Skip to content
מן המעיין

זרעין שפירין - מאמר עשירי - דור רביעי [1]

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

סדר יוחסין של ענפי אילנא רברבא, צאצאי רבינו הקדוש בעל 'בני יששכר' לדורותיהם, עם קורות חייהם בקוצר

מאמר עשירי - דור רביעי [1]

ענף ג – צאצאי רבינו הקדוש בעל ייודעי בינה' מלאנצהוטא [א]

"שפיר"א... על שם העיר שפייאור"

"שם 'שפירא' נקרא על שם העיר שפייאור, שנהרגו כולם על קדושת השם הי"ד, היו כולם תלמידי חכמים וצדיקים, ולא נשאר מהם רק עוללים קטנים, ונתפזרו בכל העולם, ומי שמצא מהבנים הנזכרים השתדכו בהם לגודל יחוסיהם, כמאמרם ז"ל (קידושין פ"ד, מ"ה): 'אין בודקין מן המזבח ולמעלה'. והגאון הקדוש בעל 'בני יששכר' זי"ע היה מנכדיהם ומיוצאי חלציהם. ונקראת שם המשפחה על שם העיר..."

'תולדות רבינו', אות א בהג"ה

צאצאי רבינו הקדוש בעל 'שם שלמה' ממונקאטש נבג"מ:

  1. בנו, רבינו הקדוש רבי צבי הירש שפירא, אב"ד מונקאטש, ובעל 'דרכי תשובה'. נולד בעיר סטריזוב ביום י"א לחדש תמוז שנת תר"י לפ"ק, ונקרא על שם הה"ק בעל 'עטרת צבי' מזידיטשוב, שיומא דהילולא דיליה חל באותו יום ('בית שלמה', מאמר צבי תפארת אות ב. וראה גם אות יד). בהיותו כבר שית או שב שנין בא בקשרי שידוכין עם זוגתו מרת אסתר בת הה"ק רבי חנינא הורוויץ מאוליינוב (בן הה"ק רבי יעקב ממעליץ וחתן דודו הה"ק מדזיקוב, בני הה"ק מראפשיץ), והתנאים התקיימו בעיר דזיקוב, בצל זקינה הה"ק רבי אליעזר מדזיקוב, אשר חותנו היה אז סמוך על שולחנו. עת אפריונו התקיים בחדש אדר שנת תרכ"ה בעיר אוליינוב, מקום מושב חותנוי, ונשאר סמוך על שולחנו לערך שנה ומחצה, ואז חזר לבית מגורי אביו והיה סמוך על שלחן אביו עד עת הסתלקות אביו. כיהן כ'רב הצעיר' בעיר סטריזוב, וכשנתקבל אביו כאב"ד סטראפקוב, נתקבל הוא כאב"ד סטריזוב (ראה 'בית שלמה', שם אות ח). וכשעבר אביו למונקאטש בשנת תרמ"ב עבר אתו ונתקבל אז להיות כראב"ד מונקאטש. אחר פטירת אביו ביום א"ך לחדש סיון שנת תרנ"ג לפ"ק נתקבל למלא מקומו כרב אב"ד העיר והגלילות. נפטר יום ב' דסוכות שנת תרע"ד לפ"ק". הרבנית נפטרה באחרון של פסח שנת תרפ"ט לפ"ק", ומנוחת כבודם במונקאטש.

    חיבוריו: 'תפארת בנים' על התורה ומועדים (בארדיוב תפא"ר). שו"ת 'צבי תפארת' (מונקאטש תער"ב), 'דרכי אמונה' על חנוכה (מונקאטש תרע"ד), 'באר לחי ראי' על תיקוני זהר (מונקאטש תרס"ג, תרס"ט, תפא"ר), 'דרכי תשובה' על שלחן ערוך יורה דעה (איב ווילנא תרנ"ג; ג"ד מונקאטש תרס"ג ס"ד; ה סוואליווא תער"ב; ו בראטיסלאווא תפא"ר). אגרותיו נאספו בספר 'אגרות שפירין' השלם (מדור רבינו בעל 'דרכי תשובה'). תולדותיו בספר 'בית שלמה' השלם (מאמר צבי תפארת, ובמדור 'צהר לבית' שם באריכות).

