סימן תרכ"ו

העושה סוכה תחת אילן או גג

מלבד הדינים אלו דברים כשרים לסכך, והדין שהסכך יסכך על הסוכה באופן שצילתה מרובה מחמתה כפי שיתבאר בסימנים תרל"א תרל"ב, ישנה הלכה נוספת בסוכה שדרשו חז"ל מדכתיב "בסוכת" בכתיב חסר, שצריך שלא יהיה סיכוך נוסף על הסוכה מלבד הסיכוך הכשר. ובסימן זה הנדון הוא מה הדין כאשר הסיכוך הנוסף אינו על כל הסוכה, מתי הוא פוסל את הסוכה ומתי לא, ומתי ניתן להכשירו ע"י עירוב של סכך כשר בסכך הפסול.

אין לעשות סוכה תחת בית או אילן או סוכה, דכתיב "בסוכת" בכתיב חסר, והיינו שישב בסוכה אחת. וביתו גופא פסול לסוכה מפני דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל ימות השנה. ואילן פסול לסכך מפני שהוא מחובר. ואם האילן נמצא מצידי הסוכה, אע"פ שמחמת צל האילן לא מגיעה החמה לסוכה כלל, כשר.

העושה סוכתו תחת האילן

אם האילן צילתו מרובה מחמתו הוא פוסל את הסוכה בכל גוונא, (והיינו אף אם ישפיל את ענפי האילן ויערבם עם הפסול, ואם הסכך הפסול צילתו מרובה מחמתו פסול לכו"ע אף אם הסכך הכשר הוא יותר מהסכך הפסול. אמנם בחמד משה תמה על הרמ"א וס"ל שלדידן דבעינן עירוב דווקא אף אם הסכך הכשר צילתו מרובה מחמתו (שזה מועיל לדבריהם אפילו כשהם מרוחקים זה מזה), ולאבי העזרי דס"ל שלא מהני מה שהסכך הכשר צילתו מרובה מחמתו (אפילו כשיושב בצל אילן) חשיב עירוב. ואם הסכך הכשר והפסול מונחים על הסוכה כל אחד בפני עצמו, כשר אף במחצה על מחצה מהל"מ, אלא שכיון שא"א לצמצם יש להעדיף מעט.

באיזה אופן מועילה קציצת האילן

סוכה שתחת האילן וקצץ את האילן כדי שיהיה חלק מהסיכוך הכשר, הסוכה כשרה אפילו אם אין שם סכך אחר, וצריך להגביה כל ענף לבדו ולהניחו לשם צל (וא"צ להניחו לשם סוכה), ואם לאו פסול משום תעשה ולא מן העשוי.