תפילה לשלום המלכות בחדר הסגלגל | גזירת גיוס בני הישיבות בישראל
הונחה על שולחן הנשיא: "התערבותך למען 100 אלף לומדי הישיבות"
משלחת גדולי התורה והחסידות שליט"א התקבלה על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן
* הגאון הגדול ר"מ קוטלר שליט"א וכ"ק האדמו"רים מסאטמר, מבאבוב ומויז'ניץ מונסי שליט"א נועדו עם הנשיא טראמפ, עם סגנו ג'יי די ואנס ועם בכירי הממשל, בפגישה היסטורית שנפתחה בתפילת "הנותן תשועה למלכים" בחדר הסגלגל * גזירת הגיוס בארץ ישראל הועלתה בפני הנשיא במספר הזדמנויות: במכתב מפורט שמסר לו ראש ישיבת בית מדרש גבוה בלייקווד וחבר מועצג"ת דאמריקה הגאון הגדול ר"מ קוטלר שליט"א, ובפגישה האישית עם כ"ק האדמו"ר ר"א מסאטמר שליט"א, בדברי כ"ק האדמו"ר רז"ל מסאטמר שליט"א בשם המשלחת * בפני הנשיא וסגנו הועלו גם ענייני אסירים יהודים, ובהם המזון הכשר, הצלת בתי העלמין היהודיים באירופה, ובראשם בית העלמין העתיק שניפישוק בווילנא שעדין עלול להיפגע משיפוץ הבנין הסובייטי ההיסטורי, גזירת החינוך בניו יורק, האנטישמיות ואבטחת המוסדות ועוד * "ותטה לב המלכות עלינו לטובה" *
מעמד היסטורי נרשם ביום חמישי, כ"א באלול, בבית הלבן בוושינגטון: משלחת של גדולי התורה והחסידות שליט"א בארצות הברית התקבלה על ידי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לפגישה ממושכת בחדר הסגלגל, שבמהלכה נשא כ"ק האדמו"ר הר"א מסאטמר שליט"א את תפילת "הנותן תשועה למלכים" לשלום המלכות, והועלו בפני נשיא המעצמה הגדולה בעולם צורכי היהדות החרדית בארצות הברית ובעולם, ובראשם גזירת גיוס בני הישיבות ורדיפת הציבור החרדי בארץ ישראל. לפי הודעת בכיר בבית הלבן, זו הפעם הראשונה מאז חנוכה תש"מ (1979) שראשי הקהילות היהודיות הגדולות בארצות הברית מתכנסים יחדיו בבית הנשיא.
במשלחת השתתפו הגאון הגדול ר"מ קוטלר שליט"א, ראש ישיבת בית מדרש גבוה בלייקווד, כ"ק האדמו"ר הר"א מסאטמר שליט"א מקרית יואל, כ"ק האדמו"ר הרז"ל מסאטמר שליט"א מוויליאמסבורג, כ"ק האדמו"ר מבאבוב שליט"א, כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ-מונסי שליט"א, והרה"צ רבי אהרן מנחם מנדל טברסקי שליט"א, בנו הגדול של כ"ק האדמו"ר מסקווירא שליט”א, שייצג את אביו שנבצר ממנו להגיע. אל האדמו"רים נלוו בניהם הגדולים: גאב"ד סאטמר וויליאמסבורג רבי מנחם מנדל טייטלבוים שליט"א, אב"ד סיגוט שליט"א, רבי חיים שלום הלברשטאם שליט"א בן כ"ק האדמו"ר מבאבוב שליט"א, ורבי יעקב יוסף הגר שליט"א בן כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ-מונסי שליט"א, וכן משמשיהם ר' משה פרידמן, ר' חיים שלמה פישר ור' חיים גולדפינגר, ושורה של עסקנים בכירים מכל קהילות הקודש.
