סימן תרכ"ז
כמו שנתבאר בסימן הקודם שאין לעשות סוכה מתחת בית או אילן, כך העושה אהל פנימי בתוך הסוכה והוא יושב בצל האהל, לא יצא ידי חובתו. ובסימן זה יבואר מה נחשב אהל בתוך הסוכה ואין לשבת תחתיו, ומה אינו נחשב אהל אף שהוא מיצל עליו ומותר לשבת תחתיו.
שינה תחת המיטה- צריך לשבת בצל הסוכה ולא בצל אהל אחר, ועיקר ישיבת הסוכה הוא אכילה שתיה ושינה, ולכן הישן תחת המיטה בסוכה ותחתית המיטה גבוהה י' טפחים מהקרקע לא יצא ידי חובתו, אפילו אם דפנות המיטה רחבים פחות מטפח. וכתב הב"ח שלפי טעם זה הפסול הוא מדרבנן, אבל לסוברים שהפסול הוא משום שזה דומה לסוכה תחת סוכה זה דאורייתא, והפמ"ג מפקפק שלכו"ע זה דרבנן.
הישן בסוכה תחת כילה (-סדינים הפרוסים סביב המיטה על ארבעה מקלות, ואינה דבר קבוע. נ"מ אם סכך העליונה הוא בתוך כ' לקרקע שלה או לא. לצאת ידי כל הספיקות יראה שיהיה ריווח ג' טפחים בין קורה לקורה משום חשש לבוד. ואם סיכך ע"ג הקורות עצמם הסוכה כשרה אפילו אם אין ביניהם ג"ט, ולא אומרים לבוד לצרפם יחד ויהיו יותר מד' טפחים שזה פוסל את הסוכה, כיון שמונח ביניהם סכך כשר, ואפילו אם הקורות בנויות מתחילה בלא גג כשרה, ומותר גם לשבת תחת הקורות. לדעת הרמ"א מותר לעשות סוכה מתחת גג נפתח אפילו בשעה שהגג סגור, ואין בזה משום תעשה ולא מן העשוי, והב"ח והמ"א והא"ר ושארי אחרונים מחמירים שצריך לפתוח את הגג לפני הסיכוך, ואם שכח וסיכך כשהגג סגור צריך לפתוח את הגג ולנענע כל עץ בפני עצמו ולחזור ולהניחו לשם צל, ואם סיכך על התקרה והסיר את התקרה פסול לכו"ע כיון שמקודם היה סכך בלי דפנות וללא דפנות אין על הסיכוך שם סכך, ולכן מכשיר הפמ"ג אם היה י' טפחים בין הסיכוך לגג, ובביכורי יעקב מצדד להכשיר אפילו אם היה רק חלל טפח. ואם הסיכוך היה כדין ואח"כ סגר את הגג מפני הגשמים וחזר ופתחו, כשר לכו"ע, כיון שנעשה מתחילה בהכשר, והוי כמו שפרס עליה סדין והורידו. ואפילו ביו"ט מותר לסגור ולפתוח את הגג אם יש לו צירים, ואין בזה משום בנין וסתירה דהוי כפתח, ואם אין לו ציר מותר ע"י נכרי. ויזהר שלא ישב שם כשהגג סגור, וכן יזהר שהגג לא ישאר מוטה קצת על הסוכה, צריך להזהר לא לשבת תחתיו. ואם הגג קבוע עם מסמרים ושכח לפותחו עד כניסת יו"ט ואין לו סוכה אחרת, מסתפק הפמ"ג אם מותר לפותחו ע"י נכרי או לסכך סוכה אחרת ע"י נכרי משום שבות במקום מצוה, או שאסור, וסיים להורות היתר חלילה לי וצ"ע בכל זה, עכ"ל. ועיין בביכורי יעקב. ובבין השמשות בודאי יש להקל ע"י נכרי.
סוכה פטורה ממזוזה, אפילו אם היא בחדר שדר בו כל השנה, דשבעת ימים לא מיקרי קבע, ואם יש שני חדרים זה לפנים מזה, אם הסוכה היא בחדר הפנימי ונכנסים מהחדר לסוכה, פתח הסוכה צריך מזוזה משום חדרו, ואם הסוכה בחדר החיצוני וממנה נכנסים לחדר הפנימי, י"ל שחייב לשים מזוזה בפתח הסוכה הפתוח לרה"ר וכדומה, דהוי כבית שער.
