ראש השנה
עבודת התפלה דליל א' דראש השנה הוא בהפלאה מיוחדת
א. ידוע ע"ד גודל הפלאת עבודתם של רבותינו נשיאינו בתפלת ערבית דליל א' דראש השנה, (כפי שראינו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, וכל רבותינו נשיאינו שלפני זה), ומזה מובן שמעין זה ושמץ מנהו צריך להיות גם אצל כל אחד ואחד מהחסידים.
מנהג ישראל להביא אפי' קטני קטנים לשמוע תקיעות
ב. מנהג ישראל להתאסף כולם יחדיו, הן אנשים והן נשים, ואף להביא את הילדים לשמוע תקיעת שופר, ואפילו קטני קטנים שעדיין לא שייכים להבין את תוכן הברכה - גם הם עונים בקול ("שרייען זיי אויס") עם כולם יחד "אמן"9.
להאריך בתקיעה עד שיאדימו פניו ולהסתכל בפני התוקע
ג. [הדין הוא שצריך להאריך בתקיעה "עד שיאדימו פני התוקע", שתוכן הענין בפשטות הוא, שזה מורה על המאמץ בתקיעה זו, שלכן עיקר הדם עולה לראשו10.
ד. הדין [בפשטות] הוא שצריכים להסתכל בפני התוקע (כמו שהוא צריך להסתכל בפני הציבור). אשר, "הסתכלות" מורה על ראי' פנימית ("אריינקוקן") שלמעלה מסתם ראי׳11.
רבותינו נשיאינו נהגו לומר "יזכור" בחשאי גם בר"ה
ה. רבותינו נשיאינו נהגו לומר "יזכור" בחשאי גם בראש השנה, כפי שכבר נתגלה הדבר שהי' פעם בגדר "סוד". [(כ"ק אדמו"ר שליט"א חייך, ואמר:) כשסיפרו לי "סוד" זה, ידעו שסוף כל סוף (במוקדם או במאוחר) אגלה ואפרסם ה"סוד" ברבים]12.
ו. על פי13 מה שכתב אאמו"ר "...שיוגמר הכתיבה והחתימה לטוב ("גמר חתימה טובה") הוא על ידי תקיעת שופר כו'" אולי יש מקום לאמירת "לשנה טובה תכתב ותחתם" גם בליל ב' דראש השנה, קודם תקיעת שופר דיום ב' דראש השנה, כיון שגמר (ושלימות) הכתיבה והחתימה לטוב הוא על ידי תקיעת שופר (דיום ב' דראש השנה). ועדיין צריך עיון14.
ערב ראש השנה - יום הולדת של הצמח צדק
לנצל הזמן להשלים הענינים הקשורים עם כל החודש וכל השנה
א. ביום האחרון של חודש אלול, שהוא גם היום האחרון של השנה כולה יש לעורר ע"ד ניצול המעת לעת בשלימות האפשרית כדי שעדיין לסיים ולהשלים את כל הענינים הקשורים עם כל החודש וכל השנה.
להוסיף בצדקה וכו' ובמיוחד בהתורה וההוראות של הצמח צדק
ב. כל אחד ואחת [אנשים נשים וטף2], בוודאי ינצל יום זה להוסיף בעניני צדקה ובכמה ענינים טובים, ובמיוחד - בענין שהזמן גרמא יום הולדת דהצמח צדק – על ידי לימוד תורתו ולקיים הוראותיו3.
להוסיף בהענינים שבהם התבטא (עיקר) עבודתו
ג. להוסיף לזכותו של הצמח צדק בהענינים שבהם התבטא (עיקר) עבודתו של בעל יום ההולדת הפצת התורה, ובפרט פנימיות התורה, הפצת עבודת התפלה ועבודת כל המצות כולם בהידור, כולל ובמיוחד - מצות הצדקה4.
להוסיף כו' ביום הולדתו המאתיים - ומה טוב במספר 200
[ד. [בתשמ"ט אמר] בודאי ינצלו את יום ההולדת המאתיים של הצמח צדק - להוסיף בלימוד תורתו של הצמח צדק, ונתינת צדקה בקשר ליום הולדת המאתיים, ומה טוב - הוספה בצדקה במספר של מאתיים5].
"לובשים לבנים ומתעטפים לבנים" ועורכים סעודה גדולה
ה. בנוגע לזמן זה [דערב ראש השנה] למדנו בטור, שבני ישראל "לובשים לבנים ומתעטפים לבנים" כבר בערב ראש השנה, ועורכים סעודה גדולה - ובודאי נהגו כן גם בערב ראש השנה זה, אם בלילו או על כל פנים במשך המעת לעת".
