תיבה במבול
תיבה במבול
ירח האיתנים תשפ"ד
בזמן שאנשי רחוב עמלים לשדר
שזה 'לא ריאלי' להמשיך ולהישמר
להיות מובדל מהרחוב, ולהיסגר
זה פיקוח נפש, ורק מגדיל החסר
גישה לעולם הרחב חובה לאפשר
והאינטרנט היום הוא בכלל כבר 'כשר'
הרי מסננים את כל מה שמתאפשר
ועם מה שנשאר חייבים להתפשר
הרי העולם 'מתקדם' לרגע לא נעצר
שיכלולים ואופציות, דבר לא נבצר
אם לא נתחבר אל מחוץ למבצר
נישאר מאחור ויחסר לנו מוצר
חבל לחכות בתור שעה על בעיה אחת
במקום לפתור עשרות בעיות.. במקום אחד
למה לשלם על 'גלידה פשוטה' אחת
במקום מאתיים מיוחדות במחיר אחד
ישנם שאכן הולכים ומשתכנעים
שאפשר לחיות בשלימות בשני העולמים
גם ב'עולם הזה' להיות לגמרי שקועים
וגם בעולם הנצחי להתענג על האלוקים
נכנסים לרשת בגלל הפתיון:
שאם חסום טוב אין סיבה והגיון
שממנו יירדו נשמות לטמיון,
ולא מודעים לעוצמת והיקף הנסיון!
וכך בתמימות בלי לדעת למה הולכים
שואלים רב אם נקרא שהם מוכרחים
ועם ההיתר יוצאים מאושרים ושמחים
במקום לגדור גדרים ולהיות דרוכים
אם לא מתכננים איך לבטח את הערכים
אט אט נוספים עוד ועוד חיבורים וצרכים
ש'בבאין כאחת' הופכים גם ל'מוכרחים'
ובתוך זמן - כש'אין רשת' מרגישים נכים
בתקופה הראשונה חוסכים כסף והמון
כי אורח החיים עוד רגיל, לא כמו בארמון
אך עם האוכל באים ה'מושגים' והתיאבון
שקשה להבין איך שרדנו בלי די - ממון
בתקופה הראשונה גם חוסכים הרבה זמן
כי בראש העדיפויות עדיין עומד - הזמן
אך ביחד עם התועליות מגיע גם השטן
ועם הזמן שנחסך... מתרגלים לשוטט בענן
אם קוראים לאט מבינים מהר מה האינטרנט המהיר לוקח מאתנו לאט לאט
הלב 'מלא סיפוק' מעיסוק בטפל של החיים
הנאה מכל סברא וחידושים, טכנולוגיים
'ידידות' עם המסך מתפתחת בינתיים
'חיבור עמוק' עם ההבל שתחת השמיים
גם הילד שגדל וצומח על כזה מצע
צריך 'רחמים' כשיפגוש חשש פירצה
כי הדוגמא שבהוריו תמיד הוא מצא
ש'אנחנו לא קיצוניים' - משהו באמצע
וכך ניפצה המציאות המרה את הדמיון
כשהבית נפרץ לרחוב ונוצר ביניהם שוויון
משתנים במהירות העדיפויות, והצביון
ההסתפקות והפרטיות קיימים בארכיון*
והרב שהתיר סמך על השואל הירא והנבון
שיחזור כשיתחדש לו בבית שאלה של פשיון.
ואין לנו 'שוטרים' שישללו את ה'רשיון'
כשנוסעים באדום ובמהירות של מליון..
הלב נקרע למראה בחורים 'מנותקי קשר'-
והקשר לרשת הופך יותר לגיטימי - ב'הכשר'
לא צריכים גאונות גדולה בין שניהם לקשר
ולחסוך בכך את בית החולים שמתחת הגשר
וכעת, עבדי האגו הדחפים וה'הפקירא'
יצרו להם 'מנהיג' שאת 'דתם' מורה
פה לו - ולא ידבר, עין לו - ולא יראה
ויאמרו 'אלה אלוהיך' - נכרי וישראל
'חכמתו' אינה חכמה עבורינו - 'עם חכם ונבון'
עצות נכלוליות, מידע 'תמים', בין-כולם-שוויון
עוזר ללא כל תמורה(?) מאמת השקר והדמיון
התשלום שדורש: הערצה ותלות, ולא בקל עליון!
מאד מאד יקר בעיניו של השטן
לסדוק את האמונה אפילו סדק 'קטן'
לכן הוא משחק אותה ראש קטן:
התורה לא אסרה ליהנות מחכמתן
אבל חיי תורה בנויים אל תאמין:
'ניצול החיים' בראש גויי ואינו מאמין
זה ההיפך הגמור משל יהודי מאמין,
על כל פנים עד לבוא קץ הימין..
