סימן תרל"ח
תשמישי מצוה אסור להשתמש בהם שימוש אחר כל זמן שהם עומדים למצוה, משום ביזוי מצוה, ועל כן כל דבר המשמש להכשר או לנוי הסוכה אסור להשתמש בו שימוש אחר, ובדפנות הסוכה ובסכך מלבד הדין הכללי של תשמישי מצוה יש ילפותא מיוחדת לאוסרם, וכן יש לאסור דבר שנאסר בתחילת החג אף שכבר אינו משמש לסוכה, משום מיגו דאתקצאי. ולהלן יבוארו פרטי האיסור, וכן יבואר אם מועיל תנאי להתיר או לא.
איסור שימוש בדפנות או בסכך
אסור להשתמש בימי הסוכות בדפנות או בסכך, סוג שימוש המבטל את השימוש בהם לשם סוכה, דכתיב "חג הסוכות שבעת ימים לד' ", כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה, אמנם תשמיש שאינו מבטל את שימוש הסוכה, כגון להשען עליה או להניח עליה דברים מותר, כיון שעדיין קדושתה עליה.
פרטי האיסור-
א' אפילו אם עשה סוכה אחרת ואינו צריך לראשונה אסור. ב' אפילו אם הסוכה נפלה אסור להשתמש בה י"א מדאורייתא וי"א מדרבנן. ג' אסור ליטול מהדפנות או מהסכך שראוי לסכך אפילו אם נפל הסכך כולו. ובמאמר מרדכי מחדש מותר לסכך לפני שיעשה את שאר הדפנות, וכמו שדבר שיש בו משום בנין וסתירה אסור לעשותו בחול המועד, ורק לתת את הסכך ע"ג קונדסים וכדומה הקבועים
איסור שימוש בנוי הסוכה
אוכלין ומשקין שתולים בסוכה בדפנות או בסכך כדי לנאותה, אסור להסתפק מהם כל שמונת ימי החג משום ביזוי מצוה, ואפילו נפלו אסורים, דמיגו שהוקצו לבין השמשות הוקצו לכל החג, דכיומא אריכתא דמו לענין זה, ואם תלאם אחרי בין השמשות מתחיל האיסור מבין השמשות הבא, ובשבת ויו"ט אסורים בטלטול אפילו אם נפלו משום שהוקצו למצותם (אפילו לדעת המתירים מוקצה ביו"ט כמבואר בסימן תצ"ה), ואם נפלו על השלחן וא"א לאכול כך, י"א שמותר לטלטלם כיון שזה לצורך אוכל נפש, והפמ"ג מסיק שאם אפשר יטלטלם טלטול מן הצד, וכתב הבה"ל שאם הרבה קיסמים נושרים על השלחן אפשר שגם בשבת מותר לטלטל אם נמאס מזה, כדין גרף של רעי. אבל בחול המועד לא שייך איסור טלטול ומותר להחזירם אם נפלו. ואם תלה אתרוג לנוי מותר לטלטלו בחול המועד ולצאת בו ידי חובה, ומותר אף למוכרו. מוטב שלא לתלות, מפני שיבואו לידי חילול שבת.
עוד מדיני נוי הסוכה
מי שדעתו להסיר נוי הסוכה ביו"ט מפני הגשמים והגנבים, יזהר שלא לקשור בקשר גמור, שהרי אסור להתיר ביו"ט, אלא יענוב.
אין לעשות דפנות הסוכה מיריעות שעטנז, וכן לא יתלה שעטנז לנוי, אא"כ הם גבוהים מתשמיש אדם.
אסור לחקוק פסוק "בסכת תשבו" על דלעת וכדומה ולתלותו בסוכה, מפני שזה יבוא לידי בזיון, וגם אסור לכתוב פסוקים מן התורה כשאין זה ספר שלם, ואף שנוהגים התר בדבר היינו כדי להתלמד אבל שלא לצורך אסור.
