סימן תרמ"ח
כתוב בתורה "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכו' ", ודרשו חכמים (סוכה ל"ה.) שהכונה בזה לאתרוג. ובסימן זה יבואר איזה אתרוג כשר, ואיזה אתרוג פסול משום חסר או משום שאינו הדר, או מפני שחסר בשם אתרוג.
אתרוג היבש
והיינו שאינו מוציא שום ליחה פסול, דאינו הדר, והדרך לבדוק שיעור זה הוא שיעביר באתרוג מחט ובה חוט ואם יש בו ליחה יראו אותה על החוט, (וכיון שלדעה ראשונה דלהלן נקב מפולש פוסל גם ללא שהאתרוג נחסר, הכונה שיתחוב את המחט קצת מהצד העבה שלה ששם נמצא הנקב שבו החוט, ולא יעשה נקב מפולש. וי"א שבניקב האתרוג מעוקצו כלפי חוטמו שלא כנגד חדרי הזרע לכו"ע אינו נחשב נקב מפולש. והפמ"ג מצדד שלדעת הט"ז אם האתרוג ניקב מעבר לעבר במקום הצר שלו שלא כנגד חדרי הזרע לא חשיב נקב מפולש, ופסול רק ביש בו חסרון, אבל המ"א והמאמר מרדכי סוברים שגם זה נחשב מפולש, ולביאור הלבושי שרד בט"ז גם הט"ז מודה לזה. ואם יש באתרוג בליטות וניקבה אחת הבליטות מערב לעבר, י"ל שלכו"ע לא חשיב מפולש וכשר באין בו חסרון). ואתרוג כמוש אפילו בכולו כשר כיון שיש בו מקצת ליחה, ודעת המ"א שצריך לבודקו כנ"ל, ואפשר דאזיל לשיטתו שאפילו יבש במקצתו פסול, אבל לשאר הפוסקים שיבש כולו או רובו פסול אפשר שכמוש א"צ בדיקה, וצ"ע. וכתב הרמ"א שאתרוג של שנה שעברה ודאי הוא יבש ופסול, והיינו שאין תועלת מבדיקתו. ודעת התמים דעים שדווקא בסתמא אתרוג של שנה שעברה פסול, אבל אם שמרו אותו בצורה מיוחדת ששומרת על לחות האתרוג כשר, וכתב בשער הציון שאפשר שגם הגר"א מודה שכשר באופן זה.
אתרוג שניקב נקב מפולש
פסול אפילו בנקב כל שהוא כגון ע"י מחט שלא חסר מגוף האתרוג כלל, וי"א שגם בנקב מפולש פסול רק כשיש בו חסרון משהו. וקיימא לן להחמיר, ובשעת הדחק יש להקל ואף לברך עליו, ומשמע מהט"ז שהקולא היא במפולש מעבר לעבר ובכאיסר כשאינו חסר, וכן סוברים הגר"ז והביכורי יעקב, ודלא כפמ"ג שמצדד שרק בחסרון שאינו כאיסר ואינו נקב מפולש אפשר להקל. ומפולש י"מ כפשוטו דהיינו שניקב מצד אחד לצד השני, וי"א שאם ניקב עד חדרי הזרע מיקרי מפולש, אע"פ שחדרי הזרע עצמם והצד השני נשארו שלמים, ויש להחמיר כדעה אחרונה, ובשעת הדחק כשא"א למצוא אתרוג אחר יש להקל ואף לברך עליו, ובפרט כשאינו חסר כגון כשניקב ע"י מחט, ואם יש ספק אם הגיע הנקב לחדרי הזרע כשר. ואם ניקבה הקליפה העבה מצד זה לצד זה שלא כנגד חדרי הזרע, דהיינו במקום שהאתרוג מתקצר מלמטה, מיקרי מפולש לפי שני השיטות.