העושה סוכה תחת הגג והסיר הרעפים ונשארו הקורות שמתחתם, לדעת השו"ע הסוכה כשרה, ומותר לשבת אף תחת הקורות, שאף שהקורות לא נקבעו לשם צל, מ"מ הסרת הרעפים נחשב תיקון בגוף הקורות לשם סוכה, וזה מועיל לפי המ"א אפילו אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה רק בצירוף הקורות, והחמד משה והמאמר מרדכי מפקפקים בזה קצת. ומשמע במ"א שלדעת השו"ע לכו"ע א"צ שיהיה הסכך צילתו מרובה מחמתו גם אם ינטל מה שכנגד העצים, כי גם העצים כשרים, ומהגר"א משמע שלדעת אבי העזרי (הדעה השניה בדין סוכה שתחת האילן) צריך שאפילו אם ינטל מה שכנגד הקורות ישאר סכך כשר כשיעור. אבל ללא המעשה של הסרת הרעפים (אלא שעדיין לא הניח הרעפים ע"ג הקורות) נחשבים הקורות לסכך פסול, והדין בזה כמו בסוכה שתחת האילן שכשר רק באופן שאם ינטל הסכך שכנגד הקורות תישאר הסוכה צילתה מרובה מחמתה, וכן נ"מ שצריך שהקורות לא יהיו רחבים ד"ט. ויש אחרונים שסוברים שבכל גוונא צריך שאם ינטל הסכך שכנגד הקורות תישאר הסוכה צילתה מרובה מחמתה, דלא ברירא לומר שע"י הסרת הרעפים נעשו הקורות לסכך כשר, ובאמת בסתם סוכות שרגילים לכסות את כל הסוכה בודאי בכל גוונא תישאר הסוכה צילתה מרובה מחמתה, וא"צ לצמצם שלא לשבת תחת הקורות (אף לפוסקים שמחמירים שלא לשבת תחת סכך פסול אפילו אם הוא פחות מד' טפחים, אכן כדי לצאת ידי כל הספיקות יראה שיהיה ריווח ג' טפחים בין קורה לקורה משום חשש לבוד. ואם סיכך ע"ג הקורות עצמם הסוכה כשרה אפילו אם אין ביניהם ג"ט, ולא אומרים לבוד לצרפם יחד ויהיו יותר מד' טפחים שזה פוסל את הסוכה, כיון שמונח ביניהם סכך כשר, ואפילו אם הקורות בנויות מתחילה בלא גג כשרה, ומותר גם לשבת תחת הקורות. לדעת הרמ"א מותר לעשות סוכה מתחת גג נפתח אפילו בשעה שהגג סגור, ואין בזה משום תעשה ולא מן העשוי, והב"ח והמ"א והא"ר ושארי אחרונים מחמירים שצריך לפתוח את הגג לפני הסיכוך, ואם שכח וסיכך כשהגג סגור צריך לפתוח את הגג ולנענע כל עץ בפני עצמו ולחזור ולהניחו לשם צל, ואם סיכך על התקרה והסיר את התקרה פסול לכו"ע כיון שמקודם היה סכך בלי דפנות וללא דפנות אין על הסיכוך שם סכך, ולכן מכשיר הפמ"ג אם היה י' טפחים בין הסיכוך לגג, ובביכורי יעקב מצדד להכשיר אפילו אם היה רק חלל טפח. ואם הסיכוך היה כדין ואח"כ סגר את הגג מפני הגשמים וחזר ופתחו, כשר לכו"ע, כיון שנעשה מתחילה בהכשר, והוי כמו שפרס עליה סדין והורידו. ואפילו ביו"ט מותר לסגור ולפתוח את הגג אם יש לו צירים, ואין בזה משום בנין וסתירה דהוי כפתח, ואם אין לו ציר מותר ע"י נכרי. ויזהר שלא ישב שם כשהגג סגור, וכן יזהר שהגג לא ישאר מוטה קצת על הסוכה, צריך להזהר לא לשבת תחתיו. ואם הגג קבוע עם מסמרים ושכח לפותחו עד כניסת יו"ט ואין לו סוכה אחרת, מסתפק הפמ"ג אם מותר לפותחו ע"י נכרי או לסכך סוכה אחרת ע"י נכרי משום שבות במקום מצוה, או שאסור, וסיים להורות היתר חלילה לי וצ"ע בכל זה, עכ"ל. ועיין בביכורי יעקב. ובבין השמשות בודאי יש להקל ע"י נכרי.
סוכה פטורה ממזוזה, אפילו אם היא בחדר שדר בו כל השנה, דשבעת ימים לא מיקרי קבע, ואם יש שני חדרים זה לפנים מזה, אם הסוכה היא בחדר הפנימי ונכנסים מהחדר לסוכה, פתח הסוכה צריך מזוזה משום חדרו, ואם הסוכה בחדר החיצוני וממנה נכנסים לחדר הפנימי, י"ל שחייב לשים מזוזה בפתח הסוכה הפתוח לרה"ר וכדומה, דהוי כבית שער.
ומהטור והשו"ע כאן מבואר שגם אם תלה למטרה אחרת פסול, והבה"ל דן מה הדין בתולה סדין כדי לייבשו, עיי"ש. וכתב הרמ"א שאף שמדינא אין לאסור נוי סוכה אלא ברחבים ד' טפחים מ"מ יש להזהר לכתחילה שלא לתלות שום נוי סוכה אלא בתוך ד' טפחים לסכך, שמא יעשה נוי רחב ד' טפחים וישב תחתיו, ומ"מ לענין תלית מנורות כנגד השלחן אין צריך להחמיר שיהיו בתוך ד' טפחים, ואדרבה עדיף להרחיקם מן הסכך כל מה שיוכל.
