סימן תרמ"ז

דיני ערבה

בסימן זה יבואר מהי הערבה שהצריכה התורה לקחת להשלמה לד' מינים (ומתי זה צפצפה ופסול), והאם צריך דווקא ערבי נחל, ומהם הדברים הפוסלים בערבה. של ערבי נחל האמור בתורה הוא מין ידוע הנקרא כך מפני שרוב מין זה גדל על הנחלים, ואפילו מה שגדל במדבר או בהרים כשר, וי"א שיותר טוב לכתחילה לקחת מאותם הגדלים על הנחל, אכן מהט"ז משמע שא"צ לדקדק בזה.

סימני כשרות הערבה

הערבה עלה שלה משוך לאורכו כנחל (ואינו עגול), וחודו חלק, והקנה שלו אדום (אמנם גם ירוק כשר, מפני שכשהשמש מכה בו הוא נעשה אדום, ורק לבן ממש פסול). וכתב הפמ"ג שג' סימנים אלו הם לעיכובא, ובביכורי יעקב כתב שאינו מצוי שיהיה רק חלק מהסימנים. אבל המין צפצפה הדומה לערבה פסול מן התורה, וצפצפה העלה שלה עגול, ובחודה יש פגימות גסות, והקנה שלה אינו אדום. ויש מין ערבה שאין חודה חלק אלא יש בו פגימות קטנות מאד, ויש לה שאר סימני ערבה, ומין זה כשר. והנה כמה פעמים מלקטי הערבות הם נערים קטנים שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם, וצריך הקונה להשגיח על זה.

פסולי ערבה

ערבה שיבשו (שכלה מראה הירקות) או נשרו רוב העלים בשיעור ג' טפחים שלה פסולה, אפילו בערבה אחת, ויש לשים לב שהעלים לא נשרו ע"י תחיבתם לתוך הלולב או ע"י נענוע, ובפרט בלולב של ציבור, ונכון שלפחות ביום הראשון יהיה ממונה לפקח על זה. וכן אם נקטם ראשה והיינו העץ פסולה, אבל בעלים אין חילוק בין העלים העליונים לשאר העלים. והרמב"ם מכשיר בנקטם ראשה, והלכה כדעה ראשונה. ויבש ונקטם ראשה הם פסולי הדר, ועל כן הרמב"ם שמכשיר בשאר ימים כשר גם בזה, ונשרו רוב עליה דעת הריטב"א שבזה אין שמו עליו, ועל כן דעתו שבזה פסול כל ז' הימים, ומדברי רבינו מנוח משמע שגם זה הוא פסול הדר, וכן משמע מרש"י, ולפי זה בשעת הדחק שאין לו ערבות אחרות כשר בשאר ימים. ואם נדלדלו עליה מהקנה או שנסדקו או