שאלות שהגיעו למכון

בתקופה האחרונה נשאלנו מכמה וכמה יהודים אודות מחסנים מברזל, שעל פי רוב נבנים בחצירות הבתים, ומשמשת בעיקר לאיחסון חפצים, האם היא מחויבת במזוזה, וא"כ האם אפשר לקבוע בברכה,

מקורו בגמ':

בגמ' (יומא יא.) נחלקו הברייתות האם בית האוצר חייב במזוזה באופן שאינו משמש להשתמשות האדם, דתניא בשעריך אחד שערי בתים ואחד שערי חצירות ואחד שערי מדינות ןכן' ואוצרות יין ושמן חייבין במזוזה, ותניא אידך ששה שערים פטורים מן המזוזה בית התבן ובית הבקר וכו' ובית האוצרות, הרי מפורש בו שפטורה, ונחלקו הראשונים כמאן קיימא לן דעת הרמב"ם (פ"ו ה"ז) שפטורה מן המזוזה ודעת הרא"ש והמרדכי שחייב ובדעת הרי"ף נחלקו הגירסאות והב"י גרס ברי"ף שמחייב, ולהלכה (רפ"ו ס"א) נפסק כהרא"ש שחייב,

האם לברך על קביעתה:

לעניין ברכה הביא בפ"ת (רפ"ו סקט"ז) דברי רעק"א דכיון דהמחבר לא הביא דעת הרמב"ם לחוש לה שלא לברך על קביעת מזוזה ולא חשו לברכה לבטלה ע"כ דס"ל דדברי הרמב"ם אלו דחויים מהלכה ולכן יכול לקבוע בברכה, אמנם במקדש מעט (רפ"ו ס"י) כתב שהיות שיש כמה פוסקים דס"ל כהרמב"ם לכן לא יקבע בברכה, אלא א"כ בית דירה פתוח להם שאז חייב לכו"ע, ולהלכה נפסק במנחת יצחק (ח"ד סי' פ"ט א"ו) ובשבט הלוי (ח"י ס"ד) שלא לברך על קביעתה,

ובמחסן שאין בה ד' על ד':

וכשאין בה ד' על ד' בפשטות פטורה כדין בית שהיא פחותה מד' על ד' כנפסק בשו"ע (רפ"ו סי"ג) אמנם בפ"ת (רפ"ו סקי"א) הובא החמודי דניאל שדוקא בית דירה בעינן שיהא ד' על ד', משום שפחות מזה אינה ראויה לדיור, ומשמע מדבריו דבמחסן היות וראוי לשימוש גם בפחות מכך לכן יש לחייבו במזוזה, אמנם הרבה אחרונים חולקים על שי' החמודי דניאל, ובמקום שיש עוד כמה צירופים אפשר להקל,

מחסן שמתשמש בו לעיתים רחוקות:

בש"ך (רפ"ו ס"ק ב') כתב הטעם דחייב במזוזה אפי' שאינו דר שם ממש דכיון שיוצאים ונכנסים בו חשיב בית דירה, משמע מדבריו שדווקא כשנכנס ויוצא לעיתים קרובות רק אז היא חייבת במזוזה, וכן פסק בעל שבט הלוי (קובץ מבית לוי ח"ב) שדוקא מחסנים שמשתמשים בה בקביעות חייבת, ובחובת הדר (פ"ב הערה י"ב) נשאר בזה בצ"ע, אמנם האיגרות משה והמנחת יצחק פסקו שאין כוונת הש"ך דייקא לעיתים קרובות אלא אף שנכנס שם אחת בשנה חייב במזוזה, והרבה פרטים משתנים בדין זה הן מצד עצם חיוב המזוזה, והן אם אפשר לקבוע בברכה, ע"כ אין לדמות מילתא למילתא אלא במקום הצורך ישאל מורה הוראה.