סימן תר"ל
דיני דפנות הסוכה
הגמרא (סוכה ו:) לומדת מהפסוקים שלא מספיק לעשות סכך לסוכה, אלא צריך שיהיו לה ג' דפנות, והלכה למשה מסיני שאחת מהדפנות יכולה להיות רק טפח אחד, ולהלכה צריך שאותו טפח יהיה נראה כדופן. ובסימן זה יבואר ממה ניתן לעשות את הדפנות, מהו שיעור הדפנות, וכיצד ניתן לעשות את הסוכה ע"י שני דפנות ועוד טפח בדופן השלישית, ודיני הכשר סוכה ע"י לבוד וגוד אסיק.
כל הדברים כשרים לדפנות, אפילו אלו שאינם כשרים לסכך, ודפנות שהם גידולי קרקע א"צ להעמידם דרך גדילתם, ואפילו אם יש פרצות גדולות בדפנות ומחמת כך חמתה של סוכה מרובה מצילתו כשרה. ודבר שמתייבש בתוך שבעה דנים אותו כאילו הוא כבר התייבש כפי שנתבאר לעיל בסי' תרכ"ט לענין הסכך. ובעל נפש יחוש לכתחילה לא לעשות את הדפנות מדבר שאינו כשר לסכך מדאורייתא, אם הוא סומך את הסכך על הדפנות, לחוש לדעת הסוברים שאין מעמידים את הסכך ע"י דבר הפסול לסיכוך מדאורייתא (אא"כ זה דבר שלא שכיח שיסככו בו), ולהעמיד את הסכך ע"ג ד' קונדסים העומדים תחת הסכך מותר לכו"ע.
סוכה שיש בה ריח רע- לא יעשה את הדפנות מדבר שריחו רע שמא מחמת כך יצא מן הסוכה, ובדיעבד כשר אפילו בסכך (ואם הוא ריח רע שאין דעת אדם סובלתו אפשר דפסול מן התורה), ואם הסוכה נמצאת ליד בית הכסא או אשפה ויש בסוכה ריח רע, יצא יד"ח מן התורה, אבל לא יברך שם ברכת המזון, ואם יש לו מקום אחר בודאי לא יעשה שם את הסוכה, ואם אין שם ריח רע אבל הוא רואה את בית הכסא ג"כ אסור.
סוכה שיש לה ב' דפנות סמוכות זה לזה (בצורת ר) ורוצה לעשות על ידם סוכה, יכול לעשות דופן ברוחב יותר מטפח ויעמידנה פחות מג"ט לאחת הדפנות (דחשיב מחיצה ד' מכח לבוד), וכדי להשלים את שיעור הדופן השלישית יעמיד קנה בהמשך אותו צד כנגד סוף הדופן השניה (והיינו בסוכה שהיא ז' טפחים על ז' טפחים, וי"א שירחיקו עוד טפח כדי שצורת הפתח תהיה על ד' טפחים), ויעשה שם צורת הפתח ע"י שישכיב קנה על אותו קנה עומד ועל הטפח (וא"צ שהקנה השוכב יגע בקנה העומד או בטפח). וכתב הרמ"א שאם הקנה העומד והטפח נוגעים בסכך א"צ להניח קנה על גביהן כיון שהסכך נחשב כקנה על גביהן, (והמ"א מקשה על דבריו ודעתו שראוי להחמיר שלא לסמוך על הסכך, והאחרונים יישבו קושיתו, ועל כן הסומך על הרמ"א לא הפסיד). עוד כתב הרמ"א שמה שנהגו לעשות צורת הפתח עגולה זה לנוי בעלמא. ומותר לטלטל בתוך סוכה כזו או להוציא מהבית לסוכה דרך חלון שביניהם בשבת שבתוך החג, אע"פ שבשאר שבתות השנה אסור (אא"כ יש תיקון בדופן הרביעית), דמיגו דהוי דופן לענין שבת, ומ"מ שלא בשעת הדחק ראוי להחמיר.