אתרוג שניקב נקב שאינו מפולש
אם הנקב הוא כאיסר פסול אפילו אם אין בו חסרון, ואם הנקב מרובע או ארוך משערים מה יהיה גודלו אם היו מעגלים אותו. ואם חסר כל שהוא פסול, ומשמע שאפילו במקומות הסמוכים להם, אין ליטול אתרוג מורכב, ואם אין לו אחר יש לברך עליו אפילו ביום הראשון. (ס"ק ל"ג), אבל אם ניטל רק מה שלמעלה ולא נעשית גומא כשר, וכן דעת הט"ז, אבל יש פוסקים שמצדדים להחמיר אפילו אם לא ניטל אלא מה שמעל האתרוג, ואם נשאר כל שהוא מעל האתרוג, דעת המ"א שאין להחמיר בזה. וכתב הרמ"א שיש מחמירים גם אם ניטלה רק השושנתא, וטוב להחמיר במקום שאפשר. וכתב המ"ב דהיינו במקום שאפשר לקחת אתרוג מובחר יותר, אבל אם אתרוג זה מובחר יותר אין להחמיר בשביל השושנתא. והוסיף שאם חסר גם מקצת מן העץ אף שנשאר חלק מהעץ למעלה מן האתרוג, טוב להדר לקחת אחר כיון שיש מחמירים גם בזה, ובניטלה רק בשושנתא כתב הבה"ל שהסכימו האחרונים שבודאי אין להחמיר בזה. עוד כתב הרמ"א שאתרוג שלא היה לו דד מעולם כשר, וכן רוב האתרוגים שמביאים במדינות אלו, וניכרים הם ע"י שיש להם גומא במקום הפיטום מתחילת ברייתו. וכתב הביכורי יעקב שזה דווקא כשיש גומא קטנה, אבל אם יש גומא שמגיעה עד חדרי הזרע פסול, ואפשר לבדוק דבר זה ע"י הכנסת מחט או דבר אחר דק לתוך החלל. ואם א"א לדעת אם האתרוג מתחילת ברייתו היה ללא פיטם, הא"ר בשם הב"ח מצדד להחמיר, אכן בפמ"ג כתב שאפשר להכשיר מטעם ספק ספיקא.
ניטל העוקץ
ניטל העץ שהאתרוג תלוי בו באילן ונשאר במקומו גומא, פסול מטעם חסר, (ואם הוא שעת הדחק שאין אחר בעיר אפשר לברך עליו אפילו ביום הראשון), ואם ניטל קצת מהעץ ונשאר עובי כל שהוא באופן שכל הגומא מכוסה אבל אם נשאר מקום שאינו סדוק מלמעלה כשר, אף אם למעלה מן הגומא לא נשאר כלל. ומלמטה אפילו כל שהוא, כשר, אפילו בנסדק כך עלתה על האתרוג חזזית בין בתלוש בין במחובר, והחזזית גבוהה משאר האתרוג וניכרת במישוש, אם היא בשנים ושלשה מקומות פסול, דהוי כמנומר, ואם רק חוט השערה מפסיק בין חזזית לחזזית נראה שאינו נחשב עי"ז כשני חזזיות, ודעת הט"ז ששני חזזיות פוסלות רק אם יש ביניהם שיעור של חזזית, ורבים מהאחרונים מיאנו בזה משום שאין אנו יודעים מהו שיעור חזזית. וי"א שאף בב' וג' מקומות פסול רק אם נתפשט הנימור ברובו, שבזה פסול אע"פ שמקום החברבורות עצמם הוא מיעוט, אבל במיעוטו כגון שכולם בצד אחד כשר, (ומשמע שאם נתפשט לצד השני פסול ברוב הקפו אע"פ שאינו רובו של כל האתרוג. ובבית מאיר מצדד שבצד אחד אינו פוסל אפילו ביותר מג' חזזיות, כיון שזה מיעוט מהאתרוג, אך לפי מה שמסיים אין הדבר ברור לו כ"כ, ומיום הראשון ואילך בודאי יש להקל), ויש פוסלים אפילו במיעוט של צד אחד, והלבוש והא"ר פסקו כדעה ראשונה, וכן משמע בפמ"ג. ואם החזזית במקום אחד, אם היא ברוב שטח האתרוג משני הצדדים פסול, דאינו הדר.