בארבע עיניים: פדיון שבויים
בפתח המפגשים בחדר הסגלגל הוזמן כ"ק האדמו"ר הר"א מסאטמר שליט"א, בלוויית ר' גדליה סגדין, לפגישה פרטית עם הנשיא, בנוכחות חתן הנשיא ג'ארד קושנר. הפגישה, שנמשכה כעשר דקות, עסקה בעיקרה בענייני פדיון שבויים ובשורת עניינים העומדים על הפרק, ובמיוחד בגזירת גיוס בני הישיבות בארץ ישראל. האדמו"ר בירך את הנשיא ושוחח עמו על הנושאים הבוערים, והנשיא, מתוך הערכה גלויה, השיב ודן בדברים, שסוכמו בכתב יד על פתק.
לאחר מכן הוכנסו אל החדר הסגלגל שאר האדמו"רים, ראש הישיבה ושלושה מראשי העסקנים, ר' משה דוד נידרמן, ר' גדליה סגדין ור' ישראל משה שפיצר, בעוד בני האדמו"רים, המשמשים ושאר העסקנים נותרו בחדר רוזוולט, שדלתו הפתוחה ניצבת מול החדר הסגלגל, ויכלו לחזות במעמד מבחוץ. גדולי התורה והחסידות שליט"א הושבו בשורה אחת לאורך שולחן הנשיא, מולו: הגאון הגדול ר"מ קוטלר שליט"א, כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ-מונסי שליט"א, כ"ק האדמו"ר הרז"ל מסאטמר שליט"א, כ"ק האדמו"ר הר"א מסאטמר שליט"א, כ"ק האדמו"ר מבאבוב שליט"א, הרה"צ רבי אהרן מנחם מנדל טברסקי שליט"א.
הנשיא, שניכרה בו התרגשות, הורה לקרוא מיד לחתנו היהודי ג'ארד קושנר באומרו כי עליו להיות נוכח כאשר מתארחים אורחים דגולים שכאלה. כ"ק האדמו"ר הר"א שליט"א, זקן האדמו"רים במשלחת, קם ממקומו, ועמו קמו כל הנוכחים סביב השולחן, ונשא בהתרגשות את תפילת "הנותן תשועה למלכים". ר' גדליה סגדין תרגם את התפילה לאנגלית. הנשיא שאל בחיוך את חתנו אם הבין את נוסח התפילה בלשון הקודש, וזה השיב כי הבין את רובו.
לעדות הנוכחים ומקורבי הנשיא, האווירה בחדר הייתה מרוממת ולבבית מתחילת המפגש ועד סופו, והנשיא היה שרוי במצב רוח טוב במיוחד, שוחח עם הרבנים בפתיחות ובחביבות והאריך בשיחה בנינוחות נדירה.
"אחינו בני ישראל" וגזירת הגיוס
בדבריו הודה כ"ק האדמו"ר הר"א שליט"א לנשיא על ההוראה ההיסטורית לפתוח מחדש את בתי המדרשות והמוסדות בימי מגיפת הקורונה, והמשיך ללון עמו בשורת נושאים הנוגעים ליהדות החרדית. כ"ק האדמו"ר הרז"ל מסאטמר שליט”א, שנשא את דבריו באנגלית, הביע בשם כלל ישראל את הערכתו לנשיא על עמידתו האיתנה לצד העם היהודי ועל תמיכתו ב"אחינו בני ישראל", הודה לו על סיועו לזוגות חשוכי ילדים המצפים לישועה, העלה בפניו את מצבם הקשה של אסירים יהודים בארה"ב, ואת גזירת גיוס בני הישיבות בארץ ישראל ואת מצוקתם של עשרות אלפי לומדי התורה ובני היהדות החרדית הנרדפים בארה"ק. לפי דיווח מתוך החדר, הנשיא האזין לדברים ברוב קשב והתעניין בפרטיהם.
הרה"צ רבי אהרן מנחם מנדל טברסקי שליט"א נשא דברים קצרים, התנצל בשם אביו כ"ק האדמו"ר מסקווירא שליט"א על שנבצר ממנו להשתתף בעצמו, ומסר לנשיא את מכתבו במעטפה, והנשיא התעניין בשלומו. בהמשך המשיכו גדולי התורה והחסידות שליט"א בשיחה רציפה עם הנשיא במגוון נושאים הנוגעים לכלל היהדות החרדית בארץ ובתפוצות, ובכללם גזירת החינוך בניו יורק, עליית האנטישמיות, מצבם של האסירים היהודים ושמירת בתי העלמין באירופה.