    רבינו בעל 'דרכי תשובה' בנאות דשא מאריענבאד

  2. בנו, רבי משה יהודא ליב שפירא אב"ד סטריזוב. נולד בעיר סטריזוב בשנת תרי"ג, ונקרא על שם זקינו הה"ק הר"ר משה ליב מסאסוב. בשנת כת"ר בא מונקאטש, ובעל 'דרכי תשובה'. נאספו בספר 'אגרות שפירין' השלם (מדור רבינו בעל 'דרכי תשובה'). תולדותיו בספר 'בית שלמה' השלם (מאמר צבי תפארת, ובמדור 'צהר לבית' שם באריכות). התנאים התקיימו בברית השידוכין עם זוגתו מרת חנה בת הה"ק רבי ברוך האלברשטאם מגארליץ (בן הה"ק בעל 'דברי חיים' מצאנז, וזוגתו מרת פעסל בת הה"ק בעל ייטב לב' מסיגוט). התנאים התקיימו בעיר לאנצהוט ביום א' פרשת אמור, י"ד לחודש אייר, פסח שני, בהשתתפות זקינו רבינו הקדוש בעל ייודעי בינה' וזקינה של הכלה הה"ק בעל 'דברי חיים' מצאנז ('בית שלמה' השלם, אות מח). הנישואין התקיימו בחדש תמוז לערך שנת תר"ל". והיה סמוך על שלחן חו"ז מצאנז עד עת פטירתו בשנת תרל"ו'. אחרי הסתלקות חו"ז שב לסטריזוב לבית אביו לתקופה קצרה, ואז נתקבל לכהן כאב"ד בעיר בייטש', בשילהי שנת תרמ"ג לערך נתקבל לכהן פאר כאב"ד עיר סאסוב בהשתדלות אביו". בהיותו גר בעיר סאסוב" פרצה שם שריפה גדולה אשר כילתה את רוב העיר ר"ל, ואז עבר לגור ולכהן פאר בעיר סטריזוב. עבד את קונו באמת ובתמים ובסיגופים רבים, שנים רבות לא ישן במטה, אלא על הארץ או על דף קשה ואבן למראשותיו. לחם מלחמות ד' להעמיד הדת על תילה, ורבים השיב מעון (מתוך נוסח מצבתו). בימי מלחמת העולם הראשונה, ותרע"ד הארץ, נכבשה העיר סטריזוב על ידי חיל השונא, ונמלט על נפשו עכב"ב לעיר הבירה ווין, לשם הגיע ביום כ"ד לחדש מרחשון שנת תרע"ה לפ"ק. ונשאר לגור שם עד עת הסתלקותו במוצאי שבת קודש פרשת נח, אור ליום א' לסדר לך מארצך, ב' לחדש מרחשון שנת עזר"ת לפ"ק, ומשם הובילוהו לקברות אבותיו בעיר מונקאטש. הובא לקבורה ביום ה' לסדר לך (ו' במרחשון)', ונספד כהלכה בבכי.

    הה"ק רבי משה ליב מסטריזוב

הערה: בגליון 'מן המעין' (גליון ד) כתבנו שמות צאצאי רבינו בעל 'יודעי בינה' (מדור 'זרעין שפירין', מאמר שני דור שלישי מאמר ב), ושם כתבנו באות ו, שהיתה בת לרבינו בעל 'יודעי בינה' ושמה רחל, אשת רבי מאיר לאנגזאם, וכן כתבנו בעוד מקומות. למעשה לעת עתה לא מצאנו סימוכין לזה, ודעתנו נוטה כעת לומר שלא היה לרבינו בת כזאת. ותמכנו את יסודינו בזה גם על פי מסמכי תיק העזבון של רבינו בעל 'יודעי בינה' שפרסמנו לראשונה ב'מן המעין' (גליון א, מדור גנזי שפירין) ששם נפקד שְׁמָה, על כן העלמנו את שמה גם כעת משמות הצאצאים, עד שיתברר הדבר יותר.

