לאושפיזין יצחק והוא כנגד ספירת הגבורה

היינו דכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה. לשוח היינו תפילה, והיינו הושענא, בשדה היינו ד' מינים של השדה. אז ירננו כל עצי יער. יצחק ירנן. והיינו בסוכות. ותפילה היא כנגד גבורה, וכפי שלמד יעקב מיצחק אביו, שנאמר ביעקב בחרבי ובקשתי, וכתרגום: בצלותי ובבעותי, ופירושו: בתפילתי ובבקשתי.

ועוד יש לומר, כמובא באוהב ישראל מאפטא, ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני. אבי, אתה עמוד החסד כיצד תשחט אותי. עונה לו אברהם הנני בני. עתה שאני צריך לעשות רצון אבי שבשמים הנני מידתו של בני. הנני גבורה. ובאותה שעה היה אברהם גבורה שבחסד, ויצחק היה חסד שבגבורה, שנתלבש במידת חסד

ולזה נקבעו לאושפיזין אברהם יצחק ויעקב, שנמצא אברהם ביצחק ויצחק ביעקב, בחיבור ימי הסוכות, ולכן אומרים ליעול יצחק ועמיה ליעול אברהם וגו'. שעל ידי העליה של יצחק לעקידה, נתעלה עמו אברהם ונתברך בכל הברכות ככתוב יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׁכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידֶךָ: כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וגו' (בראשית כב, טז-יז).