לאושפיזין יוסף והוא כנגד ספירת היסוד

יש לעיין במה זכה יוסף להיות מהאושפיזין בסוכה. ולעומקו של מקרא, יש לומר שזכה לכך לפי שכשבאו אחיו להתחנן לפניו שיסלח להם, ענה להם בנחת ולא ברוגז: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל-תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי. ורבנו בחיי אומר שדבריו לא נאמרו כשאלה אלא כקביעה. אני תחת אלקים. ובזה זכה להיות אושפיזין תחת הסכך.

ומנין שביום הששי מובא בספרים הק' שיוסף זכה להיות אושפיזין ביום הששי, [לפי אחת השיטות] שהוא יום ספירת ה"יסוד", מתוך שעמד בנסיון של שמירת הברית שהיא כנגד ספירת היסוד.

ולעומקו של מקרא נרמז יוסף כאושפיזין בסוכה בפסוק [תהלים פא,ו'] "עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם". ביהוסף. ב'י' הם ב' פעמים י', כלומר: כ'. עם ו' של ביהוסף היינו אותיות כו, הוא גימטרי' של שם הוי'ה. ואותיות סה שביהוסף היינו אדנות, אדנ"י בגימ' ס"ה הוי. יחד סוכה. והוא מה שמובא בספרים הק' שסוכה תרמז על שם הוי"ה בתוך אדנות. כזה: יאהדונהי. לקיים יהו'ה בהיכל קדשו. והיכל קדשו הוא אדנ'י על פי הסוד. והיינו כ"ו בתוך ס"ה. סוכ"ה. לרמז על השכינה הק' השורה בסוכה.

נותר מן המילה ביהוסף ף סופית לדרשה. והיא כנגד הפ של האושפיזין. והוא רמז לאושפיזין יוסף.

ונרמז בזה בשמו שהוא ביום הששי, שכן האות ף שהיא כנגד אושפיזין, היא האות הששית הכתובה במילה ביהוסף.

ובנוסף לכך נמצא עוד רמז להיותו ביום הששי, כמאמר אליהו הנביא בתיקוני הזהר תיקון כ"ב, אותיות הוי"ה כנגד מח לב פה והבל הפה. מח כנגד י' , לב כנגד ה', פה כנגד ו', הבל הפה כנגד ה'. ולפיכך פ' כנגד האות ו'. והוא על דרך הצח, שיוסף ביום הששי.

וכן ענינה של ספירת היסוד היא ההתקשרות של כל המידות, והורדתם לידי מעשה בספירת המלכות. ואשר על כן יוסף שהוא היסוד ממנו משיח בן יוסף והוא הכנה לספירת המלכות של משיח בן דוד אשר יבוא במהרה להכריז על מלכות השם בעולם. ואשר על כן הוא ביום הששי כהכנה ליום השביעי בו מתגלית ספירת המלכות.