  1. ראה 'אגרות שפירין השלם', מדור רבינו בעל 'יודעי בינה' (אגרות ה־ו).

  2. בפרקי תולדותיו כבר הארכנו ב'מן המעין', גליון ח (מדור 'קרתא דשופריא'), ומשם תקחנו, ולא אמרו רבנן בכפילא. וראה מאמר 'צבי תפארת' הנדפס בסוף ספר 'בית שלמה' השלם, ובמדור 'צהר לבית' שם.

  3. על קורות ימיה האחרונים וסדר פטירתה, הארכנו במאמר 'ותלקח אסתר' הנדפס בסוף ספר 'בית שלמה' השלם.

  4. ראה שו"ת 'מנחת אלעזר' (ח"ג, סימן סו) שחתונת דו"ז התקיימה בחדש תמוז, וצום שבעה עשר בתמוז היה בתוך השבע ברכות (נדחה ליום א' פרשת פנחס), והחתונה התקיימה אז בפרשת בלק. וראה מה שכתבנו בספר 'בית שלמה' השלם' (מאמר אור החיים, אות סא מדור 'צהר לבית' אות 21).

  5. ראה פרענומעראנטן לספר 'מגיד תעלומה' פרעמישלא תרל"ו.

  6. לערך שנת תרל"ט, שמה נולדו לו שלשה מצאצאיו. וראה גם שו"ת 'אבני צדק' לחו"ז (חחו"מ, סימן ג), תשובתו אליו בהיותו אב"ד בייטש.

  7. וראה 'בית שלמה' השלם, אות צו ובמדור 'צהר לבית' שם.

  8. בחצי הראשון של חדש אב שנת תרמ"ז (על פי עיתוני התקופה). בשריפה זו היתה כמעט כל העיר למאכולת אש, חוץ מבית המדרש הגדול. ונשרפו אז הרבה כלי קודש מהה"ק רבי משה ליב מסאסוב נבג"מ.

  9. והיה אז לאות ופלא, שאף על פי שעברו קרוב לחמשה ימים רצופים מעת יציאת נשמתו הטהורה, והיה מזג האויר קצת חם, בכל זאת לא שלט בגופו הטהור שום סרחון כל דהוא (מאמר 'מילי דהספידא', הספד ב). ראה עליו בספר 'בית שלמה' השלם (אות לט) ובהערות ובמדור 'צהר לבית' שם. חלק מאגרותיו נאספו בספר 'אגרות שפירין' השלם', מדור רבינו בעל 'שם שלמה', פ"ב.

  1. בתו, מרת נחמה [איטא"], נולדה לערך שנת תרי"ב. נפטרה ביערוסלאב בת ס"ח שנה ביום כ"ו לחדש אייר שנת תר"פ לפ"ק (תעודה). בעלה ש"ב (שני בשני) רבי שמעון (השני) מארילעס מיערוסלאב (בן רבי בונים מנחם מענדל בן הה"ק רבי שמעון, וזוגתו מרת רחל בת רבי יעקב בן הה"ק בעל 'דעת קדושים' מבוטשאטש), נולד בעיר יערוסלאב לערך שנת תרי"ב לאחר פטירת זקינו (ערב סוכות שנת תר"י), ונקרא על שמו. בשנת תרמ"א נבחר לחברה 'מחזיקי הדת' בעיר יערוסלאב (מכ"ע 'מחזיקי הדת') ובשנת תרמ"ד השתתף באסיפה הכללית לחברה הנזכרת בעיר לבוב בשליחות אביו. כשנפטר אביו בשנת תרמ"ח, נבחר למלא מקומו בהנהגת העדה. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה היה בין הגולים לעיר ווינא (הגיע לשם ביום ו' לחדש טבת שנת תרע"ה), כעבור תקופה קצרה נפטר שם בן ס"ג שנה בליל שבת קודש, ט"ו לחדש שבט שנת תרע"ה לפ"ק, הלווייתו התקיימה ביום ב' פרשת יתרו י"ז לחדש שבט, והובל למנוחות בבית החיים שם (מצבה)".

