ישקו העדרים
בעת נישואי הרה"ק ה'דברי יואל' מסאטמאר זי"ע נשא לפניו אביו הרה"ק ה'קדושת יו"ט' זי"ע דברי כיבושין קודם החופה, ובתוך דבריו אמר, הנה מעמידים את החופה תחת כיפת השמים, הידעת בני את טעם הדבר, אלא כדאיתא במסכת סוכה (ב:) על הפסוק (ישעיה ד ו) 'וסוכה תהיה לצל יומם', שאליבא דאמת הוה ליה לומר 'וחופה תהיה לצל יומם', ומסקנת הגמרא 'תרתי' שמעת מינה (עיי"ש). ולהסביר קשר העניינים שבין סוכה לחופה, כי הסוכה צריכה להיות דווקא תחת כיפת השמים, לרמז לאדם שבכל דרכיו וענייניו ישא עיניו השמימה, וידע שאפילו דבר קטן לא נעשה כאן בעולם הזה אם לא הכריזו כך קודם לכן בשמים ממעל, כיו"ב אמרו חז"ל 'צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי' כלומר שיפסיק לחשוב שהעולם הזה קביעות יש בו, אלא תדע שעולם הזה ארעי הוא, ואין לך אלא לחסות ב'צילא דמהימנותא' בצל האמונה שהכל מתנהל ממעל.
כענין זה הוא גם ענין החופה, שמעמידים אותה תחת כיפת השמים בלא שום הפסק וחציצה לשמים, לרמז לחתן, הנך עומד להקים בית נאמן לה' ולתורתו, שא נא עיניך השמימה, ותדע לך כי אין על מי לסמוך כי אם על אבינו שבשמים, ושלא תחשוב לסמוך עלי - אביך (הקדושת יו"ט), או על ה'שווער' שלך וכיו"ב, כי לא הם יפרנסוך ויכלכלוך, כי אם 'אב הרחמן' הזן את העולם כולו בטובו, הוא ימלא כל מחסורך בכל עת ובכל שעה (ולפלא היה, שמיד אחר ה'שבע ברכות' נשבה ארון האלוקים והקדושת יו"ט נסתלק לשמי רום, ובאמת לא יכול היה לתמוך בבנו החתן).
וכך פירשו ('אתה בחרתנו' עמ' קב) במה שאמרו בגמ' (סוכה כח:) שקטן הצריך לאמו פטור מן הסוכה, ומיהו 'צריך לאמו' אם כשהוא ניעור משנתו הוא קורא אמא אמא. ולכאורה צ"ב, מדוע עניין זה דייקא קובע את זמן חיוב בסוכה, אלא כי כל תכלית הישיבה בסוכה היא להשריש בלבבנו לבטוח רק בהשי"ת, ואם הוא קורא אמא אמא ותולה בטח ונו בבשר ודם אין לו שייכות לכל עניין הסוכה...
מעשה באחד מצדיקי הדורות שבנו קבל בפניו על פרנסתו הדחוקה מאד, נענה אליו אביו, האם הנך חושב שהקב"ה הוא אבי ואתה רק נכדו, הלא גם אתה בנו כמוני ממש, ומה לך כי תתאונן בפני, קום נא וקרא אל אביך אוהבך שבשמים, והוא ישפיע לך מזונך בכבוד.