וכתב הרמ"א שנהגו להכשיר נקבים שנעשו באילן ע"י קוצים באופן שנקרם עליהם עור ובשר מלמעלה, אע"פ שיש בהם חסרון, אבל אם לא נקרם עליהם עור ובשר פסול אף בנקב שנעשה ע"י קוצים, ואם יש ספק אם הבשר קיים אזלינן לקולא, כיון שלדעה אחרונה כל שאינו מפולש ואינו חסר כאיסר כשר, ואפילו כשיש ספק אם הגיע הנקב לחדרי הזרע כשר, כיון שיש מכשירים אפילו בהגיע הנקב לחדרי הזרע, כדין רוב האתרוגים שמביאים במדינות אלו, וניכרים הם ע"י שיש להם גומא במקום הפיטום מתחילת ברייתו. וכתב הביכורי יעקב שזה דווקא כשיש גומא קטנה, אבל אם יש גומא שמגיעה עד חדרי הזרע פסול, ואפשר לבדוק דבר זה ע"י הכנסת מחט או דבר אחר דק לתוך החלל. ואם א"א לדעת אם האתרוג מתחילת ברייתו היה ללא פיטם, הא"ר בשם הב"ח מצדד להחמיר, אכן בפמ"ג כתב שאפשר להכשיר מטעם ספק ספיקא.
אתרוג שנימוח
כל בשרו מבפנים, וקליפתו החיצונה וחדרי זרע קיימים (ואפשר להרגיש דבר זה במשמוש היד), כשר, ויש פוסלים, ויש שם רק להחמיר בזה במקום שאפשר. וכתב הפמ"ג שאם נימוח מבפנים ונסרח י"ל דפסול לכו"ע, וצ"ע.
נסדק
כולו ברוב עומק קליפתו העבה (דאם נסדקה כל קליפתו העבה והגיע לחדרי הזרע אפילו רק במקום אחד הוי בכלל נקב מפולש ופסול למחמירים לעיל בניקב עד חדרי הזרע, וי"א שדווקא האתרוג בניקב עד חללו פסול, ולדבריהם באופן זה פסול אף לסוברים שנקב מפולש היינו מעבר לעבר), מראשו לסופו פסול אפילו אם אינו חסר כלום, (ומשמע מהשו"ע שיש להחמיר אפילו בנסדק מצד אחד). הלבושי שרד בט"ז גם הט"ז מודה לזה. ואם יש באתרוג אבל אם נשאר מקום שאינו סדוק מלמעלה כשר, אף אם למעלה מן הגומא לא נשאר כלל. ומלמטה אפילו כל שהוא, כשר, אפילו בנסדק כך עלתה על האתרוג חזזית בין בתלוש בין במחובר, והחזזית גבוהה משאר האתרוג וניכרת במישוש, אם היא בשנים ושלשה מקומות פסול, דהוי כמנומר, ואם רק חוט השערה מפסיק בין חזזית לחזזית נראה שאינו נחשב עי"ז כשני חזזיות, ודעת הט"ז ששני חזזיות פוסלות רק אם יש ביניהם שיעור של חזזית, ורבים מהאחרונים מיאנו בזה משום שאין אנו יודעים מהו שיעור חזזית. וי"א שאף בב' וג' מקומות פסול רק אם נתפשט הנימור ברובו, שבזה פסול אע"פ שמקום החברבורות עצמם הוא מיעוט, אבל במיעוטו כגון שכולם בצד אחד כשר, (ומשמע שאם נתפשט לצד השני פסול ברוב הקפו אע"פ שאינו רובו של כל האתרוג. ובבית מאיר מצדד שבצד אחד אינו פוסל אפילו ביותר מג' חזזיות, כיון שזה מיעוט מהאתרוג, אך לפי מה שמסיים אין הדבר ברור לו כ"כ, ומיום הראשון ואילך בודאי יש להקל), ויש פוסלים אפילו במיעוט של צד אחד, והלבוש והא"ר פסקו כדעה ראשונה, וכן משמע בפמ"ג. ואם החזזית במקום אחד, אם היא ברוב שטח האתרוג משני הצדדים פסול, דאינו הדר.
