סימן תרנ"ה

הבאת לולב ביו"ט מחוץ לתחום

נכרי שהביא לולב לישראל מחוץ לתחום, מותר ליטלו אפילו מי שהובא בשבילו או אפילו בציוויו, בין ביו"ט ראשון ובין ביו"ט שני, ואפילו הובא מחוץ לי"ב מיל (שלכמה פוסקים הוא איסור דאורייתא לישראל), אבל אסור לטלטלו חוץ לד' אמות אא"כ יש בעיר עירוב, ובית אפילו גדול נחשב כד' אמות. ובשביל זקן וחולה שאינם יכולים לילך לולב, יאמר לעכו"ם להוליכו אצלם. מותר לומר לנכרי להביא מחוץ לתחום, דהוי שבות דשבות במקום מצוה, אבל אסור לומר לנכרי להביא מחוץ לי"ב מיל, ובשעת הדחק כשאין לולב אחר בעיר יש להקל, אמנם אם הנכרי יחזור רק ביו"ט שני, אסור לשולחו ביו"ט ראשון מחוץ לי"ב מיל. ואם יש ספק אם ישיגו מחוץ לתחום אלפים אמה, החיי אדם אוסר לומר לנכרי להביא, ובא"ר מתיר בשביל יו"ט ראשון, וכן משמע בבית מאיר. ואם היום הראשון חל בשבת, נחלקו האחרונים אם מותר לומר לנכרי להביא לולב בשביל מחר שהוא יו"ט שני, וכיון שיש ראשונים שסוברים שגם בזמן הזה יש רה"ר דאורייתא, נראה שאפילו לדעת המקילים יותר טוב לומר לנכרי שלא יוציא את הלולב מאותו מקום בשבת. ואם חל יו"ט ראשון ביום א'. משמע מהמ"א והדרך החיים והבית מאיר שיש להקל לשלוח בשבת מחוץ לי"ב מיל כדי להביאו למחר, ובודאי יש לסמוך על זה במקום הדחק, ודלא כהחיי אדם. אם אין לחבירו לולב והוא מחוץ לתחום, מותר לשלוח לו לולב אם אין לאותו אדם מעות לקנות לולב, אבל אם יש ביכלתו לקנות ופשע ולא קנה, אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך. ובשער הציון נשאר בצ"ע בדין זה. ערבה שנתלשה בין ביו"ט ראשון בין ביו"ט שני אפילו שלא בשביל ישראל, אסור לטלטלה אפילו שמפקפקים שם לענין סוכה, ה"ה לענין לולב. אם אין לו אחרת לצאת בה. ואם נתלשה ביו"ט ראשון מותרת בשני, אא"כ חל יו"ט ראשון בשבת.