פרטי דינים בדין הנ"ל- א' אם הסוכה היא יותר מז' טפחים, א"צ להעמיד את הקנה של צורת הפתח בסוף הדופן, ובפשטות גם אם העמידו בסוף ז' טפחים כל הסוכה כשרה, וצ"ע. (שעה"צ ב'). ב' י"ל שמותר להניח את הצורת הפתח בשבת ויו"ט ע"י נכרי אם שכח לעשות זאת קודם, דהוי שבות דשבות במקום מצוה. (שעה"צ ה'). ג' כתב הר"ן שאע"פ שצורת הפתח נחשב מחיצה גמורה לענין שבת וכלאים, אין לעשות דפנות הסוכה מצורות הפתח אפילו שלימות (בלי עצות של לבוד וצורת הפתח), כיון שמדאורייתא, אכן מדרבנן בעינן גם טפח שוחק. (בה"ל ד"ה שיעמיד).
סוכה העשויה מקנים הסמוכים זה לזה פחות מג"ט, אם עשה על ידי זה ד' דפנות כשר, אבל אם עשה רק ג' דפנות כשר רק אם יש ב' מחיצות שלימות ובשלישית יש טפח.
סוכה שיש לה ב' דפנות זו כנגד זו וביניהם מפולש (-פתוח מצד לצד), עושה דופן ברוחב ד' טפחים ומשהו (ולא די בטפח ומשהו כיון שאין כאן ב' דפנות סמוכות), ומעמידה בפחות מג"ט סמוך לאחת הדפנות (דחשיב כלבוד), ויעשה צורת הפתח ע"י נתינת קנה מהפס של הד' טפחים עד הדופן הרחוקה, והסוכה כשרה, (והמ"א מסתפק אולי זה מועיל רק בסוכה קטנה, ולא כשהדופן השלישית רחוקה הרבה, אבל הרבה אחרונים הסכימו שאין לחלק בזה), וי"א שאין צריך כאן צורת הפתח, ויש להחמיר כסברא ראשונה. ואם הדופן השלישית היא ז' טפחים בלא לבוד, לכו"ע אין צריך צורת הפתח אף שהכותל השני רחוק ממנה, אך מסתבר שצריך שלא יהיה רחוק יותר מי' אמות (שזה שיעור פתח), וכ"ש שאם הדופן השלישית שלימה א"צ לעשות צורת הפתח בדופן הרביעית, ומה שנהגו לעשות שם צורת הפתח אינו אלא לנוי בעלמא.
סוכה העשויה בתוך חצר אע"פ שאין לה אלא ב' דפנות זו כנגד זו ודפנות החצר רחוקות מהם, די לעשות לה דופן יותר מטפח ולהעמידו בפחות מג"ט לאחד הדפנות, ויעמיד טפח זה בצד של פתח החצר ולא בצד שכנגד דופן החצר. והמ"א חולק על דין זה וסובר שרק כאשר דפנות החצר הם עצמם הדפנות של הסוכה (אבל לא סיכך בין הדופן האמצעית של החצר לסוכה) מהני, אבל לא כשדפנות הסוכה עומדות באמצע החצר, ולמעשה אין להתיר כשהסוכה באמצע החצר.