הנשיא הזכיר מיוזמתו את החנינה שהעניק לפני כשמונה שנים לר' שלום מרדכי רובשקין, ואמר בהתפעלות כי היהודים הודו לו על כך יותר מעל כל דבר אחר. לדבריו, פנה בעצמו אל השופט שגזר עליו 28 שנות מאסר, ומשראה בבירור כי גזר הדין נבע מאנטישמיות בלבד, החליט לשחררו.
בצעד יוצא דופן ביקש הנשיא באמצע המפגש מכ"ק האדמו"ר הר"א שליט"א את הפתק שבו רשם בכתב ידו את הנקודות שסוכמו בפגישתם הפרטית. האדמו"ר הגיש לו את הפתק, והנשיא הטמין אותו במגירתו האישית לצד המכתב אותו מסר קודם לכן הגאון הגדול ר"מ קוטלר שליט"א.
באמצע המפגש ביקש חבר הקונגרס מייק לולר, המייצג את מחוז רוקלנד, רשות להכניס עסקנים נוספים, והנשיא נענה. הישיבה בחדר הסגלגל נמשכה כחצי שעה. בסיומה הבטיח הנשיא בחום לעמוד לימין הקהילה בכל אשר יוכל, והנוכחים איחלו לו הצלחה רבה וסיעתא דשמיא. ביציאה העניק הנשיא לחברי המשלחת ולעסקנים כהוקרה מטבעות מיוחדים של הבית הלבן למזכרת, והרבנים נפרדו מהנשיא בידידות רבה והודו לו על קבלת הפנים החמה והחריגה.
זעקת עולם התורה למען בני הישיבות
במרכז הפגישה ההיסטורית תפס מקום של כבוד מצד הממשל האמריקאי השתתפותו של ראש הישיבה הגדולה בארצות הברית שבה לומדים אלפי בני תורה, חבר מועצג"ת ד'אמריקה הגאון הגדול ר"מ קוטלר שליט"א, נכדו של מרן הגאון רבי אהרן קוטלר זצוק"ל, מייסד הישיבה, שפעל בעצמו במסדרונות וושינגטון בשנות השואה למען הצלת יהודי אירופה. ראש הישיבה היה הראשון מבני המשלחת שהגיע לבית הלבן, בלוויית מקורביו, ואל חדר רוזוולט ליווהו ר' משה מרגרטן, ששהה בבית הלבן עוד קודם לכן בפגישה אחרת בענייני שתדלנות לטובת אחינו בני ישראל.
בפתח המפגש ביקש כ"ק האדמו"ר הר"א מסאטמר שליט"א מראש הישיבה הגאון הגדול שליט"א ליטול את רשות הדיבור ולשאת דברים באנגלית בפני הנשיא, אך ראש הישיבה העדיף כאמור להוציא מעטפה ולמסור לנשיא ישירות מכתב פרטי העוסק בעניינים העומדים על הפרק למען היהדות החרדית בארה"ב, ובהם ענייני פדיון שבויים, ואליו צורף מכתב מפורט אודות גזירת גיוס בני הישיבות בארץ ישראל, שבו מתבקש הנשיא להעלות את העניין בפני הדרג הבכיר ביותר בממשלת ישראל.
בישיבה הראשונה העלה ראש הישיבה הגאון הגדול שליט"א גם את מצבו של בית העלמין היהודי העתיק בווילנא, שבו נטמנו במשך דורות גדולי ליטא, ואשר גורלו נתון זה שנים במאבק מול הממשל הליטאי בהיות אף שאחר שניצל וגודר עדין רצון השלטונות לשקם את הבנין הסוביטי ההסטורי עלול לפגוע בקדושת בית העלמין. כזכור, כפי שנחשף ב"יתד נאמן, הממשל האמריקני נכנס לעובי הקורה בסוגיה זו באמצעות השליח המיוחד למאבק באנטישמיות, השגריר הרב יהודה קפלון, ובעקבות מעורבותו האישית של הנשיא הודיעה ליטא כי תכנית מרכז הכנסים על שטח בית העלמין לא תקודם; אולם המערכה על שיפוץ ההיכל הבנוי במקום טרם הוכרעה, והדיון צפוי לשוב אל שולחן הפרלמנט הליטאי במושב הסתיו.
