סימן תרס"ג

קריאת התורה בחול המועד

בחול המועד בחו"ל קורים ארבעה בקרבנות החג שבפרשת פנחס, ואומרים חצי קדיש אחרי הרביעי. לדעת השו"ע ביום הראשון של חול המועד הכהן קורא "וביום השני", והלוי קורא "וביום השלישי", והישראל חוזר וקורא "וביום השלישי", והרביעי קורא גם "וביום השני" וגם "וביום השלישי", ועל דרך זה קורים בשאר הימים, (וביו"ט שני אין קורים וביום השני, דגנאי לקרות ליו"ט ספק חול). ולדעת הרמ"א הכהן והלוי קורים בספיקא דיומא [הכהן "וביום השני" והלוי "וביום השלישי"], והישראל קורא "וביום הרביעי", והרביעי חוזר וקורא מה שקראו השנים הראשונים, ואם הלוי קרא גם "וביום הרביעי", הישראל קורא "וביום החמישי, והרביעי קורא גם "וביום השני" וגם "וביום השלישי", וביום השביעי הכהן קורא "וביום החמישי" והלוי קורא "וביום השישי" והישראל קורא "וביום השביעי" והרביעי קורא גם "וביום השישי" וגם "וביום השביעי". ובארץ ישראל שאין שם ספיקא דיומא אין קורים בכל יום אלא קרבן אותו יום ד' פעמים.

בתפילת מוסף מזכירים בחו"ל בכל יום את פרשיות שני הימים המסופקים, כגון ביום הראשון של חול המועד גם "וביום השני" וגם וביום השלישי", ואומרים "ומנחתם" גם אחרי "וביום השני" וגם אחרי "וביום השלישי". ובמוסף בחול אומרים ואת מוסף, ובשבת אומרים ואת מוספי. סימן שלא לטעות במנין הפרים בכל יום, לעולם הפרים והימים ביחד הם י"ד.

סדר ההושענות- בשני הימים טובים הראשונים אומרים למען אמיתך ואבן שתיה, ובחול המועד אערוך שועי, אל למושעות, ואדון המושיע, ובשבת אום נצורה. ואם חל היום הראשון בשבת אומר מהיום השני למען אמיתך, אערוך שועי, אבן שתיה, אל למושעות, אדון המושיע, ואום אני חומה נדחה לגמרי. ואם חל היום השישי בשבת אומרים למען אמיתך, אבן שתיה, אערוך שועי, אום אני חומה, אל למושעות, אום נצורה, ואדון המושיע נדחה. ועיין במחצית השקל טעם סדר זה.

דיני שבת חול המועד סוכות

במעריב ושחרית ומנחה מתפללים תפילת שבת, ואומרים יעלה ויבוא בעבודה. ובמוסף אומרים אתה בחרתנו וכו' ומפני חטאינו וכו', כיו"ט, ואומרים את יום המנוח הזה ואת יום חג הסוכות הזה וכו', וחותמים מקדש השבת וישראל והזמנים.

נוהגים לקרות מגילת קהלת, ואם שמיני עצרת חל בשבת קוראים בשמיני עצרת. רמ"א. וע"ע בסימן ת"ץ.

קריאת התורה - מוציאים ב' ספרי תורה, באחד קוראים "ראה אתה אומר אלי" שמוזכר שם ענין סוכה, ובשני קורא המפטיר בקרבנות היום (ובחו"ל קרבנות שני ימים משום ספיקא דיומא), ומפטיר ביחזקאל "והיה ביום בא גוג", מפני שמלחמת גוג ומגוג תהיה בתשרי, ומזכיר סוכה באמצע ברכת ההפטרה כמו ביו"ט ראשון, וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים, ולהגר"א חותם מקדש השבת בלבד, ולדבריו ודאי שלא יזכיר סוכות באמצע הברכה.