כשיו"ט שחל שבת, חלק מהאזכרות הם לעכובא וחלקם אינם לעכובא: הזכרה באמצע הברכה הוא לעכובא בתפילהה - שאם שכח להזכיר באמצע הברכה "ותתן לנו את חג הסוכות" או שכח להזכיר "את יום השבת הזה" ולא הזכירו כלל אפילו פעם אחת באמצע הברכה לא יצא אפילו אם סיים כהוגן [ברוך מקדש השבת וישראל והזמנים]ו. (ע' שו"ע ס' רסח סע' ד שערי חג הסוכות עמ' רכט).
משא"כ אם הזכיר באמצע הברכה שבת ויו"ט אך סיים רק מקדש השבת (ולא הזכיר ישראל והזמנים) יצא. וכן אם הזכיר שבת ויו"ט באמצע הברכה ושכח בסוף הברכה 'השבת' ורק אמר ישראל והזמנים אז בדיעבד לא יברך שוב, כל שהזכיר באמצע הברכה.
(שספק ברכות להקל, ולכתחילה בדאפשר יש לחזר אחר החזרת הש"ץ ולשמוע ממנו היטב ולכוון לצאת ידי חובה) (הל' חג בחג יו"ט ח"ב עמ' עז – עח).
[ואם במעריב שכח להזכיר של שבת בחתימה (והזכיר באמצע) עכ"פ יכוון לשמוע ברכת מעין ששבע מהש"ץ הל' חג בחג שם].
ה אם טעה בשבת בכל השנה והתפלל תפילת חול ורק הזכיר תפילת שבת באמצע התפילה יצא ידי חובה (שו"ע ס' רס"ח ס' ד). ורואים שעיקר היא הזכרה באמצע הברכה ולא סיום הברכה [רק במקרה שטעה לגמרי בסיום הברכה כגון שאמר ביו"ט רגיל 'מקדש השבת' או בשבת רגיל אמר 'מקדש ישראל והזמנים', ובירך ברכה לבטלה - וקלקל לגמרי סיום הברכה אז זה כאילו לא בירך ברכה זו ולא יצא. (ע' מ"ב ס' תפז ס"ק ב)].
ו ע' בה"ל ס' תפז ס' א ד"ה מקדש שהביא בשם החיי אדם כלל כח ס' י דהיכי דהברכה כולל שני דברים וסיים בשל אחת יצא, ואף שהבה"ל נוטה לומר שאם לא הזכיר של שבת בסיום הברכה לא יצא, הבה"ל נשאר בצ"ע למעשה וע' בחק יעקב ע"פ הכנסת גדולה, דזה לא הוי משנה ממטבע, כיון שאומרים כן בכל יו"ט חתימה זו, אלא דינו כשכח של שבת שאם הזכיר שבת בתוך הברכה יצא, וכמו במתפלל של חול והזכיר שבת בתוך הברכה יצא. וע' השו"ע הרב ס' ג שאין כאן שינוי ממטבע כלל שהברכה ראויה ליו"ט, וכן ע' בערוך השולחן תפז ס"ק ב דזה לא נקרא שינוי ממטבע אלא חסרון במטבע ואינו מעכב. כן כתב בהליכות שלמה (תפילה פ' יז הערה יג) דמאחר שנשאר בבה"ל בצ"ע ספק ברכות להקל. [טעה בקידוש: כתב לא יחזור ויקדש – ובודאי אם יש בביתו מי שעדיין לא קידש ראוי שישמע ממנו קידוש שוב].