כאמור, קודם לכניסה אל חדר הסגלגל התכנסה המשלחת בחדר רוזוולט לישיבה נרחבת עם בכירי הממשל, שבראשה עמד סגן הנשיא ג'יי די ואנס, ובהשתתפות חבר הקונגרס מייק לולר, חבר הקונגרס ג'רי נדלר מניו יורק, חתן הנשיא ג'ארד קושנר, סגן מנהל המדיניות הפנימית בבית הלבן וסגל היועצים הבכיר של הנשיא. קושנר בירך את כל האדמו"רים, ואמר לכ"ק האדמו"ר מבאבוב שליט"א כי זוכר הוא שהתארח פעם במסיבה בביתו. סגן הנשיא, שנכנס באמצע הישיבה, בירך בחמימות את גדולי התורה והחסידות שליט"א, לחץ את ידו של כל אחד מן היושבים סביב השולחן, שהוצגו בפניו על ידי ר' יוסי גשטטנר, ושוחח עמם בפתיחות ובחמימות. בדבריו שיבח את הדגש שמעניקה היהדות החרדית לחיי המשפחה ולחינוך הילדים, ואמר כי שני הנושאים קרובים לליבו במיוחד; הוא סיפר כי גם משפחתו שלו גדלה, ובימים אלה נולד לו ילדו הרביעי, וכי סייע בעבר למשפחות גדולות ויוסיף לסייע בעתיד.
את הישיבה פתח מרטין מרקס, ואחריו נשא דברים מזכיר הסגל של הבית הלבן ויל שארף. מטעם המשלחת נשאו דברים כ"ק האדמו"רים שליט"א ובניהם, גאב"ד סאטמר וויליאמסבורג ואב"ד סיגוט שליט"א, וכן העסקנים ר' יואל רוזנפלד מנכ"ל מוסדות באבוב, שהציג את הנושאים שעל הפרק, ר' גדליה סגדין מנהל קרית יואל, ר' ישראל משה שפיצר ראש עיריית ניו סקוור, ר' משה דוד נידרמן יו"ר איחוד הארגונים היהודיים בוויליאמסבורג, ר' יהודה לייב זורגר חבר מועצת עיריית אירמונט, ר' משה מרגרטן יו”ר ארגון "צדק“, ור' יוסי גשטטנר.
מלבד הנושאים הפנים אמריקנים, גזירת הגיוס ורדיפת הציבור החרדי בארץ ישראל, בעניין בתי העלמין באירופה מנה ר' משה דוד נידרמן ערים שבהן נדרש סיוע הממשל האמריקני להצלת בתי החיים. ר' יואל רוזנפלד הרחיב על בתי עלמין בפולין שאינם זוכים ליחס של כבוד מצד השלטונות המקומיים. סגן הנשיא שמע את כל הבקשות, והבטיח לפעול ולעשות את המרב בטרם יצא מן החדר.
בשעת ההמתנה לכניסה אל הנשיא ישבו האדמו"רים בחדר רוזוולט ושוחחו ביניהם בעובדות מצדיקי הדורות והנהגותיהם בימי הרחמים והסליחות ובדברי תורה על ענייני הימים הנוראים, מחזה הוד שלא נראה מעולם בין כותלי הבית הלבן. סמוך לשעה שלוש עברו חברי המשלחת אל החדר הסגלגל.
"דרשו את שלום העיר"
ההזמנה למפגש נמסרה לבתי גדולי התורה והחסידות שליט"א בשיחת טלפון ממרטין מרקס, המקשר לקהילה היהודית בבית הלבן, שעמד בראש מטה הקמפיין היהודי של הנשיא, לאחר חודשים של הכנות. כ"ק האדמו"ר הר"א מסאטמר שליט"א חשף בליל שבת קודש שעבר, בפני תלמידי המתיבתא בקרית יואל, כי ההזמנה הגיעה אליו ביום ראשון שלפני כן, וכי בתחילה נטה לדחותה בשל חודש אלול והשקידה בסוגיית "חצי שיעור“ בישיבה. הוא נענה לה, כדבריו, מתוך חשיבות "דרשו את שלום העיר" ומתוך הכרת הטוב על כך שיהודי ארצות הברית חיים במלכות של חסד, וכן משום שנזכר בפגישה דומה עם הנשיא דאז לפני כשלושים שנה, שבה עלה בידו לסייע ליהודי שהיה שרוי במצוקה.
