יום ו' - עש"ק האזינו - שובה – ז תשרי

אחר תפילת שחרית שח מר"ש כדלהלן:

היום חל יומא דהילולא של הרה"ק רבי נח מלעכוויטש זי"ע רבינו נולד בשנת תקל"ה לאביו הרה"ק רבי מרדכי מלעכוויטש. היה תלמידם של אביו ושל הרה"ק רבי ברוך ממז'יבוז'. מנעוריו הסתיר את הנהגותיו עד שהחל לכהן באדמו"רות. אחרי פטירת אביו בי"ג בשבט תק"ע נסע ביחד עם חברו הרה"ק רבי מיכל מלעכוויטש לשאול בעצת רבי ברוך ממז'יבוז' בעניין קביעת ממלא המקום לאב, והוא הורה להם "שרבי נח ינהיג ורבי מיכל יסייע". לא נהג לומר דברי תורה ברבים. בשל כך קרא עליו תלמידו רבי משה מקוברין את הפסוק (ספר תהילים, פרק י"ט, פסוקים ד'-ה') "אין אומר ואין דברים", ובכל זאת "בכל הארץ יצא קוום". בתחילת אדמו"רותו ראו תלמידיו שאינו מתנהג בכמה דברים כאביו, וכאשר שאלוהו על כך ענה: "אני עושה ממש כאבי; אבי לא חיקה שום אדם, ואני גם לא מחקה שום אדם.

כן שח מר"ש במעלת התמימות וסיפר ששאלו פעם חסידיו של הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע את רבם: מה יותר חשוב, "אדם גדול" או "תמים"? השיב להם: ודאי שתמים יותר חשוב! מכיוון שהרי אנחנו רואים כשיש לפנינו שתי חלות, והאחת גדולה ולא שלמה, והשנייה קטנה ושלימה, הדין הוא שצריכים לברך על הקטנה השלימה. ואם התמימות גדולה מן החכמה, מה נותר לה לחכמה? פעם שאל אחד מצדיקי הדור את רבי נפתלי מרופשיץ זצ"ל: "ר' נפתלי, כתוב בתורה 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך' ולא 'חכם תהיה', כנראה שתמימות גדולה יותר מחכמה!" ענהו ר' נפתלי: "נכון, תמימות גדולה יותר מן החכמה, אבל כמה חכמה צריך יהודי כדי שיוכל לבוא למדרגת התמימות".

אחר הטבילה במקוה לכבוד שבת, למד רבינו שליט"א שנים מקרא ואחד תרגום. אחר מכן אמר שיר השירים.

שוה"ט ליל שב"ק

מרן רבינו שליט"א ערך שוה"ט כשעה אחר התפילה בביתו נאוה קודש. במזיגת והגבהת הכוס לקידוש כיבד מר"ש את בנו ה"ה שמעון הי"ו

לפני "מנוחה ושמחה" החל מר"ש בניגוני שמחה וגאולה וכן בניגון החדש שהלחין על המילים "העלף מיר ארויס הייליגער באשעפער" בתוספת הקדמה ופתיח איטי חדש שהלחין מר"ש על המילים אנא ה' הושיעה נא...

אחר ה'יוהך' החל מר"ש בניגון "מנוחה ושמחה" בלחן יו"ט.

בלחיים שח מר"ש כדלהלן:

בעיירה ליובאוויטש התגורר יהודי שהיה מכונה "ר' ישראל השמח". וכך היה אומר: הבורא יתברך הוא המוציא והמחלץ את האדם מכל הביצות, ואם אני, ישראליק, אַיִן ואפס, זכיתי לקיים ציווי של הא-ל האחד והיחיד יתברך, הרי עליי לקפץ ולרקד מרוב שמחה.

אחר הזמירות כנהוג החל מרן רבינו שליט"א את הניגונים שהלחין על המילים "רחם בחסדך..." "צמאה נפשי לאלוקים..." חזן וקהל. אחר מכן הורה לשיר שוב יחדיו את הקטע של "זכור אהבת קדומים..." וכן את הניגון המהיר שהתאים על המילים "לבי ובשרי ירננו לא-ל חי"

לפני התורה שר רבינו שליט"א את הניגון לכבוד שבת... (שמר"ש התאים בלחן למקדשך)