סוכה שבשני דפנותיה (הסמוכות זו לזו בצורת ר) יש הרבה פתחים שאין בהם צורת הפתח, אע"פ שבצירוף הפרצות שבשני הדפנות האחרות הפרוץ מרובה על העומד כשרה, ובלבד ששתי הדפנות הראשונות יהיו מחוברות ולא יהיה פתח בקרן המחברת בין שני הדפנות (אפילו אם יש בפתח זה צורת הפתח, על אף שבשבת נחשב עי"ז כסתום, אבל אם הפירצה היא פחות מג"ט מהני), ויהיה בדפנות שיעור מקום חשוב (והיינו ד' טפחים, ובשעה"צ כתב שיותר מסתבר שהכונה שצריך שיהיה שם ז' טפחים כדי הכשר סוכה). ואם יש פירצה יותר מי' אמות אסור אפילו בעומד מרובה על הפרוץ (ויש להסתפק אם על ידי זה נתבטל כל הדופן, או שהמקום שיש בו דופן ויש בו שיעור הכשר סוכה כשר, ובתוך הסוכה זה נראה כהמשך הדופן, וכן מהני גם אם לא נעשו לכתחילה בשביל מחיצות הסוכה, (והמ"א מצדד שצריך שתקרת האכסדרה תהיה רחבה ד' טפחים, ודלא כהב"ח), אבל אם אין שם פצימין כלל לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם. וכתב הרמ"א שי"א שאפילו ע"י פצימין לא מהני, אפילו אם רוחבם טפח, ולכן לכתחילה אין לעשות סוכה בכהאי גוונא, ובדיעבד יש לסמוך על הדעה הראשונה. ואם שני הדפנות סמוכים זה לזה (בצורת ר), ובצד השלישי הפצימין בולטים טפח, והם סמוכים לתקרת האכסדרה, מהני לכו"ע. מיהו ברא"ש משמע שצריך גם צורת הפתח ואז א"צ שתהיה תקרת האכסדרה רחבה ד' טפחים, ודעת הב"ח דהיינו דווקא כשהפצימין נראים מבחוץ ומבפנים הם נראים כהמשך הדופן, ומהמ"א משמע שלפי הרא"ש אף בנראים מבפנים צריך צורת הפתח, כיון שתקרת האכסדרה לא נעשתה לצורך כל צרכו למחיצות, עדיף לעשות ג' מחיצות שלימות מארבע שאינם שלימות. ובהלכות של רבי יצחק גיאות כתב שמצוה מן המובחר לעשות ג' דפנות סתומות, ורק מקום הפתח יהיה פתוח. ועיין בבאר היטב [שכתב שמהר"ש היה מסמן סדר הסוכה, שלא לשנות את הסדר משנה לשנה], ובביכורי יעקב כתב שלא ראה מי שחושש לזה.
נעץ ד' קונדסים וסיכך על גבם, בין באמצע הגג ובין בצידי הגג, פסולה, דדוקא בשבת אמרינן גוד אסיק, ויש מכשירים אם נעצם על שפת הגג (מדין גוד אסיק), ובלבד שיהיו ממש בשפת הגג ולא במרחק אפילו פחות מג"ט, וכן צריך שהגג לא יבלוט החוצה יותר ממחיצות הבית, דאז גם בשבת אינו מועיל. והלכה כדעה ראשונה, אמנם אם אין לו מקום אחר, אין לו לפטור עצמו מסוכה זו, ולא יברך. ועל כן יותר טוב לשים פס ברוחב יותר מטפח, במרחק פחות מג"ט לכותל הבית, וקנה אחר במקום שנגמר הסכך של הסוכה.
גובה הדפנות- דפנות בגובה שבעה ומשהו שהעמידם בפחות מג"ט לקרקע כשרה, דהוי כלבוד ויש כאן גובה י' טפחים, ואפילו אם הסכך גבוה הרבה כשרה, ובלבד שהסכך יהיה מכוון כנגד הדפנות ממש או בתוך ג"ט למקום שמעל הדפנות, (שאם יש שם ג"ט פסולה אף אם הדפנות מגיעות עד למעלה). ואם הסכך נמצא בגובה י' טפחים ועשה מחיצה בגובה ד' טפחים ושני משהויין והעמידה באמצע כשרה, דאמרינן לבוד למעלה ולמטה. ואם הדפנות מרוחקות ג"ט מהקרקע, פסולה אף אם הדפנות גבוהות