האדמו"ר הצביע מפורשות על גזירת הגיוס כאחד היעדים של הפגישה: "גם עתה שרויים במצוקה עשרות אלפי יהודים בארץ ישראל בגלל הגזירה לגייס בני ישיבות", אמר, והביע תקווה שניתן יהיה לבקש את סיוע הנשיא. עם זאת הזהיר את הבחורים שלא להסיח את דעתם מן הלימוד, ואמר כי שיעור אחד בסוגיה בישיבה שקול בעיניו יותר מכל העניין כולו.
עם היציאה מן הבית הלבן נפרדו גדולי התורה והחסידות שליט"א זה מזה בברכת השנים לכתיבה וחתימה טובה לכלל ולפרט ולישועתן של ישראל בכל אתר ואתר, ופנו אל המטוסים שנשאו אותם חזרה לקהילותיהם ולסדרי עבודתם בימי הרחמים והסליחות.
האכתב 8k 100 16Nd:kjo jadi do jine די הישיבות והסמינרים"
Sedcon כר econo 88 ידי האון הלו ר"א קור יס" בארק klejoje,האכתב האפור אודות ספירת הליוס os tik keliaקת סוס התורה 88 ואריה ופוליס ופותח בפנייה er pesרות אפי יהודים החיים ביר, בניין бол" kine יכות ליונה" מבורס. הכותבים fik kiej pinion חסרו 6ס סיפורים סו3 גרם התאור? רונה 88 מפקיר ציבורי, kiת הרחבת מס היהודי כולו SKN כניסת בית רבן, ואבקסיס את התרבות אן 100 8k התיקים רואים בישיבות ונסאיריס ביר.
מאסתר אציין כי הואדי אוסרות הדת הארכות הברית, כוריס אליוס a38 כה קרוב אתיים שנה, וכי פטור רואה התקיים 8'38 'קשות גיבור החרדי. בכתב הובהר כי אין בה א rede רונה באופןd 36,je enni рiваем обоиб бклею יייען אינה ברכים הדתיים והתרבותיים de ה3יבור החרדי, ושירות בנג חילוני כרוך בוויתור 88 כפות הייחודית וסן חירויות רתיות חיוניות, סימן אלן הארכות הברית התיקון הראשון לחוקה k nekiין קייאות ביר
הכותבים אתרים משרות בני ישיבות הכושים בבתי כбез риказ к סרום להתייס, וכל חרדי בסיס ליוס האתרסק ברחוב вель וסוכב לישון ביקיה δος για διδo kine 56, "אך ורק jink Sexת הדתית". מור נכתב כי אפי כי ארחות NKרקנית כפות אינם יכי ke,kiej popadledין כאות SKN האבות האייסי n do and injaוכן הדת, ויירpe בהיסטוריה 338 ג'פרסון וווינסטון, אתנקם בסיום ההסתבכורות δοδιδendות את המניין בפני הקרם הבכיר ביותר באת יסר, והסביר באנפיליה ללכת בסקמותיו ולהלן 6 חירויותיהם הרמיות סf סיפורים החרדים באקום רקו אותן
ממורגנטאו ועד טראמפ | מאה שנים של גדולי ישראל בבית הלבן
מראש ישיבת סלבודקה ועד למשלחת בשבוע האחרון: כך פגשו גדולי התורה והחסידות את נשיאי ארצות הברית
המשלחת שהתקבלה בחדר הסגלגל לא הייתה הראשונה. במשך למעלה ממאה שנים עלו גדולי ישראל, ראשי ישיבות, אדמו"רים ורבנים, אל בית הנשיא בוושינגטון, כמעט תמיד בשעת צרה ליהודים: לאחר חורבן מלחמת העולם הראשונה, מתוך כלא הסובייטים, בעיצומה של השואה, בימי משבר בני הערובה באיראן, ולמען פדיון שבויים.
