שמיני עצרת - שמחת תורה
מעלת הימים
אחדות גמורה עם הבורא ב"ה
במאור עינים (פרשת האזינו) כתב לשון נורא: הנה כל העבודות שאנו עושים בחודש זה, ראש השנה ויום הכיפורים שופר סוכה ולולב, תכלית הכל היא בשביל שמיני עצרת, שאנו מתייחדים עם הבורא ב"ה באחדות הגמורה.
העולם עומד בזכות ימים אלו
בספר רזא דעובדא (ליל ב' דסוכות) מובא כי זקה"ק מהרא"ז מקרעטשניף זי"ע היה רגיל לומר בשם זקנו הרה"ק ר' ארון לייב הגדול מפרימישלאן זי"ע, שעל ג' ימים אלו, הושענא רבא שמיני עצרת ושמחת תורה, עומד כל העולם.
אין צריך למצוה מיוחדת
בדרשות החתם סופר (לסוכות עמוד נד) כתב, בכל יום טוב צריך מעשה מצוה מיוחדת, אכילת מצה בפסח, שתי הלחם בעצרת, שופר בראש השנה, תענית ביום הכיפורים, ד' מינים וסוכה בחג, אבל 'שמיני עצרת' לצד עוצם קדושתו לא צריך אות אחר ומצוה אחרת, 'והיית אך שמח', ולא שום דבר אחר נלווה עמו, משא"כ בשלש רגלים שנאמר בהם 'יראה כל זכורך', ולא יראה את פני ה' 'ריקם', בשביל שצריך איזה דבר מבחוץ לסייעו, משא"כ ביום שמיני של חג, שאז יראה פניו ריקם בלי שום סעד.
כל אחד זוכה להכנס להיכל המלך
בשארית ישראל (שער הזמנים) מובא, בליל שמחת תורה אחר ההקפות אמר הרה"ק מווילעדניק זי"ע בדרך משל: פעם אחת היה מלך גדול ונורא, ובחר יום אחד בשנה שבו כל העם השרים והפרתמים והן פשוטי המון העם, ואפילו מי שהוא בשפל המדריגות ואפילו מוכה שחין, כולם יכנסו להיכל המלך לראות ביקר תפארת גדולתו, והנה המלך הגדול מגודל חכמתו השכיל להבין שבודאי שומרי הפתח לא יניחו לכנוס לאנשים השפלים ולמוכי השחין, ונמצא שלא תצא לאור מחשבתו הטובה להטיב לכולם דוקא, שכולם כאחד יהנו מזיו כבודו, והמציא עצה לזה, שימנו לשומר הפתח ג"כ איש שפל ונדכה, היינו שבכל השנה הוא שומר הסוסים, ומחמת שפלותו ימציא מקום לכנוס לכל השפלים ולמוכי שחין, והנה גם שומר הסוסים בעצמו בודאי לא היה זוכה לראות את המלך בהיכלו, ורק מצד זה שנעשה שומר הפתח ומיטיב עם כל השפלים, גם הוא יזכה לראות באור פני המלך הגדול והנורא. וסיים ואמר: הנמשל מובן, יום המובחר הוא שמחת תורה, ואני הוא שומר הסוסים, שאני שומר ומנקה את הסוסים, היינו פגם של 'זרמת סוסים' (יחזקאל כג, כ) שהוא בחינת שפל המדריגה שיכול האדם ליפול בה, ובזה יזכה גם הוא להתקרב לפני הקב"ה, כך אמר בגודל ענוותנותו.
שמיני עצרת כדי שיוכלו לחזור לביתם
בספר אמרי קדוש השלם מובא, הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע אמר בשם הרה"ק מסטרעליסק זי"ע, כאשר השי"ת עוזר לאיש מישראל לקיים מצות סוכה, וזוכה להשיג ולהמשיך עליו קדושת הדפנות והסכך וכל המצוות התלויות בהם, איך אפשר לו אחר כך למצוא לו מקום בבית?! ואיך יוכל לחזור לביתו?! אך זהו מגודל חסדו של הקב"ה, שתיכף אחר קדושת הסוכה נוסעים מחיל אל חיל לקדושת חג שמיני עצרת, וחג זה כבר חוגגים בחזרתם לביתם, ולולא זאת לא היה אפשר למצוא לו מקום בבית אחרי גודל קדושת הישיבה בסוכה.
טוב לי תורת פיך
מסופר על הרה"ק מליסקא זי"ע (מובא בדרכי הישר והטוב), שפעם אחת כשחל שמיני עצרת ביום שבת קודש, והציבור היו חוטפים את הקיגעל (פשטיד"א) מאוד, עמד מכסאו ואמר בפנים שוחקות מאד: שא אני אתן לכם 'בעסערס פון קיגל' (אתן לכם דבר טוב יותר מהפשטיד"א), ואמר בעמידה תורה לפני הבעלי בתים שיחזיקו ידי לומדי תורה, ואח"כ אמר תורה להתלמידי חכמים האיך יתנהגו עם הבעלי בתים, וכשסיים אמר: 'ני האב איך ענק געגעבן בעסער'ס פון קיגל?! (נו, האם נתתי לכם דבר טוב יותר מהפשטיד"א).
