רמזים נפלאים לחג הסוכות

"סוכה" בגימטריא

תיבת "סוכה" עולה בגימטריה 91 כמנין "ה' אחד" [הוי"ה = 26, אחד = 13, ובחשבון המלא של הוי"ה במילוי אלפין: י' יו"ד = 20, ה' הא = 6, ו' ואו = 12, ה' הא = 6 ובחשבון פשוט: הוי"ה + אחד = 26+13=39; אך בדרך אחרת: 91 הוא גם המספר המשותף לשם הוי"ה ולשם אדנ"י כאחד, שכן הוי"ה=26 ואדנ"י=65, ו-26+65=91] וזהו רמז נפלא: הסוכה מגלה את היחוד המושלם בין מדת הרחמים [הוי"ה] למדת הדין המתמתקת [אדנ"י] "צלא דמהימנותא" שמאחדת את שני השמות לאחד ממש, תחת סכך אחד.

ו"סוכה" בגי' גם י"ג פעמים ז', לרמז שהכוח של ז' ימי הסוכות הם כל כולם מוקפים בכח אחדותו ית' ואהבתו ית"ש, ודו"ק.

ד' המינים כנגד ד' אותיות השם

רבותינו רמזו כי ארבעת המינים מכוונים כנגד ארבע אותיות שם הוי"ה: הלולב [עמוד השדרה] כנגד היו"ד, ההדסים [העינים] כנגד ההי"א, הערבות [השפתים] כנגד הוא"ו, והאתרוג [הלב] כנגד ההי"א האחרונה. ונפלא לגלות: "ארבעת המינים" עולה [עם הכולל ד' כנגד ד' המינים] ל"ב פעמים של 26 מספרו של שם הוי"ה רמז שכל האגודה כולה אינה אלא התגלות שם הוי"ה השלם בארבעה גוונים, ובעיקר להכניס ההוי"ה ב"ה לכוחות הלב שהוא הלולב המאגד את כולם.

שם החג "סוכות" בלשון רבים

לשון התורה "חג הסוכות" [ולא: "חג הסוכה"] מלמדת נפלאה: אין זו מצוה של סוכה אחת, אלא של ריבוי סוכות כי כל אחד ואחד מישראל, על אף שונותו וייחודו, בונה סוכתו שלו, ובכל זאת כל הסוכות יחד מצטרפות לחג אחד. וזהו סוד רבוי הלשון: אחדות מתוך ריבוי, כדרך שנתבאר לעיל בסוד ד' המינים. וכל ישראל היו ראויין באמת לישב בסוכה אחת כדאיתא.