תרפ"ד: ראש ישיבת סלבודקה אצל הנשיא קולידג'
באדר תרפ"ד (מרץ 1924) הגיעה לארצות הברית משלחת רבנים בשליחות ועד ההצלה המרכזי (Central Relief Committee), שהקימו אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה ואנשי היהדות החרדית, כדי להציל את ישיבות ליטא ואת מוסדות התורה בארץ ישראל שהתרוששו במלחמת העולם הראשונה. בראש המשלחת עמדו הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין זצוק"ל, ראש ישיבת כנסת ישראל סלבודקה, שבאותה שנה ממש הוביל את העברת הישיבה לחברון, הגרא"ד כהנא שפירא זצוק"ל, רבה של קובנה ונשיא אגודת הרבנים דליטא, והגרא"י הכהן קוק זצ"ל. בתחילה דובר על משלחת רחבה בהרבה, ובה מרן הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי זצוק"ל ומרן ה"חפץ חיים" זצוק"ל, אך בסופו של דבר יצאו השלושה.
במהלך שהותם בת שמונת החודשים, שבה סבבו בין קהילות אמריקה, התקבלה המשלחת בבית הלבן על ידי הנשיא קלווין קולידג'. הרבנים הודו לנשיא על סיוע ארצות הברית לנפגעי המלחמה בקהילות אירופה, והנשיא השיב כי ממשלתו תשמח לסייע ליהודים בכל עת. הייתה זו, ככל הידוע, הפעם הראשונה שבה התקבלו ראשי ישיבות ליטא בבית הנשיא.
תר"צ: מן הכלא הסובייטי אל הנשיא הובר
בשנת תרפ"ז נאסר האדמו"ר רי"י שניאורסון מליובאוויטש זצ"ל בידי השלטון הסובייטי בשל פעילותו להחזקת הדת ברוסיה, ונדון תחילה למוות. בין הפועלים לשחרורו היה הרברט הובר, אז מועמד לנשיאות. לאחר שגורש מרוסיה ושהה בריגה ובארץ ישראל, הגיע האדמו"ר בשנת תר"צ (1930) לביקור ממושך בארצות הברית, ובמהלכו התקבל בבית הלבן על ידי הובר, שכבר כיהן כנשיא.
תש"א-תש"ד: השואה, הרב הראשי, וצעדת ארבע מאות הרבנים
בניסן תש"א (אפריל 1941) שהה הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, הרב הראשי לארץ ישראל, בארצות הברית, ופנה במכתב בכתב ידו לנשיא פרנקלין רוזוולט בבקשה להתקבל אצלו לפני שובו ארצה. הפגישה התקיימה בבית הלבן, והרב הרצוג הפציר בנשיא לפעול להצלת יהודי אירופה.
שנתיים וחצי לאחר מכן, בז' בתשרי תש"ד (6 באוקטובר 1943), שלושה ימים לפני יום הכיפורים, צעדו למעלה מארבע מאות רבנים בלבוש רבני מלא מתחנת הרכבת בוושינגטון אל גבעת הקפיטול ואל הבית הלבן, לדרוש מן הנשיא לפעול להצלת שארית הפליטה. בראש הצועדים עמדו הגאון רבי אליעזר סילבר זצ"ל, נשיא אגודת הרבנים וראש ועד ההצלה, והגאון רבי אברהם קלמנוביץ זצ"ל, ראש ישיבת מיר, ובין הצועדים היה גם מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצוק"ל, שהגיע לאמריקה שנים ספורות קודם לכן.
בהתייעצות עם כמה מיועציו היהודים, שחששו שמראה הרבנים המזוקנים יעורר אנטישמיות, סירב רוזוולט לקבלם ויצא מן הבית הלבן דרך פתח אחורי; במקומו קיבל את העצומה סגן הנשיא הנרי וולאס.
