סימן תרס"ו

זמן סתירת ופינוי הסוכה- אין לסתור את הסוכה ביום השביעי בבוקר לאחר האכילה, כיון שכל היום חובתו לישן ולשנן שם, ואם תזדמן לו מילתא, דאפשר סעודה צריך לאוכלה שם, אבל מוציאים את הכלים מהסוכה מזמן מנחה קטנה, ומכינים את הבית לכבוד יום טוב האחרון. ובחו"ל שצריך לשבת בסוכה גם ביום השמיני, יפנה כליו ביום השמיני מזמן מנחה קטנה (דקודם לכן אינו ניכר שזה לצורך יום טוב), בזמן שאין דעתו לאכול עוד תשמישי (דכל היום יש חיוב סוכה).

באיזה אופן מותר לאכול בסוכה בשמחת תורה- מי שאין לו מקום אחר מלבד הסוכה לאכול שם ביו"ט האחרון, צריך לפחות בה (רק לפני השקיעה, שמא יזדמן לו לאכול בה) מקום ד' טפחים על ד' טפחים, כדי שיהיה ניכר שהוא יושב בה שלא לשם מצות סוכה, שלא יהיה נראה כמוסיף, (אמנם איסור בל תוסיף ממש ליכא, שהרי שלא בזמנו עובר רק כשמתכוון לשם מצוה), ואף שאויר פוסל בג' טפחים, צריך ד' טפחים כדי שיהיה ניכר. והריטב"א תירץ שנקט ד' טפחים מפני שאז גם כשיש ד' דפנות והסוכה לא נפסלת מועיל, ובחו"ל אם רוצה לאכול בה ביום התשיעי אינו יכול לפחות בסוכה מפני שהוא יום טוב, ומה יעשה להכירא, אם היתה קטנה שאסור להניח בה נר בשאר הימים, יניח בה נר, ואם היא גדולה שמותר להניח בה נר יכניס בה קדירות וקערות וכדומה, ואף שאין הסוכה נפסלת על ידי זה, מ"מ יש בזה היכר שאינו יושב בה לשם סוכה. בפמ"ג מסתפק אם יניח בח' או בט' דוקא, והמאמר מרדכי מצדד בט', אבל הרא"ש כותב בח', ואולי כונתו ג"כ בסוף ח'. ואחרי החג מותר לאכול בסוכה וא"צ לפחות בה ואינו נראה כמוסיף.