וכתב הרמ"א שנהגו להכשיר נקבים שנעשו באילן ע"י קוצים באופן שנקרם עליהם עור ובשר מלמעלה, אע"פ שיש בהם חסרון, אבל אם לא נקרם עליהם עור ובשר פסול אף בנקב שנעשה ע"י קוצים, ואם יש ספק אם הבשר קיים אזלינן לקולא, כיון שלדעה אחרונה כל שאינו מפולש ואינו חסר כאיסר כשר, ואפילו כשיש ספק אם הגיע הנקב לחדרי הזרע כשר, כיון שיש מכשירים אפילו בהגיע הנקב לחדרי הזרע, כדין רוב האתרוגים שמביאים במדינות אלו, וניכרים הם ע"י שיש להם גומא במקום הפיטום מתחילת ברייתו. וכתב הביכורי יעקב שזה דווקא כשיש גומא קטנה, אבל אם יש גומא שמגיעה עד חדרי הזרע פסול, ואפשר לבדוק דבר זה ע"י הכנסת מחט או דבר אחר דק לתוך החלל. ואם א"א לדעת אם האתרוג מתחילת ברייתו היה ללא פיטם, הא"ר בשם הב"ח מצדד להחמיר, אכן בפמ"ג כתב שאפשר להכשיר מטעם ספק ספיקא.
ומהי חזזית- חזזית היינו ילפת, והיא כמו אבעבועות. וי"א שרק שתי אבעבועות הם בכלל חזזית, אבל דעת רבים מהאחרונים שאף באחת הוי חזזית כל שנראה לעין בלא הסתכלות, אמנם בשאר ימים נראה שיש להקל. ודווקא כשהחזזית היא מעצמות האתרוג, אבל מה שנעשה מקום מסוים אדום ועקום מחמת שעוקצים אותה קוצים כשר, גם בזה.
נחלקו אם היו ברוב עליה כתב המגיד משנה אפילו בנקב כל שהוא, אמנם אם נחסר רק מהקליפה העליונה, שהיא כמין גליד על האתרוג, כשר לכו"ע, דאין זה בכלל חסר. וי"א שבנקב שאינו מפולש פסול רק בחסרון כאיסר. ויש להחמיר אם לא בשעת הדחק. וכתב המאמר מרדכי שביו"ט שני אפשר לברך על כל שאינו מפולש ואינו חסר כאיסר, כיון שגם ביו"ט ראשון יש מקילים.
וכתב הרמ"א שנהגו להכשיר נקבים שנעשו באילן ע"י קוצים באופן שנקרם עליהם עור ובשר מלמעלה, אע"פ שיש בהם חסרון, אבל אם לא נקרם עליהם עור ובשר פסול אף בנקב שנעשה ע"י קוצים, ואם יש ספק אם הבשר קיים אזלינן לקולא, כיון שלדעה אחרונה כל שאינו מפולש ואינו חסר כאיסר כשר, ואפילו כשיש ספק אם הגיע הנקב לחדרי הזרע כשר, כיון שיש מכשירים אפילו בהגיע הנקב לחדרי הזרע, כדין רוב האתרוגים שמביאים במדינות אלו, וניכרים הם ע"י שיש להם גומא במקום הפיטום מתחילת ברייתו. וכתב הביכורי יעקב שזה דווקא כשיש גומא קטנה, אבל אם יש גומא שמגיעה עד חדרי הזרע פסול, ואפשר לבדוק דבר זה ע"י הכנסת מחט או דבר אחר דק לתוך החלל. ואם א"א לדעת אם האתרוג מתחילת ברייתו היה ללא פיטם, הא"ר בשם הב"ח מצדד להחמיר, אכן בפמ"ג כתב שאפשר להכשיר מטעם ספק ספיקא.