מעל זירמת האומות ומבול היצרים
נשארה מורמת תיבת בני התורה היקרים
שנצמדים בעקשנות לשדרים ולתמרורים
שאליהם גדולי הדור חוזרים ומורים
הם שואלים את הרבנים לא כ'מתאוננים'
ולהקריב נוחות רואים שהם נכונים
ולכן להם התשובה שהם עונים
שבלי זה החיים טובים יותר ושונים
למראה נשמות פורחות של זקנים ו/עם נערים
פצועות, גוססות, מתות. עבדים למסך מכורים
מורתעים בממילא משלל ה'סינונים מחמירים'
שמהרי הרים של צחנה מסננים לנו גרגירים
דברי מרן רשכבה"ג הגר"ד לנדו שליט"א בכינוס רוממתנו לדורות, אדר, תשפ"ו:
"ישנו אינטרנט מסונן בתכלית לצרכי עבודה, אך צריך לדעת שבשום פנים ואופן לא הותר הדבר"
"הדבר הזה מיועד רק למי שקיבל היתר מיוחד מרב מובהק ומוכר ומומחה לענין, וגם למי שהותר הדבר שיקפיד על התנאים וידע ויחדיר לעצמו ולבני ביתו שכל השימוש בזה הוא פחות מבדיעבד וישתמש בזה במינימום הנדרש וכמי שכפאו שד"
"ולמה זה מלחמה גדולה?
א. מכיון שזה אורב על כל צעד ושעל...
ב. שלא מרגישים מיד בתוצאות הקלקול... וגם כי אומרים 'מפעם אחת לא יקרה לי כלום'
ג. שזה מדבק וחודר משולי המחנה לתוכו רח"ל..."
*יש שלפתע מרגישים שכבר אין כ"כ צורך לשאול 'כל פיפס' רבנים ומורי הדרך ברוך ד' אנו גדולים וכבר קלטנו בערך את הכיוון - מה אסור ומה רק 'לא הדרך' מתרגלים לעגל פינות בערכים הרוחניים ולסגור את כל הפינות בנוחיות ועידונים לפזול כל הזמן במה 'השתדרגו' השכנים ולרחם על מי שנעבאך 'רק' בחנויות קונים... ושוכחים ש'נבל ברשות התורה' משמעותו: אולי לומד כל היום ומתפלל כמנהג עדתו אך לא 'רצון התורה' מנווט את ביתו רק 'למלאות תאוותו - בלי לחטוא'
דברי מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש שליט"א בכינוס רוממתנו לדורות:
"בעיקר צריך לדעת שהגישה הכללית שצריכה להיות היא: עשו משמרת למשמרתי! ולא להיות אויבער חכם ולומר 'לי זה לא יקרה'"
מסתדרים הכל בלעדיו גם כשזה ממש קושי
וכשמוכרחים... נזקקים לשירותיו בריחוק רגשי
משווים את הנהגתם עם השו"ע החמישי..
ודוחים את ההפחדות ופעמים לעג אישי
בתשפ"ו הוסר הלוט מעל ההצגה הגדולה
שכביכול כבר אין טעם להילחם כבתחילה
ואם רק זה חסום טוב - הכל מותר לכתחילה
כשבכינוס 'רוממתנו' קרא רבן של בני הגולה:
כולנו יודעים שבדורינו המלחמה הגדולה
היא זו שבפגעי הטכנולוגיה וכל שם שיש לה
על כאו"א האחריות לא לפגוש נסיון חלילה!
ומשהו בלבבות התחיל לזוע כלפי מעלה
באחת פיזר רבינו והבהיר את העננים
שבחסותם צמחו מיזמים ואתרים שונים
'צריך לדעת שבשום אופן ופנים'
'לא הותר הדבר' אף ה'בתכלית מסוננים'
השימוש במינימום הנדרש בלבד
דווקא לשואלים רב מומחה מוכר ומובהק
ומחדירים לעצמם ולבית שזה פחות מדיעבד
וכמי שכפאו שד משתמשים ברעד
"אמנם זה לא כמו שנכנסים ממש למקום טומאה אבל עצם מה שיש לאדם קשר לעולם הכללי זה מוריד אותו ברמה מסוימת"
"חשבנו שהאינטרנט זה הגבול אמנם עכשיו יש משהו חדש גדול וקשה הרבה יותר מהאינטרנט וזה מה שנקרא בעברית 'בינה מלאכותית'"
'ככפאו שד' זוהי גישה של המודע ליצר
'לא הותר' זהו ההיכר ביננו לבין עם אחר
'המינימום הנדרש' זהו גדר שעוצר
'פחות מדיעבד' הרבה ספיקות זה פותר.
