סגולות למוצאי חג הסוכות
סגולת ארבעת המינים:
הדס- יש הנוהגים לברך במשך השנה את ברכת הבשמים שבהבדלה על ההדסים של ארבעת המינים.
אתרוג- נוהגים לעשות ריבה מהאתרוג שבירכו עליו בחג הסוכות, ואוכלים ריבה זו בט"ו בשבט עם שאר הפירות שנוהגים לאוכלם בט"ו בשבט.
עוד מובא בספרים כי אכילת האתרוג אחרי חג הסוכות היא סגולה לחולי לב. ויש אומרים כי אכילה מהאתרוג שבירכו עליו בסוכות היא סגולה לאישה עקרה שתיפקד בעז"ה. וכן העיד מרן אביר הרועים הגר"ע יוסף זצ"ל: (חזון עובדיה סוכות, תנ): "ואני יודע מעשים, שהאתרוג שברכתי עליו בימי החג ויצאתי בו ידי חובת המצווה, חילקוהו בני ביתי לנשים חשוכי בנים, אחר שמונה שנים ושתים עשרה שנה מנישואיהם, ונתנו לכל אחת חתיכה מן האתרוג, ובאותה שנה נפקדו בבנים ובבנות לחיים טובים ולשלום".
סגולה להניח את הלולב קשור עם ההדס והערבה על גבי פתח החדר שיישן בו, ולהשאירם מונחים שם עד ערב פסח, ובערב פסח משליכים אותם במדורת שריפת החמץ ובתנור של אפיית המצות. ובספר "סדר היום" כתב לשמור במקום מיוחד בבית כל ארבעת המינים שבירכו עליהם, ולא לזורקם ח"ו, וזו סגולה להינצל מכל צרה.
ערבה חבוטה- מצניעים את הערבות החבוטות והיא סגולה לשמירה ובספר זכירה (חלק ב' דף ר"ג ע"א) כתב: שיקח אתו את הערבות כשיוצא לדרך, שיש בזה סגולה להינצל מליסטים, או שידע בבירור באיזה מקום הם מונחים בבית, וכשיזכור יועיל בשעת הסכנה.
הסגולות דלקמן מתוך המדור עיצה ותושייה בעלון 'טוב לחסות בה"
מובא בספר 'רפאל המלאך' (דיבור): "אדם שנהיה אילם פתאום או שהחל לגמגם – יניחו בפיו קילפת אתרוג ויחזור לדבר כרגיל".
כותב ר' חיים פלאג'י זצ"ל: "היוצא לדרך, יקח מעט ערבות שהשתמש בהם ל'הושענות' או שלפחות ידע היכן הן מונחות בביתו, ובשעת סכנה ח"ו יאמר: "אני והו הושיעא נא. וכן הנושא ערבות מסיר את פחדיו"".
מובא בליקוטי מהרי"ח: "סגולה לזרע של קיימא, לבשל במים את שיירי הערבות אשר נחבטו ביום הושענא רבא ולשתותם".
כתב ה'אלף המגן": "סגולה ללידה קלה – ביום הושענא רבא, לאחר התפילה, תקח המעוברת את האתרוג ותסיר את פטמתו ע"י נשיכה, ומיד אח"כ תחלק צדקה לעניים ותתפלל לה' שיזכה אותה בפרי בטן, ותכוון בזה לתקן האכילה שאכלה חווה מעץ הדעת.
אמר האדמו"ר מבעלז זצ"ל: "המתפלל את תפילות שמיני עצרת בכוונה – מובטח לו שכל תפילותיו שלא זכו להתקבל במשך השנה, יעלו ויתקבלו ביום זה במרומים".
בברכת פתקא טבא וחג שמח לכל בית ישראל
סְגְלַּת קְרִיאַת פַּרְשִׁיוֹת הַמּוֹעֲדִים – הגה"ק ר' חַיִּים פָּלָאגִיי זי"ע מֵבִיא בְּסִפְרוֹ יְרְפוּאָה וְחַיִּים' "קְרִיאַת פָּרָשִׁיּוֹת הַמּוֹעֲדִים הַכְּתוּבִים בְּפָרָשַׁת פִּנְחָס מְסַגְלִים בִּקְרִיאָתָם לְבַטֵל דִינִים, וּמְסַגָּלִים לִזְכּוֹת בְּדִינֵי עַכּוּ"ם" כָּתַב הָרַב חַיִּים פַלְנִי סְגַלָּה לְהִנָּצֵל מֵהַגּוֹיִים לִקְרָא אֶת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת פִּנְחָס.
סְגלַּת קְרִיאַת חָתַן תּוֹרָה וַחֲתַן בְּרָאשִׁית: יִחֲתַן תּוֹרָה מַשְׁפִּיעַ תּוֹרָה וַחֲתַן בְּרֵאשִׁית מַשְׁפִּיעַ עֲשִׁירוֹת'- הֶפְסַקֵי תְּשׁוּבוֹת בְּהֶעָרוֹת סִימָן תרסט הֶעָרָה 19 הֵבִיא בְּשֵׁם עַיִן לְקוּטֵי מהרי"ח, וּבְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם סִי' מ"ז מֵבִיא ב' הַמִּנְהָגִים. וּבְאִמְרֵי פִּנְחָס אוֹת ר"י בְּשֵׁם הה"ק מִקוֹרֵץ זי"ע חֲתַן תּוֹרָה מַשְׁפִּיעַ תּוֹרָה וַחֲתַן בְּרֵאשִׁית מַשְׁפִּיעַ עֲשִׁירוֹת וְלָכֵן יֵשׁ לְהַקְפִיךְ לְבַל יְכַבֵּד אִישׁ קַמְעָן בַּחֲתַן בְּרֵאשִׁית כִּי הֲלֹא כְּתִיב טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרֶךְ. עכ"ל.
