טיב החיים
האדם אין יכול לעשות מעצמו כלום בלי עזר הבורא
בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים. נגמרא (סוכה יא:) תניא כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, ענני כבוד היו לדברי רבי אליעזר, רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם. ותמהו המפרשים בדברי רבי עקיבא מהו הטעם שיצווה הקב"ה לעשות זכר לסוכות ממש שעשו ישראל במדבר, כי על נס וכבוד מיוחד כזה כדרך העולם כגון ענני כבוד שהשרה הקב"ה שכינת כבודו בתוך בני ישראל והושיבם תחת כל כנפיו, שייך לעשות זכר להודות להשי"ת על נס כזה בכל שנה ושנה, אבל על סוכות שעשו לעצמם מה טעם יש לעשות להם זכר.
וי"ל נפשטות דאמת כל דבר דמצוי בעולם כל לך ורק מאת הבורא ית', ואין כח לאדם לעשות בעצמו כלום מבלעדי עזר הבורא ית', ולכן אפילו על סוכות ממש שעשו יש גם כן להניע השבח וההודאה להשי"ת. וזה כוונת לומר 'כי בסוכות הושבתי', וכתב הרוקח (סימן ריט) כי לומר בסוכות הושבתי לשון רבים, לרמז על שני מיני סוכות שהיו להם אז הן סוכות ממש שעשו להם, והן ענני הכבוד. ועליהם אמר 'הושבתי' שהקב"ה הושיב את ישראל בתוך הסוכות היינו אף בסוכות ממש, כיון שאין האדם יכול לעשות מעצמו כלום מבלעדי עזר הבורא נ"ה, ועל כן שפיר יש לעשות זכר לדבר, שנתכוין ביסוד גדול זה שכל דבר בעולם כל מאת הקב"ה ואין האדם עושה כלום כלל עזר וסיוע מאתו ית'.
תכלית כל הנסיונות הם כדי שיתפעל האדם מהפיכו
במדרש פליאה איתא, לא נתקררה דעתו של איוב עד שראה בסכת בסכת בסכות. וסוף פלחי.
ואפ"ל עפ"י דברי מרן רביה"ק זי"ע בדברי יואל (פ' וישב עמוד ר') לכלל מה דאיתא בירושלמי (סנהדרין פ"ד ה"ב) אילו היתה ניתנה התורה חתיכה לא היה לרגל עמידה. ופירשו המפרשים שאילו היתה התורה פסק הלכה כלל נטיית הדעת לכאן ולכאן, לא היה קיום לעולם, דלתורה צריכה שתהיה כאלפת מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא. ולענין להבין כוונתו בזה, דמאי לא היה קיום לעולם אילו ניתנה התורה פסק הלכה. ומבאר עפ"י מה שכתב בישמח משה (פ' חוקת) לכלל מה דאמרו חכמינו ז"ל (גיטין מג.) אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן, דאמת כלל גדול הוא שכל דבר נתפעל מהפיכו, ואף דבר דכשר הוא לעצמו אין לו כוחות חזקים כל כך, מכל מקום בהפגשו עם מנגדו והפיכו מתפעל הוא ביתר שאת ועוז בעוז כוחות, אשר אילו היה נשאר כמות שהיא לא היו לו כל אלו הכוחות. ולכן על ידי המכשלות והטעיות שהיו לו בלימודו נפעל מאוד כמתרגש בו, ומגביר כוחו וכל לידי שלמות ההשגה, להיות שכל דבר נתפעל מהפיכו, עכ"ל. ולפי זה מבוארים דברי הירושלמי 'אילו היתה התורה ניתנה חתיכה לא היה לרגל עמידה', דהיינו שההשכלה הוא שתנתן התורה פנים לכאן ולכאן, דעל ידי שיש פנים לכאן ולכאן, יתפעל מהפכיות ויגביר כוחו יותר, ויתברר ההלכה לאמיתה, אך לא היתה התורה ניתנה לא היתה לרגל עמידה, אלא לא היו יכולים לברר ההלכה לאמיתה, עכ"ל.
ויסוד זה שכל דבר נתפעל מהפיכו בדרך מחול לכך שיכול האדם להחזיק מעמד נגד נסיונות היצר, ולא ימעלו קרסוליו, וכמו שכתב בקדושת יום טוב (פ' תזריע) בשם המפרשים לכלל כוונת מאמרם (בר"ר פ"ט ס"ז) טוב זה יצא
בסגולה להשגת, ולבוש מכליס ניצול, כמבואר במדרש (במ"ר פ"כ סכ"ב) שאף שנתבטלו מלת ה' וישראל היו שש משה לעשו וכו', לא היה בהם ללטולין שיגיד דבר זה להמצרים, וממילא היה ניצול כח של יעקב אבינו, וככה זה נקרא היש לפניכם, עכ"ל.
הסוכה מגינה על האדם בין בגשמיות ובין ברוחניות
והנה כתיב (ישעיהו ד ו) וסוכה תהיה לצל יומם למחסה ולמסתור מזרם וממטר, ומבואר בספרים הקדושים הכוונה, שהסוכה היא זכר לענני כבוד (סוכה יא.), וענני הכבוד היו שמירה לכלל ישראל בגשמיות וברוחניות, בגשמיות - כמבואר במדרשי חכמינו ז"ל שהיה הענן מגן עליהם מחום השמש, וכל הלויים שבאו להלחם עמהם לא היו יכולים לשלוט בהם, וכמפורש במלחמת עמלק שלא היה לו שום שליטה רק כלל שפלטה הענן, וברוחניות - מבואר בספרים הקדושים שעל המדבר נאמר (דברים ח טו) מקום נחש שרף ועקרב, וזה מלמז שכל כוחות הקליפה היו שרויים במדבר, וככה ענני הכבוד לא היה לכל אלו שום שליטה על כלל ישראל, ודייקא במקום הזה נתעלו למעלה למעלה, וזכו לקבל את התורה, ומצות סוכה שהיא זכר לענני כבוד, יש בה גם כן סגולה זו, שהיא מחסה ומסתור מזרם וממטר, ושומרת ומגינה על האדם בגשמיות וברוחניות.
והרי כח זה שלא יהיה שום כוחות הרע בגוף ובנפש שום שליטה, הוא כובע וכתר של יעקב אבינו, שהיו בו כל מיני שלמות, וכאשר נאסף לכלל נשמתו, לכן כל כוחותיו וכלל ישראל נשמתו, אז אין כל שומא ולשון יכולה לשלוט בהן, ושפיר מובן שייכות חג הסוכות של יעקב אבינו, שכן זה שהיא לכל כלל ישראל בענני הכבוד, וכיום במצות הסוכה, היא הגנה ושמירה על כלל ישראל, מכל כוחות הרע, סורתו ומקורו מיעקב אבינו ישראל בכלל.