ומהי חזזית- חזזית היינו ילפת, והיא כמו אבעבועות. וי"א שרק שתי אבעבועות הם בכלל חזזית, אבל דעת רבים מהאחרונים שאף באחת הוי חזזית כל שנראה לעין בלא הסתכלות, אמנם בשאר ימים נראה שיש להקל. ודווקא כשהחזזית היא מעצמות האתרוג, אבל מה שנעשה מקום מסוים אדום ועקום מחמת שעוקצים אותה קוצים כשר, גם בזה.
ומש"כ האגודה שהחזזית גדילה מחמת שהאתרוג שוכב על קוצים, ביאר השע"ת דאיירי בגבוהה משאר האתרוג, ודעת כמה ראשונים להקל בזה. ובביכורי יעקב מבאר ששם גרמו הקוצים לעיפוש ועי"ז נוצרה החזזית, אבל מה שנעשה אדום ועקום ע"י קוצים אינו פוסל.
אם החזזית היא על חוטמו
והיינו ממקום שמתחיל להתקצר ולהתחדד כלפי ראשו פסול ומשמע שזה פסול אפילו במשהו ואפילו בצד אחד, כיון שאותו מקום שאינו נראה יותר משאר מקומות, ואף הפיטם בכלל זה, וכן כל שינוי מראה (כגון שחור ולבן) פוסל שם בכל שהוא, ודווקא כשנראה לכל, אבל אם אינו נראה לעין מחמת דקותו וצריך להסתכל, אין זה כל שהוא שפוסל בחוטמו, כיון שהחומר בחוטמו הוא ששם אדם רואה יותר משאר מקמות. ויש מי שאומר שיבש פוסל בחוטמו בכל שהוא, וכן פסקו הא"ר ושאר אחרונים, וה"ה שאר פסולי הדר, ובשאר מקומות אין פסול אלא במקום אחד ברובו או בשנים ושלש מקומות אפילו במיעוטו, כ"כ הפמ"ג, והבה"ל כתב דלא ברירא לפסול יבש בשנים ושלשה מקומות, דשמא אינו נחשב עי"ז כמנומר, וצ"ע. ושאר פסולים משמע מהשו"ע שאינם פוסלים בחוטמו בכל שהוא, ויש להחמיר גם בנסדק בחוטמו, אם לא במקום הדחק. ואין לומר שמחצי האתרוג ולמעלה נקרא חוטמו, דא"כ בכל מקום שהחזזית התפשטה ברובו היא גם על חוטמו, וע"כ שחוטמו מתחיל אחרי שיעור רובו. ובשערי תשובה מצריך לחשוש לדעת רש"י שגם במקום גובהו פוסל בכל שהוא, וכתב הבה"ל שבשו"ע לא משמע כך, וכן מוכח בלבוש, ועכ"פ במקום הדחק בודאי יש להקל גם ביום הראשון ולברך עליו.
בלעטלא"ך
חזזית הנקראת מו"ל בלשון אשכנז יש להכשירה כיון שאינו גבוה משאר האתרוג, ויש מי שכתב שיש להכשיר שכיון שזה רגיל להמצא באתרוג הרי זה מראה אתרוג אע"פ שאינו שוה לשאר מראה האתרוג, ולפ"ז כשר אפילו בגבוה מהאתרוג ואפילו בחוטמו, והאחרונים הסכימו שאין להקל בגבוהים מן האתרוג כי אם בשעת הדחק. ומשמע מהדגול מרבבה שלפי הטעם הראשון פסול בחוטמו משום שינוי מראה, וצ"ע דא"כ גם בשאר האתרוג יפסול ברובו, וע"כ צ"ל כמ"ש הפמ"ג שאף שחזזית היא מראה פסול מ"מ ברואה מראה פסולה על האבעבוע אין פוסל כיון שדרכה בכך, ורק בגבוה מהאתרוג פוסל משום חזזית, א"כ באינו גבוה מהאתרוג אפילו על חוטמו כשר.
