Skip to content
בדחי רבנן

סוכות

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

סוכות

יכל שבעת הימים עושה אדם דירתו קבע... ומשנן בסוכה, איני והאמר רבא תנויי בר ממטללתא? לא קשיא הא במגרס הא בעיוניי ומפרש הריטבייא דמגרס דהוי קבע - בסוכה, ועיוני דהוי עראי - חוץ לסוכה.

וצייב הרי הקבע צריך להיות לימוד בעיון ולא רק גירסא?

ויייל שמדובר בבחור שקנה הקפה בשמחיית ב-5000 דפי גמרא שצריך ללמוד כל יום כ-15 דף... אז בקושי נשאר לו זמן לעיין עראי.

(כששני בחורים מתחרים מי יקנה הקפה ביותר דפי גמרא, זה לא תחרות מי יותר מתמיד אלא מי יותר יתאמץ להתארס...)

ועויייל עפייי רשייי בעייז יט. שמפרש יגירסא: כגריסים שמחלקים חיטה לשנים או לארבעי מבואר שלימוד בגירסא זה ליצור 'צווי דינים' וכזה לימוד נקרא קבוע.

ועל זה ממשיכה שם הגמרא יואמר רבא לעולם ליגרס איניש אעייג דלא ידע מאי קאמר' מי שלומד כך הוא לא יודע מה שהוא מדבר.

וכעת יובן משפט תמוה של המשנייב שאומר שמברכים ילישב בסוכה' רק על אכילה והיא פוטרת הכל שהיא העיקר והיא פוטרת השינה והטיול והלימוד שכולם טפלים לה. ותימה וכי הלימוד טפל לאוכל?

ולפי הנייל ניחא כי הלימוד בסוכה זה לימוד כזה שלא יודעים מה שמדברים, וביותר לפי התירוץ הראשון שמתפללים דפים, ואייכ כבר עדיף לאכול ולקיים לפחות חציו לכם.

אמנם יש טוענים הפוך, שהחציו לכם - זה הגישמאק לשבת ללמוד, ובאוכל - צריך לאכול לשם שמים וזה החציו לה'.

ואעייפ שמפורש חציו לחם משמע שלחם זה ה'לכם', מיימ כתוב גם על התורה ילכו לחמו בלחמיי מבואר שה'ילכו' זה בלחמה של תורה.

More in this printout

View the whole printout