הרבדים שבו לבתיהם בתחושת כישלון, אך ההיסטוריונים סבורים כי הצעדה, ההפגנה הציבורית היחידה למען ההצלה בוושינגטון בשנות השואה, תרמה להקמת ועד הפליטים המלחמתי כעבור חודשים אחדים. במקביל פעל בשנים ההן מרן הגאון רבי אהרן קוטלר זצוק"ל, לימים מייסד הישיבה בלייקווד, בראש ועד ההצלה, בפגישות עם שר האוצר הנרי מורגנטאו ובכירים אחרים בממשל.
תש"ט: "שיבת ציון" בפני הנשיא טרומן
באייר תש"ט (מאי 1949), שנה לאחר קום המדינה, שב הרב הרצוג אל הבית הלבן, והפעם כדי להודות לנשיא הרי טרומן על עמידתו לצד היהודים. לפי דיווח עיתון "הבוקר" דאז, כאשר הזכיר הרב הרצוג בפני הנשיא את מזמור "שיר המעלות בשוב ד' את שיבת ציון", פתח טרומן ספר תנ"ך באנגלית וקרא את המזמור כולו בעל פה.
תש"מ: האדמו"רים אצל קרטר בימי משבר בני הערובה
בחנוכה תש"מ (דצמבר 1979), כחודש לאחר שאנשי חומייני השתלטו על שגרירות ארצות הברית בטהרן ולקחו 52 אמריקנים בני ערובה, קיבל הנשיא ג'ימי קרטר בבית הלבן משלחת של גדולי האדמו"רים, במה שתואר אז כמפגש הראשון מסוגו. במעמד, שנמשך כ-25 דקות, השתתפו כ"ק האדמו"ר בעל "ברך משה" מסאטמר זצוק"ל, כ"ק האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב זצוק"ל, וכ"ק האדמו"ר רבי מרדכי הגר מויז'ניץ-מונסי זצוק"ל. ה"ברך משה" פתח את הישיבה, והאדמו"ר מבאבוב בירך את הברכה על ראיית מלך, שתורגמה לנשיא. האדמו"רים בירכו את הנשיא המודאג והביעו את תמיכתם בו נוכח המשבר. 47 שנים לאחר מכן שבו השבוע בניהם וממלאי מקומם, כ"ק האדמו"רים מסאטמר, מבאבוב ומויז'ניץ מונסי שליט"א, אל אותו בית.
שנות התשעים: פדיון שבויים אצל בוש האב, והרה"ר אצל בוש
בראשית שנות התשעים, בטרם עלה על כס האדמו"רות, ביקר כ"ק האדמו"ר ר"א מסאטמר שליט"א, אז רבה של קרית יואל, בבית הלבן בראש משלחת מתושבי העיר, ונועד עם הנשיא ג'ורג' בוש האב. הביקור נסב על פדיון שבויים ועל מצבם של אסירים יהודים. בשנת תשנ"ב (1992) התקבל אצל בוש גם הרה"ר הרב הגאון רבי אברהם שפירא זצ"ל.
בין לבין: הרב שרר וערוץ הקבע של אגודת ישראל
לצד המפגשים הנדירים של גדולי ישראל, פיתחה היהדות החרדית באמריקה במחצית השנייה של המאה העשרים ערוץ קבוע לבית הלבן באמצעות אגודת ישראל דאמריקה ונשיאה, הרב משה שרר ז"ל, שהוזמן על ידי הנשיא קנדי כבר בראשית שנות השישים להצטרף למשלחת ראשי הארגונים היהודיים, וכיהן במשך שלושה עשורים כפיהם של גדולי הדור בפני נשיאים, מניקסון ועד קלינטון.
בשנים האחרונות נהג הבית הלבן לארח משלחות רבנים לרגל חנוכה ומועדים, ובתשרי תשפ"ו קיבל הנשיא טראמפ משלחת רבנים בחדר הסגלגל לקראת ראש השנה. אולם המפגש של יום חמישי האחרון, שבו התכנסו יחד גדולי התורה והחסידות שליט"א, החזיר את הגלגל אל תש"מ, ולדברי הבית הלבן עצמו, היה הראשון מסוגו מזה 47 שנים.