חזזית שפסול או מנומר שקילפוה
וחזר למראה אתרוג כשרה, ואפילו לכתחילה מותר לקלפה מלבד ביו"ט דהוי כמתקן, ודווקא כשקילף רק את הקליפה החיצונה הדקה, אבל אם נחסר משהו מהאתרוג פסול ביום הראשון לפי הדעה שפוסלת בחסר משהו. וע"י לקמן סי' תרמ"ט ההכרעה להלכה בזה.
נפל עליו מים
כשהוא תלוש ותפח או סרח אף שלא נרקב, או שנתבשל, או שהיה שרוי בחומץ חזק בכדי שירתיח, או שהיה שרוי במים או בשאר משקין ודבש מעת לעת, פסול, משום שאינו הדר. ומסתבר שהשיעור בפסולים אלו הוא ברובו, וצ"ע אם פסולים אלו פוסלים בחוטמו בכל שהוא.
אתרוג מנומר
פסול, י"א דהיינו דווקא במנומר במראות הפוסלים, ואז זה פוסל בב' או ג' מקומות וכפי שנתבאר לעיל לענין חזזית. וי"א שאפילו מנומר בהרבה מראות כשרות פסול, משום שאינו הדר. ולמעשה צ"ע. מראה שחור או לבן פוסל ברוב האתרוג או בב' וג' מקומות, כמו בחזזית. וכתב החיי אדם שאדום זה ממראה אתרוג, ודעת הפמ"ג שאדום באדמומית זה מראה פסול, אבל כאהינא סומקא י"ל שזה מראה כשר. ואם באותו מקום רגילים האתרוגים להיות שחורים מעט, כשר באותו מקום, אבל במקומות אחרים פסול, ולרי"ף ולרמב"ם לא נזכר דין זה בגמרא. ושחור ביותר כאדם כושי פסול בכל מקום.
אתרוג העגול ככדור
פסול, דאין דרכו להיות כך, ומשמע שזה פסול בכל הימים, אמנם י"ל שהטעם משום שאינו הדר, וא"כ להרמב"ם וסייעתו כשר בשאר ימים, דלא גרע מגידלו בדפוס ועשאו כבריה אחרת שהכשיר הרמב"ם בשאר ימים.
גידלו בדפוס
כדי שיגדל בצורת הדפוס, אם גידלו בצורה אחרת והיינו אף שאינו דומה לדבר אחר אלא שאינו דומה לאתרוג כלל פסול, ואם גידלו כברייתו כשר, אפילו עשאו דפים דפים כריחיים של מים.
שני אתרוגים שגדלו כשהם דבוקים
לגמרי יחד בברייתם, או שהם שני חצאים החלוקים מלמעלה ומחוברים מלמטה כל שהוא, כשרים, כיון שהם נבראו כך וא"א להפרידם. והסמ"ג פסל בזה, ועל כן יש להחמיר בדאפשר.
אתרוג ירוק כעשבי השדה
פסול, משום שניכר שעדיין לא נגמר הפרי, (ומשמע שירוק פחות מכך כשר מפני שמסתמא נגמר הפרי), וירוק כעשבי השדה שידוע שבאותו מקום טבע האתרוגים שיהיה להם מראה אתרוג אם ישהו אותם בכלי זמן מרובה, כשר אף בעודו ירוק, ומ"מ אין לסמוך על זה למעשה אא"כ התחיל מעט להיות כמראה אתרוג, דשמא יהיה נשאר ירוק.
