יעדן יום טוב ביסטו זוכה צו א געוואלדיגע ליכטיגקיט אין דיין נפש, אפילו דו שפירסט דאס נישט!
דער הייליגער באר מים חיים זי"ע שרייבט: דער גאנצער ענין פארוואס השי"ת האט אונז געהייסן 'עולה רגל' זיין, 'לראות וליראות את פני השם' אין בית המקדש דריי מאל א יאר, אזויווי עס שטייט אין פסוק (דברים טז) 'שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך'. ווייל דאס 'ראיית פני השם' פון צייט צו צייט, העלפט אסאך פאר די נשמה פון א איד צו באקומען א ליכטיגקייט, אז עס זאל שטענדיג ברענען ביי אים אין הארצן א חשק פון ליבשאפט צו השי"ת.
ווייל דער עיקר פון אלע ימים טובים איז, אז דעמאלטס שיינט די ליכטיגקייט פון השי"ת אויף אלע אונטערשטע וועלטן, און דורך די דאזיגע ליכטיגקייט שטארקט זיך די חשק און די אור פון השי"ת אין די הארץ פון יעדן איד באזונדער, אזויווי עס איז באקאנט דער כלל (סנהדרין צד.) 'אף על גב דאיהו לא חזי מזלייהו חזי', און כאטש די גוף שפירט עס טאקע נישט, אבער די נשמה פון יעדן איד דערקוויקט זיך און פריידט זיך מיט די ליכטיגקייט פון השי"ת וואס זי באקומט דורך דעם 'ראיית פני השם', און זי גלוסט און בענקט זיך צו באהעפטן צו השי"ת מיט אלע כוחות, אזויווי א קליין קינד, ווען ער זעט זיין טאטע פון דערווייטנס, לויפט ער צו אים מיט אלע כוחות און מיט זיין גאנצע הארץ, און ער זעצט זיך אויף זיין שויס.
ובהתאספם יחד גורמים כללות בחי' היחוד ונמצא ראוי שכל א' מישראל יתבונן בפנימיות מחשבתו איה איפוא בחי' היחוד שגרע בעצמו לערך בחינתו.
שער התפלה (שער ניפול): כי זה כל ענין מצות הראיה שצונו אלהינו ב"ה לעלות ולראות לפניו בשלש פעמי רגלינו ככתוב בתורתו שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלהיך וגו', כי ראיית פני אלהים יועיל מאד לנשמת ישראל לקבל הארה נפלאה להיות נקבע בלבו חשק אהבת ה' ועבודתו מזמן לזמן. כי עיקר המועדים האלה הוא שאז בזמן ההוא מאיר שמו ית' הארת אורו ומבהיק ומפיק זיו נוגה לכל העולמות שלמטה, ומהארה הזו מתעלה חשק אורו ית' בלב כאו"א מישראל, כי אע"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי והוא נשמתו אשר בקרבו מתענג ומשמחת בראות פני אלהים וחומדת ומתאות וחושקת וחפיצה להדבק בו ית' בכל עוז ותעצומות, כדמיון הבן הקטן שכשרואה את אביו הוא רץ אליו בכל כוחו ולבו ויושב בחיקו, ואביו מנטלהו ומנשאהו על ידיו כמאמר הכתוב (הושע י"א) ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו. ולזה צותה התורה הק' במצות הקהל שיבואו האנשים והנשים והטף לראות פני ה' אלהיהם, ועוררו חז"ל (חגיגה ג') אם אנשים באים ללמוד ונשים באות לשמוע טף למה באים כו', ואולם הכל סובב על דברינו, כי ההתראותבעזרה מול פני אור שמו ית' שהיה מאיר בחגים ומועדי הזמן היה מועיל מאוד לנשמת ולנפש האדם להאיר אליה מאור פני ה', וע"כ גם בנער הקטן היו צריכים לחנכו לפי דרכו להאיר על נפשו מהארת הזמן שהיה מאיר בעזרה, ואז גם כי יזקין לא יסור ממנו לחפוץ ולחשוק בהתקרבות שמו ית' עד מיצוי דם נפשו באהבה ושמחה.
