סיקור נרחב במזוזות הכותל המערבי
בעומדינו בימי חג הסוכות זמן שמחתינו, בגעגועים עמוקים לזמן שבית המקדש היה קיים והיו בני ישראל מקיימים בהידור ובשמחה רבה מצוות עלייה לרגל והקרבת פרי ומוספי החג, ובעוונותינו הרבים חרבה עירינו ואין אנו יכולים לעלות וליראות בהר ד', אך הרבה נהגו לעלות ולשפוך שיח ע"י שריד בית מקדשינו הכותל המערבי זכר למצוות עלייה לרגל, ע"כ דבר בעיתו מה טוב לדון בכמה וכמה פתחים בדין חיוב מזוזה בהאי מקום קדוש, ולעבור עליהם בצוררת פתחם והלכתם האם חייבים הם במזוזה, וא"כ היכן מקום מקום הראוי לקובעם:
עצם חיוב מזוזה בכותל
בעצם חיוב מזוזה בכותל יש לדון האם כלל היא מחויבת במזוזה, ולכאורה יש לדמותה לדין בית הכנסת שנבאר בגמ' (יומא יא:) דביה"כ פטורה ממזוזה, וכך נפסק להלכה בטור ושו"ע (רפ"ו ס"ג) ע"כ לכאורה היא פטורה ממזוזה, אך מאידך גיסא אפשר דיש לדמותה יותר לדין בית המדרש שנפסק בשו"ע (רפ"ו ס"י) דיש לחוש כדברי האומרים דביהמ"ד חייבת במזוזה, (והובא בטור שהמהר"ם מרוטנבורג קבע מזוזה בפתח בית מדרשו אחר שרוח רעה היתה מבעתתו כשישן שנת צהריים) אך לא יברך על קביעתה, ובש"ך (ס"ק י"ט) ביאר דמ"ש מבית הכנסת דפטורה דבביהכ"ס באים להתפלל ותו לא, משא"כ בית המדרש היא מקום שהתלמידים יושבים בה מבוקר ועד ערב ע"כ היא דומה לבית דירה, וע"כ בנידון דידן בכותל שנמצאים שם בבוקר ובערב ודאי דיש לדמותה יותר לביהמ"ד, לכן וודאי דטוב להחמיר ולקבוע שם מזוזות בכל הפתחים, אך יקבענה בלא ברכה כדין ביהמ"ד. ועתה נרחיב בכמה פתחים:
פתח א'
מיקום הפתח
הפתח ממוקמת בצד שמאל של רחבת הכותל ומשמשת ככניסה לרחבה המקורה.
צדדי הדין בפתח זו
פתח זה מעיקרו עגולה, אך מזוזותיו ישרות ע"י הדלתות, ויש לו כל הדינים המחייבים במזוזה, ומקום קביעת המזוזה היא בצד ימין, כפי שהיא קבועה, ואע"פ שיש לה כניסה מצד אחר, והיה צד לומר שבעינן לקובעה ע"פ היכר ציר, אך מכיון שעיקר הפתח משמשת לכניסה מרחבת הכותל לרחבה המקורה ע"כ מקום קביעתה היא בצד ימין לכיוון הרחבה המקורה, ולא אזלינן בה בתר היכר ציר.
פתח ב'
מיקום הפתח
שער כניסה לחדר צדדי ברחבה הפתוחה בצד שמאל.
צדדי הדין בפתח זו
צורה"פ העשויה כקשת ומתחילה להתעגל מהארץ, ובזה נחלקו בגמ' (יומא ועירובין יא:) ר' מאיר וחכמים האם פתח כזה חייבת במזוזה, והתבאר בגמ' שם דהמחלו' בגבוה עשרה ואינה רחבה ד' טפחים בגובה הפתח, והרבה אפשר להאריך בסוגיא זו ואכמ"ל, ועיקרן של דברים היא במחלו' רש"י ורמב"ם בפי' הגמ' דלרש"י (לשי' הב"י הב"ח ועוד) בכדי שפתח כזה יתחייב במזוזה בעינן שיהא רחבה ד' טפחים בראשה, ואם אין ד' טפחים בראשה הרי היא פטורה ממזוזה, ולהרמב"ם בכדי שפתח כזה יתחייב במזוזה בעינן שיהא מזוזותיו ישרות עשרה טפחים, וגם באופן שיש מזוזות ישרות עשרה, אך מהיכן שמתחיל להתעגל כבר נחשב כמשקוף, ולשיטתו בנידון דידן שהפתח מתעגל מהארץ אז פתח זו אין לה כלל מזוזות אלא כל הפתח היא רק משקוף, היוצא לדינא בהאי פיתחא ב' נפק"מ, הא' בעצם החיוב בפתח זו, לדעת רש"י היא חייבת במזוזה דאע"פ שמתעגלת מהארץ אך מכיון