Skip to content
אמרי קודש קאפיטשיניץ

סיפורי קודש שנשמעו מפי מרן אדמו"ר שליט"א

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

יו"ט סוכות

זקיני הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשיניץ זיע"א היה עוזר בעצמו בבניית הסוכה, ואת ה'נוי סוכה' היה נותן התפקיד לבנו הרה"ח ר' זוסיא העשל ז"ל, שנימק טעמו בדרך צחות שהרי בצלאל היה בונה את המשכן כי היה יודע לצרף אותיות שמים וארץ.

ישנו מכתב של דודי ה'אביר יעקב' שכותב לגיסו זקיני הרה"ק מקאפיטשיניץ וזה תוכן המכתב: ברכת גמר חתימה טובה לו ולכל משפחתו. ויהיה בבריאות השלימות ואזכה לשמוע ממנו בשורות טובות, יקובלו תפילותיו הק' לרצון. וכעת אבקש מגיסי יקירי וחביבי הרה"צ שליט"א למען ה' שלא ישן בסוכה (היה זה לאחר מחלתו בהתקף לב) כי זה קשה עבורו בימים ובלילות שאין עוד חום בחוץ ואפשר קר. נא ונא לעשות כבקשתי ולשמור בריאותו הטוב והיקר עבור כלל ישראל. לאחר החגים במכתב נוסף מכ"ד תשרי כותב: בטח נתקבל המברק שלי לשמיני עצרת ושמחת תורה, היה לי רגש אהבה לשלוח עוד הפעם מברק. אני רוצה לשמוע מכל החג אם לא היה ח"ו קר לישון בסוכה, כי אני רואה שלא רצה להסכים שלא לישן בסוכה. השי"ת יעזור לו בריאות השלימות ויוכל לקיים כל המצוות בשמחה וטוב לב.

להרה"ק הס"ק מרוז'ין זיע"א היה בת מרת גיטל ע"ה, היא הייתה נשואה לר' יוסף מונזון ע"ה, ובנה הרה"ק רבי לוי'ניו היה אדמו"ר גדול - ה'אויזירנע רבי', והוא כתב ספר עשיר במיוחד 'בך יברך ישראל', והיא הייתה חסידה ומאמינה גדולה של אחיה בני הרה"ק מרוז'ין, פעם הייתה אצל אחיה הרה"ק ר' דוד משה מטשורטקוב זי"ע ובירכה בסוכה על הנרות ואמרה שאינו מרגישה את הטעם של היו"ט, ואמר הרה"ק לבדוק אם כיסו את הסוכה עם השלאק, והכן התברר שעשו כן מפני הגשמים, ומטעם זה לא הרגישה את עירבות היו"ט כראוי.

ביו"ט סוכות האחרון לחייו ביקש זקיני הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל ממעזיבוז זיע"א שיכניסו אותו אל הסוכה אך לא נתנו מחמת מצב בריאותו וחולשתו המרובה, וכשראה שלא מאפשרים לו נכנס מעצמו במסירות נפש ממש, ואמר: איתא בגמ' המצטער פטור מן הסוכה, ואסביר לכם הענין בזה, כי הענין של סוכה דהו דירת ארעי, שאדם צריך לדעת שכל העוה"ז הוא דירת ארעי בלבד, ולכן מי שמצטער מהסוכה, היינו שיש לו שייכות עדיין עם העוה"ז, דאם לא היה לו שייכות לא היה מרגיש את היסורים, ולכן אין לו שייכות עם סוכה, ועל כן המצטער פטור מן הסוכה.

בזינקוב היו האדמורי"ם עורכים את השלחן של סוכות במידי יום ביומו, ואפשר לראות מזקיני הרה"ק רבי זושאל'ע מזינקוב זיע"א ומר' חיימ'ל מזינקוב הרבה דברי תורה שנאמרו בימי הסוכות.

ושמעתי מהגה"צ ר' משה ביק אב"ד מעז'יבוז שפעם אחת נסע הרה"ק רבי יוסף משה בן הרב מאפטא לאחיו הרה"ק רבי יצחק מאיר מז'ינקוב בחול המועד סוכות לרגל האושפיזא שלו משה ויוסף, בדרך התאכסן בעירה אחת וכששמעו אנשים שהוא נוסע לאחיו הרה"ק הרי"מ מסרו לו קויטלך ופדיונות שימסרו לאחיו, וכשבא לז'ינקוב לאחיו, אמר לו בבדיחותא דיא קוויטלעך נא דיר, דיא פדיונות וועל איך נעמען.

שמעתי מהרב מפאטיק הוא היה חסיד טשורטקוב, ושמעתי ממנו מעשה שבדידו הוה עובדא, שבמלחמה הוא ניצל על ידי הפרטיזנים, וסיפר לי כמה ענינים, ואמר לי שהרשעים הרי לא הרשו לו לבנות את הסוכה, ובאחד הלילות פלשו הרשעים והיה צריך לברוח מהר והרשעים לא הרגישו כלל שישב בסוכה. מיד אח"כ שחלפו ברח לבונקר, ותלה זאת שבכל שב"ק היה אומר ווארט בשם הווילנ'ער גאון והנס היה ביומ"ד של הגר"א.

סיפר לי דודי הרה"ח ר' זוסיא העשל ז"ל שכל הסחורים הגיעו לזקיני רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשיניץ ליתן לו אתרוגים ואף מארץ ישראל שלח לו החסיד ר' צבי זלוטשיסקי ז"ל את האתרוגים הכי מובחרים שלו מכל הקטיף. והיה הראי"ה מומחה גדול באתרוגים והיה מתבונן בכל האתרוגים שנתנו לו והיה משלם להם הון רב.

מרן ה"אביר יעקב" היה נוהג לאגוד את הלולב ביום הילולא של אביו בי"ג תשרי. ובשנה שחל יום א' דסוכות בשב"ק אוגדים במוצש"ק.

More in this printout

View the whole printout