סמוך לראש השנה רבותינו נשיאינו נכנסים לשוחח עם הרבנית
ו. בערב ראש השנה, סמוך לראש השנה, היו [רבותינו נשיאינו] נכנסים לשוחח זמן מה עם זוגתם הרבנית, ומכיון שהנהגה זו נתגלתה לנו, ומפרסמים זה - לאחרי משך זמן שלא ידעו ע"ד הנהגה זו, הרי זה הוראה לכאו"א".
כל יהודי יקח על עצמו הידור נוסף בקיום המצות
ז. כל אחד ואחת יקח על עצמו הידור נוסף בקיום המצוות, בהתאם למה שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר, "שכ"ק אאמו"ר (מוהרש"ב) נהג לקבל על עצמו הידור נוסף לפני כל ראש השנה", שסיפור זה ובפרט של נשיא הוא הוראה ונתינת כח לכל יהודי15.
להזכיר רבותינו נשיאינו בהתוועדות דר"ה ולנגן ניגונם
ח. ידוע ומפורסם מנהגו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו להזכיר בראש השנה את כל רבותינו נשיאנו בשמותיהם, ענין מתורתם וכו', וכן המנהג לנגן הניגונים של רבותינו נשיאינו16, יחד עם הזכרת שמותיהם (לפני כל ניגון)17.
ט. אולי יש להנהיג להזכיר רבותינו נשיאינו בשמם בהתוועדות דראש השנה, או בהתוועדות שהיא בהמשך לראש השנה, ולהזכירם לא בשמם הפרטי, אלא בשמותיהם כרביים נשיאים, שמות המדגישים את עבודתם כרועי ישראל18.
י. [והם] [ר' ישראל19] בעל שם טוב, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, הצמח צדק, אדמו"ר מהר"ש [ואולי יש להוסיף התואר "מלכתחילה אריבער"], אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, וכ"ק מו"ח אדמו"ר, נשיא דורנו20.
יא. נוסף על זה חושבים בשעת מעשה אודות שמם הפרטי, והפירוש בהשמות (כמבואר ומדובר בכמה מקומות): ישראל, על שם שעורר וגילה את ה"ישראל" בכל היהודים (ששמם ישראל); הרב המגיד - דובער, על שם המשכת אלקות עד למטה מטה, בבחי' דוב, המסורבל בבשר; אדמו"ר הזקן - שניאור זלמן, ההמשכה ד"שני אור" (נגלה ופנימיות התורה) בזמן ומקום; אדמו"ר האמצעי - דובער, ע"ד הנ"ל בנוגע להרב המגיד, ואצל אדמו"ר האמצעי הרי זו המשכה הקשורה עם חסידות חב"ד רחובות הנהר; הצמח צדק מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם; אדמו"ר מהר"ש - שמואל, קשור עם נבואת חנה ולידת שמואל הנביא, עד להסיום - "וירם קרן משיחו"; אדמו"ר נ"ע - שלום דובער, ההמשכה דשלום (דתורה בכלל, ופנימיות התורה במיוחד) למטה מטה, ועד בדוב המסורבל בבשר (עד כפי שזה בא בלע"ז - בער); כ"ק מו"ח אדמו"ר יוסף יצחק, על שם העבודה ד"יוסף ה' לי בן אחר" (עבודת התשובה), ו"כל השומע יצחק לי", מתוך צחוק ושמחה21.
יב. החל מהניגון של הג' אבות החסידות, ניגון א' שיש בו ג' בבות כנגד ג' הנשיאים, ומה טוב שינגנו הניגון כולו (כל הג' בבות) ג' פעמים, כנגד ג' הנשיאים ולארי זה – ניגון של אדמו"ר הזקן בפני עצמו, וכו'22.
התוועדות בשבת ובמוצאי שבת שובה, ובערב יום הכיפורים וכו'
ה. [בשבת פרשת האזינו שבת שובה תש"נ עורר כ"ק אדמו"ר מה"מ: על] עריכת התוועדויות של שמחה ביום השבת קודש, במוצאי שבת קודש (סעודתה דדוד מלכא משיחא), וגם בערב יום הכיפורים [ומוסיף והולך בימים שבין יום הכיפורים לסוכות]27.