אור לי"ג תשרי. חיבור כל מאמרי תש"ז "ארבעים שנה", ד"ה בד' מינים מאיר זה די"ג תשרי והמאמר שלפניו, יחיינו מיומיים, ושלאחריו, ולשקחתם לכם, להודעה ובקשה "לכתחילה אריבער" מהקב"ה. מביא השיחה דג' תמוז תרפ"ז "בקשר למאסרו וגאולתו". ומקשר כל זה עם המבואר בהמשך וככה תרל"ז לאדמו"ר מהר"ש בענין האחדות שבד"מ. מזכיר מנהג להשתטח על הציון ולומר מענה לשון ביום זה.
ביטול הגאוה הכח לאחדות בד' מינים
התורה היא הוראה ונתינת כח לכתחילה אריבער, שכל אחד יכול לבקש ללא הכנה וסיוע ובבטחון גמור: "יהי ה"א עימנו כאשר היה עם אבותינו". ו"יחיינו מיומיים", מפנימיות החיות, "ולקחתם לכם ביום הראשון", מספירת הכתר. אין אלקי יותר משאר צמחים, לכן הם בביטול ואחדות. אתרג ר"ת "אל תבאוני רגל גאוה". ישות מונע אחדות, שאינו סובל מציאות הזולת. האתרוג אף שיש בו טעם וריח אין בו אפילו רגל ותוצאה דגאווה ויש בו אחדות שכולל כל השינויים, עד"ז בשאר המינים ומתאחדים לאגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם ונעשה כלי לבחי' ראשון ופועל לכתחילה אריבער באופן דילכו מחיל אל חיל, מכריזים שישראל אינון נצוחייא בגלוי ובאופן של פנימיות לפנים מפנימיות, כפירוש עצרת, לשון קליטה ולשון מלכות, ונמשך יותר קליטה ויותר מלכות (נאך'מער מלכות'דיג) בשמחת תורה שאז נראה בפשטות שבנ"י בעה"ב על התורה ורוקדים עמה עטופה במעיל ופועלים בה ענין הריקוד (זיי מאכן טאנצענדיג די תורה) ועד שזוכים למיד הן נגאלין ורוקדים לקראת משיח (מטאנצט אנקעגן משיח צדקנו) בשמחת עולם על ראשם.