוכה ואין הם חלק מהסכך, עכתוייד, אמנם באחרונים הנייל הערה 69 מבואר שלא נהגו לאסור בכל ענין, ואכן דברי הקהלות יעקב צייע, דלו יהי שקורה זו דינה כסכך פסול משום שהועמדה בדבר המקייט, וכי היכן מצינו שסכך פסול יפסול בפחות מגייט רוחב, ואתייל דמיימ הסכך הכשר הנסמך על קורה זו לאו בהכשר הוא משום שקורה זו דינה כסכך פסול, ובאמת כייכ החזוייא סיי קמייג אות ב', מיימ הלא פסול הקורה הזו אינה אלא מדרבנן, וכבר כתבנו (לעיל הערה 42) שלרוהייפ אין פסול במעמיד על סכך הפסול מדרבנן (ולא משום מקייט), ועייע לעיל הערה 19, ושוייר אריכות דברים בזה בס' דברות מנחם (הלכות סוכה סי' ג'), ומסקנתו שודאי יש לכוייע מקום גדול להחמיר אם האמצעי הזה שעליו נשען הסוכה גייכ מאהיל בתוך הסוכה והוא עומד עייי דברים המקייט.

72. שויית בצל החכמה חייה סיי מייג, מועדים וזמנים שם.