סימן תרס"ז
אם שכח ואמר את יום חג הסוכות הזה ועקר רגליו, נחלקו האחרונים אם צריך לחזור, ולכו"ע אם לא סיים את הברכה צריך לחזור לותתן לנו.
ישיבה בסוכה ביום השמיני בחו"ל- בחו"ל אוכלים בסוכה בלילה וביום מפני שהוא ספק שביעי, ואין מברכים לישב בסוכה, ומקדשים, ומברכים שהחיינו (כיון שהוא רגל בפני עצמו). ואחרי אכילת היום המנהג להפרד מהסוכה ויושבים בבתיהם, אמנם אם נזדמנה לו סעודה אפי' בבין השמשות חייב לאוכלה בסוכה. ולענין שינה בסוכה בשמיני עצרת, הרבה אחרונים מצדדים שצריך לישן בסוכה, וכן דעת הגר"א, ויש אחרונים שסוברים שלא כדאי לישן בסוכה בלילה או ביום, דעושה אותו כחול (ובאכילה אינו ניכר, דדרך לפעמים לאכול בצל סוכה שלא לשם מצוה, ויש שכתבו טעם אחר להחמיר בשינה משום שנראה כמוסיף על המצוה, דבשלמא באכילה ניכר ממה שלא מברכים, אבל על השינה בכל הימים לא מברכים), וכן מנהג העולם להקל לענין שינה. וי"א שלדעת הסוברים שאין ישנים בסוכה בשמיני עצרת, ה"ה שלא אוכלים בסוכה פירות, וכן פת פחות מכביצה, והיינו כל דבר שבשאר ימי הסוכות לא מברכים עליו לישב בסוכה, ויש מקילים בזה, וכן מסתברא שיכול לאכול דברים אלו או בסוכה או בביתו. ואין לאכול בסוכה במוצאי שביעי עד הלילה, ואם כבר נטל ידיו ובירך המוציא לא יברך לישב בסוכה, כיון שכבר קיבל שמיני עצרת לאכול, ובתוך רבע שעה שלפני צאת הכוכבים אפשר שיש להתיר להמשיך לאכול.
קריאת התורה- בארץ ישראל מוציאים ג' ספרי תורה, באחד קוראים פרשת וזאת הברכה (וכיון שזה שמחת תורה המנהג להוסיף על הקרואים), ובשני קוראים פרשת בראשית עד אשר ברא אלוקים לעשות, ומניחים את הספר תורה השלישי ליד השני ואומרים חצי קדיש, ובשלישי קוראים ביום השמיני עצרת, ומפטירים ויהי אחרי מות משה.
ובמקום שעושים ב' ימים טובים מוציאים רק שני ספרים, בראשון קוראים חמשה קרואים מכל הבכור, והמ"ב כתב שמנהגינו להתחיל מ"עשר תעשר", (מפני שזה זמן מעשרות ומתנות עניים, ובדיעבד אם בירך על דעת לקרוא כל הבכור א"צ לחזור), ומניחים את הס"ת השני ליד הראשון ואומרים חצי קדיש, והמפטיר קורא בספר תורה השני ביום השמיני עצרת, ובהפטרה קוראים "ויהי ככלות שלמה", ומזכירים נשמות ואומרים אב הרחמים, ומחזירים את הספרי תורה ואומרים קדיש, ומכריזים משיב הרוח ומוריד הגשם. אם שמיני עצרת חל בשבת לכו"ע מתחילים לקרוא מ"עשר תעשר" וקוראים ז' קרואים. ואם סיים הפרשה עם ה' קרואים לא יאמר קדיש, וכנ"ל. מ"ב). ובמקום שיש רק שני ספרי תורה, קוראים בראשון וזאת הברכה, ובשני בראשית, ויחזור ויקרא שני עולים או עכ"פ עולה אחד מלבד המפטיר. ואם כבר אמר קדיש ועדיין לא סילק את הס"ת, יחזור ויקרא ויאמר קדיש פעם שניה, ואם כבר סילק את הספר הראשון יקרא עולה אחד בספר השני וישלים עימו את פרשת עשר תעשר, ואח"כ יקרא למפטיר בחובת היום. אין לקבוע לשתות יין או שאר משקים המשכרים אחרי מנחה של יו"ט ראשון, מפני שמי ששתה רביעית יין לא יתפלל אף אם הוא יכול לדבר לפני המלך. ובזמן ספק חשיכה אסור לשתות גם כף, ומשקין שאינם משכרים לפני הקידוש של יו"ט