לפתע הבנו שהאינטרנט לוחם ואורב
והשלווה בענין, היא כבר בחירה באויב,
אם ממנו לא מפחדים והלב לא דואב
בהכרח שאיתו מתידדים והלב אוהב
היינו שם והרגשנו שהאסימון נופל
כששמענו מרבינו הגדול ר' משה הילל
שה'חכם' שמשתמש בביטחון שלא ייכשל
נמצא בקבוצת הסיכון הגדול בתבל
ראינו את הקולות שפרצו מן הלב
וקיבלנו תעצומות להישאר נחרץ ושליו
מול כל פיתוי ושיכנוע על אושר כוזב
של נוחות ויעילות מהתורן האוהב
התחזקנו וקלטנו בבהירות נוראה
שהכי 'לא ריאלי', להצטנן ב'פחד מעבירה'
ואף שודאי זה יעלה עוד כסף וטירחה
שווה לנו כל מחיר לדבוק במטרה:
ציוויי ד' הנעימים, מתערפלים ולא מובנים צריך ל'מסירות נפש' למנהגים פשוטים ודינים כי בלב שוכנים כיתות כיתות של פרשנים שרק באוכל, ביגוד, כסף וכבוד מבינים מתאבקים ביצרים שמשלמים במזומן ומה 'לא לדרגה שלי' מתעדכן כל הזמן הרגש הבסיסי לקדושה הולך ונטמן, ומיהו המפרנס באמת, נשכח כבר מזמן
לשמר בעקשנות את הרתיעה הטבעית
מהיחשפות לחטא או להנהגה בהמית,
לסגנון חשיבה מגושמת ואנוכית
לחיי 'אכול ושתוי... ראווה ותדמית.
לבחור בדרך ה'פחות נוחה'
במקום הדרך ה'פחות בטוחה'
לשדר ליצר, וגם למשפחה
שקריטי לנו ההשקפה וההלכה
גם מהתמכרות לנוחות כך אנו נפטרים
וחושי הביקורת נשארים ערים ודרוכים
וכאשר חששות ושאלות מתעוררים
השיקולים וההכרעות נשארים טהורים
בסלידתנו נבלום את ההשכלה הנוראה
של 'היה חרדי בצאתך ואדם בביתך', נורא!
אבותינו מסרו את גופם ונפשם בגבורה
ואנחנו את הפינוק והמנוחה היתירה
נתנער מ'חיבוק הדוב' האינטרנטי
נתבונן מה טוב לנו, באופן לא מלאכותי
נשמור שהלב יתלהב ממקור השפע האמיתי
ושמיקום הדירה הגיאוגרפי יישאר משמעותי..
המייל, אמנם כמעט ו'נהפך להיתר'
אך את הבעיות שבו זה לא פותר
השמירה מפניו לכן, הדוקה יותר
והריאלי שוהה מולו פחות, לא יותר
אפילו אם גדורים ושמורים מאד
חייבים עירנות לא להתפתות ולמעוד
וזה רק ע"י גישה של בכל נפש ומאד
אוירת שמחה בבית שזה הרווח והכבוד
בעולם שנהיה לסדום ועמורה כמעט
ונשארנו החרדים לדברו במתי מעט
הקב"ה לא יוותר עלינו מהר, ולא לאט
הקרבן שלנו ירצה, ויעלה לו לנחת!
בהעמקתנו המודעות לעוצמת הסכנה
שבשלל שירותי הטכנולוגיה טמונה,
יוצרים 'חוסן פנימי' וחומת הגנה
בולמים ההידרדרות ומשנים התמונה
דברי מרן רשכבה"ג הגראי"ל שטינמן זצוק"ל:
"אין כזה דבר אינטרנט לכתחילה הכל דיעבד שבדיעבד והלוואי שהיינו יכולים לאסור אותו באופן גורף וחד משמעי"
'בדור הזה כל אחד צריך להבין אם יש לו דבר כזה בשביל פרנסה צריך להרגיש שיש לו 'נורא בי עמרם' -יש אצלו אש'-
'כשניסו לשכנעו שבשביל פרנסה מותר הפטיר שזה בבחינת שבור את החבית ושמור את יינה'
'האינטרנט הוא המסית והמשחית הגדול של דורנו, כמו ההשכלה הארורה שחיבלה בכרם בית ישראל'" (כאיל תערוג, מעמ' תתקסו)