אתרוג המורכב
עם לימון או עם עץ אחר פסול, אפילו אם הבריך ענף של אתרוג לתוך לימון, וכ"ש אם הבריך ענף של לימון לתוך האתרוג, אבל אם הרכיב אתרוג באתרוג אחר כשר. ואתרוג מורכב סימניו הם שהוא חלק והעוקץ שלו בולט והתוך רחב עם הרבה מוהל וקליפתו דקה, ואתרוג שאינו מורכב יש לו בכולו בליטות עם גובה, והעוקץ שוקע, וקליפתו עבה והתוך קצר והוא כמעט יבש. ובעולת שבת כתב שבאתרוג מורכב הגרעין שוכב, ובביכורי יעקב כתב שגם בשאינו מורכב לפעמים הגרעין שוכב. וכתב החת"ס שאתרוג שיש לו הרבה בליטות והעוקץ שוקע א"צ לבדוק בסימנים הפנימיים, ומשמע שאם יש לו רק סימן אחד יש להחמיר מספק, וכ"כ במור וקציעה, אמנם במקום אחר מפקפק החת"ס מאד על הסימנים כיון שלא נזכרו בש"ס והנ"מ בסימנים היא למביא אתרוג ואומר שהוא בא ממקום מוחזק בכשרות ויש לו סימני מורכב, שזה פסול, ומסיק שאין לסמוך על הסימנים (ולעולת שבת ביו"ט שני אפשר לסמוך על הסימנים), אלא יש לקחת אתרוג ממקום שיש בו מסורת מימים קדמונים שאתרוגיהם אינם מורכבים, ואם לוקח ממקום אחר לא יקח בלא כתב הכשר שיודע המעיד שאינם מורכבים, וימצא אנשים שמכירים היטב את חתימת המעיד, או שהסוחר מכיר והוא מוחזק בכשרות, ואתרוגים ממקום שאינו מוחזק בכשרות אין להאמין להכשירם אלא לאדם המוחזק בכשרות וגם יהיה ירא שמים לדקדק ובפרט במלאכת הנטיעה, ויש לדקדק לקנות מאיש נאמן כדי שלא ירמה ויעביר את ההכשר לתיבה אחרת, ויותר טוב לקנות ממקום שמוחזק שהאתרוגים משם אינם מורכבים, (וסוחרים שיכולים לקנות מיהודים או מנכרים ושניהם שוים בכשרותם, עליהם זה לקנות מיהודים, דכתיב "או קנה מיד עמיתך" ופירש רש"י והוא מהסיפרא אם תרצה לקנות קנה מישראל חברך). ואם כבר קנה משאר מקומות או שאין אתרוגים ממקומות מוחזקים בכשרות אפשר לסמוך על שני הסימנים שבחוץ ולברך ג"כ וגם בשאר הימים.
פסולי הדר לפי השו"ע (כדעת הרמב"ם וסיעתו) הם פוסלים רק ביום הראשון, והרמ"א מחמיר בזה (כדעת הרא"ש וסיעתו). וחזזית ויבש ומנומר הם פסולי הדר. ויש להקל בשעת הדחק בחזזית בשאר הימים, הט"ז והא"ר מקילים גם שלא בשעת הדחק, אבל הגר"ז והח"א מקילים רק בשעת הדחק מפני שהמ"א פוסל בהדר כל שבעה, והפמ"ג כתב שאפשר לברך, עוד מצדד הפמ"ג שאין להקל בזה אלא בחזזית (די"א שפסולו משום הדר והוי ס"ס), אבל בשאר הפסולים שהם משום הדר אין להקל, ומהגר"ז והח"א מוכח שגם בהדר סמכו להקל בשעת הדחק, מלבד ביבש שיש מחמירים משום "לא המתים יהללו קה", וצ"ע.
אתרוג קטן
פחות מכביצה פסול כל שבעה, מפני שאינו פרי, אפילו אם אנו משערים שאינו בוסר, דאין סופו לגדול יותר. ואפילו בהיה בו כשיעור ונצטמק פסול מפני שאינו הדר, ואם אין לו אחר יטלנו בלא ברכה ואפילו ביום הראשון. וכתב החת"ס שאף שהצל"ח העיד שהביצים שבזמננו נתקטנו, מ"מ די בכביצה של זמננו, כי גם האתרוגים נשתנו, ולפי דעת הביכורי יעקב נכון לבעל נפש להדר לכתחילה אחר אתרוג גדול כשני ביצים. ואתרוג שיש בו כביצה כשר אפילו אם הוא בוסר, ובלבד שלא יהיה ירוק ככרתי וכנ"ל, ואתרוג גדול באיזה שיעור שיהיה כשר, ואפילו גדול שמביאו על כתפו יצא, דד' המינים אם יש לו את כולם יכול ליטול אחד ואח"כ ליטול את השני.
