סימן תרל"ד

סוכה פחותה מז' טפחים

סוכה שאין בה ז' על ז' טפחים, שזה שיעור מקום שנכנס שם ראשו ורובו של אדם ושלחן טפח, פסולה, (כדעת בית שמאי), ונחלקו הראשונים אם הפסול הוא מדאורייתא משום דבעינן קצת קבע ופחות מז' היא דירה סרוחה, או שהפסול הוא שמא ימשך אחר שלחנו. וכן נחלקו בסוכה גדולה אם הוא יושב בסוכה והשלחן בבית, דאם טעם הגזירה בסוכה קטנה הוא שמא ימשך אחר שלחנו, א"כ גם בסוכה גדולה לא יצא. ולהלן יבואר באיזה אופנים הסוכה נפסלת מטעם שאין בה ז' על ז' טפחים, ומה הדין בסוכה גדולה אם השלחן בתוך הבית.

סוכה שאין בה ז' על ז' טפחים ובכל אותו מקום יש גובה י' טפחים פסולה, וצריך שגם האורך וגם הרוחב יהיה אורכה ורוחבה של הסוכה, בעינן דווקא טפחים שבצדדים, והיא מגיעה עד הדופן האמצעית, אם בצד אחד אין ז' טפחים פסולה אע"פ שהצד השני ארוך מאד. והנה שיטת הרי"ף שמן התורה מספיק ו' על ו' טפחים (שזה מקום ישיבת האדם ללא שלחן), ורק מדרבנן בעינן ז' על ז' טפחים, ולפי שאר הפוסקים מדאורייתא בעינן ז' על ז' טפחים, דבפחות מכאן לא חשיב דירה כלל.

סוכה גדולה שיש שם פינה נפרדת שאין בה ז' על ז' טפחים ואין הפסק בינה לבין הסוכה, כתב המ"א שאסור לשבת שם, ודעת הדרך החיים שאם אותו מקום רחב ז' טפחים ורק אינו ארוך ז' טפחים כשר, כיון שהוא מצטרף לסוכה הגדולה, והבה"ל סובר שהמ"א פוסל גם בזה, ואין לזוז מדבריו, אכן אין להקפיד שלא להניח את השלחן באותו קרן. ההוצין אינם בתוך כ' אמה אלא מיד אחרי כ' אמה. סוכה גדולה מאד כשרה, ואין הגבלה לגודל הסוכה.

סוכה עגולה צריך שיהיה בה כדי לרבע ז' על ז' טפחים (ואם החוט הסובב אותה אורכו כ"ט טפחים וב' חומשי טפח, יש בה שיעור זה), ואז אפשר לשבת גם בצידי העיגול שאינם בתוך הריבוע אף שאין שם רוחב שבעה, כיון שהוא שטח אחד עם הריבוע, ולא צר לו לשבת שם. וכן סוכה שיש לה ה' זויות או יותר צריך שיהיה בה כדי לרבע ז' על ז' טפחים.

סוכה ז' על ז' שנתן בה בגדים לנאותה בתוך גובה י' טפחים והם ממעטים אותה מהשיעור, פסולה. והפמ"ג מסתפק אולי הפסול הוא מדרבנן. וכתב הב"ח שהטעם הוא מפני שאסור ליטלם כל שבעה, ולפ"ז אם התנה שאינו בודל מהם כל בין השמשות דמותר ליטלם אינם ממעטים, והפמ"ג מסתפק בזה. וכתב השלטי גיבורים בשם ריא"ז שכלי תשמישין אינם ממעטים אפילו מן הצד, ועוד ומהמ"א משמע דלא פסיקא ליה דבר זה. משום לא פלוג.

מי שאוכל בסוכה ושלחנו בבית

מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו מחוץ לסוכה ואכל, כאילו לא אכל בסוכה, וצריך לחזור ולאכול בסוכה, ולענין ברכת זמן באכילה שניה, דעת הפמ"ג שיברך, והביכורי יעקב חולק עליו. ואפילו אם היא סוכה גדולה וכולו יושב בסוכה לא יצא, גזירה שמא ימשך אחר שלחנו, וכתב הבה"ל שהשו"ע פסק בזה כדעת הרי"ף והרמב"ם שגם בזה הלכה כב"ש, אבל לשאר הפוסקים יצא אם הסוכה היא גדולה. וכתב רעק"א שביושב בסוכה קטנה פחות מז' על ז' טפחים, ושלחנו בסוכה גדולה, בזה הרי"ף לקולא דאין חוששים בזה שמא ימשך, והתוס' לחומרא כיון שהסוכה הקטנה היא דירה סרוחה. והבה"ל מקשה על דברי הרי"ף. ואם השלחן בבית והוא אוכל בסוכה מתוך ידו ולא מהשלחן, כשר, אמנם אין בסוכה ז' על ז' טפחים פסול גם בזה.

אם מקצת מהשלחן בסוכה ומקצת בתוך הבית, מותר, אע"פ שרוב השלחן בבית ובסוכה יש ממנו רק טפח, כ"כ הח"א, ובברכי יוסף כתב דבעינן רובו בסוכה, ואפילו במשהו יותר מחציו סגי.

מי שיש לו סוכה בשדה סמוך לביתו, אסור להוציא מביתו לסוכה דרך רה"ר או כרמלית. וכן שני סוכות בחצר אחת שלא עירבו עירובי חצרות אסור לטלטל מזו לזו, וע"י נכרי מותר.