שבראשה היא רחבה ד' טפחים היא חייבת, ולדעת הרמב"ם היא פטורה משום דלשיטתו אין בפתח זה כלל מזוזות, ולהלכה נפסק בשו"ע (רפ"ז ס"ב) כשי' הרמב"ם שפטורה, אך בש"ך (ס"ק ב) הובא שי' רש"י ומשמע מדברי הש"ך שרוצה לחייב גם בכה"ג שמתעגלת מהארץ, לכך נראה דטוב להחמיר ולקבוע מזוזה בפתח זו, ומקום קביעתה היא, שצריך למדוד מהארץ ועד למקום שמתחילה להתקצר בראשה לפחות מד' טפחים, ולקובעה בתחי' שליש עליון, (ובפתח דידן צ"ע שנראה שקבעו את המזוזה מתחת שליש העליון). והנפק"מ הב' באופן שיש מזוזות ישרות עשרה טפחים ורחבה ד' עד בראשה ובראשה מתקצרת לפחות משיעור ד' בכה"ג יוצא נפק"מ בין השיטות במקום גובה קביעת המזוזה, ועל כך בפתח הבא,
פתח ג'
מיקום הפתח
מיקומה מהרחבה המקורה לחדר ארונות קודש,
צדדי הדין בפתח זו
בשער זה לכו"ע חייבת הן דמזוזותיו ישרות י' טפחים כשי' הרמב"ם והן דרחבה בראשה ד' טפחים כשי' רש"י, אך במקום קביעתה יוצא נפק"מ לדינא, בין שי' רש"י והרמב"ם, וכבר דן בזה הט"ז (ס"ק ב') דממה נפשך היכן יקבע את המזוזה, משום דבמקום שמתחילה להתקצר בראשה לפחות מד' טפחים דלשי' רש"י משם מתחיל להיקרא בשם משקוף, היא יותר גבוה ממקום שמתחיל להתעגל, ולשי' הרמב"ם ממקום שמתחיל להתעגל מיקרי משקוף, א"כ אם ימדוד תחילת שליש עליון עד שמתחיל להתעגל כשי' הרמב"ם יוצא מזה שלשי' רש"י יקבע את המזוזה מתחת לשליש עליון והרי היא פסול אף בדיעבד, ואם ימדוד תחילת שליש עליון ממקום שמתחיל להתקצר בראשה לפחות מד' טפחים כשי' רש"י יוצא שקובע את המזוזה לשי' הרמב"ם במשקוף, והרי היא פסול אף בדיעבד, היכן יקבע למעשה: הט"ז פסק שיקבענה בתחילת שליש עליון כשי' רש"י, וסובר דאז יוצא אף לשי' הרמב"ם דאע"פ שהרמב"ם סובר דבמקום שמתחיל להתעגל מיקרי כבר משקוף, אך הט"ז מחדש דהרמב"ם סובר כך רק כשאין לפתח זו מזוזות ישרות עשרה טפחים, אבל אם יש לו מזוזות ישרות י' טפחים אז גם במקום שמתעגל עדיין מיקרי מזוזות דמצטרף לחיוב שלמטה ויכול לקבוע שם מזוזה, אבל המקדש מעט (רפ"ז סק"ו) ועוד פוסקים נקטו בפשטות שי' הרמב"ם דלא כהט"ז אלא ממקום שמתחילה להתעגל מיקרי משקוף וא"א לקבוע שם מזוזה, וחידש המקדש מעט שיקבע שתי מזוזות אחת כשי' רש"י ואחת כשי' הרמב"ם וכתב דאין בזה משום בל תוסיף דממ"נ אחד מהם כלא נחשב, ולהלכה הכריע בחובת הדר (פ"ז הערה ל"ה) דלא כהט"ז אלא יחשב תחי' שליש עליון רק מהמזוזות הישרות, וכתב דאפשר דגם רש"י מודה דרק המזוזות הישרות נחשבות כמזוזות לעניין זה, אמנם יש הפוסקים שכן הכריעו כהט"ז, ולכן בכדי לצאת ידי כולם המהדר יוסיף קורה במשקוף במקום שמתחיל להתעגל ובזה ימדוד תחי' שליש עליון מהארץ ועד לקורה. (ולפעמים כשאין הפרש גדול ממקום שמתחיל להתעגל עד שמתקצר בראשה לפחות מד' טפחים אפשר דבכל אופן שימדוד יהיה המזוזה בשליש העליון, ע"כ בפתח זו יש למדוד אם המזוזה נקבעה באופן כזה).
והרבה יש להאריך עוד בכל הפתחים במקום קדוש זה ועוד חזון למועד בעזהי"ת,
וזאת למודעי שכל הנכתב במאמר זה אינה בשביל לקבוע הלכה למעשה אלא רק לחידודא בעלמא ולהגדיל תורה ולהאדירה.