    מצבת רבי שמעון מארילעס מיערוסלאב בבית החיים בעיר המלוכה ווין

  2. בתו, מרת רחל, נולדה לערך שנת תרט"ו, נפטרה בת ס"ד שנה ביום ד' כ"ו לחדש מרחשון שנת תר"פ לפ"ק (תעודה). בעלה רבי אברהם יעקב זילבערשטיין אב"ד האלישיץ, נולד לערך שנת תרי"ז, ונפטר בן מ"ה שנה ביום ג' לסדר דברים, ב' לחדש מנחם אב שנת תרס"ב לפ"ק (מכ"ע 'מחזיקי הדת', תעודה). רישום נישואיהם (רישום מאוחר) בשנת תרנ"ט (תעודה). נתקבל כאב"ד האלישיץ על מקום אביו לאחר פטירתו (כבר בשנת תרל"ט נזכר אביו בברכת המתים). בשנת תרמ"ג חתום כאב"ד האלישיץ (מכ"ע

    ידיעה במכ"ע 'מחזיקי הדת' (גליון ה אב תרסב) אודות פטירת אב"ד האלישיץ

  3. בתו, מרת חנה מינדל, נולדה בסטריזוב לערך שנת תרי"ח, נפטרה בעיר המלוכה ווין בליל שבת קודש, יום ז"ך לחדש אדר שנת תרע"ה לפ"ק, ושם מנוחת כבודה (מצבה). בעלה רבי שלום רובין מריישא (בן רבי מאיר מגלאגוב רישא, ואמו הרבנית מירל גאלא בת רבי יוסף אונגער, בן הה"ק רבי מרדכי דוד מדאמבראווא). נולד בדאמבראווא בעש"ק לסדר אתם נצבים, כ"ו לחדש אלול שנת תרט"ז לפ"ק, ונקרא שמו בישראל על שם הה"ק בעל 'שר שלום' מבעלזא. בהיותו כבן ארבע ומחצה שנים בא בברית השידוכין בלאנצהוט ביום ב' לסדר אמור, י"ב לחדש אייר שנת תרכ"א לפ"ק (רשימות אביו). בשנת תרמ"ב נמצא חתום בעיר לאנצהוט על מכתב להנהלת 'מחזיקי הדת' (מכ"ע 'מחזיקי הדת', גליון ב אייר תרמ"ב, שנה ד גליון יא). ונבחר כרואה חשבון בארגון הנזכר סניף לאנצהוט (שם, גליון ה אב תרמ"ב, שנה ד גליון יז). עבר לגור בעיר ריישא (בשכונת רוסקאוויעש), וכיהן שם בעיר כמורה ודאין (בשנת תרנ"ט כבר היה שם)", ותקופה קצרה גר גם בעיר אבותיו גלאגוב. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לעיר ווין יחד עם גיסו כנזכר, ושם נפטרה זוגתו. ולאחר המלחמה חזר לעיר ריישא, וגר שם עד עת פטירתו ביום ד' לחדש מנחם-אב שנת תרפ"ד לפ"ק, ומנוחת כבודו שם ליד אביו בבית החיים החדש, ואהל נבנה על קברם. חיבורו 'הבאת שלום', אבד בעת מלחמת העולם הראשונה".

    מצבת מרת חנה מינדל רובין בבית החיים בעיר המלוכה ווין

  4. בתו, מרת הדס, ילידת שנת תרכ"א לערך (ג'עני). בעלה רבי אליעזר ראבין מבאליגראד (סמוך ללינסק)". נולד לערך שנת תרכ"ב לפ"ק, נפטר בדמי ימיו לערך שנת תר"נ לפ"ק. לאחר שנפטר, נישאה זוגתו (לערך שנת תרס"א) לרבי אברהם מרדכי הלוי ראזענפעלד ממאשציסק (סמוך לפרעמישלא), בן רבי אריה ליב הלוי אב"ד מאשציסק (אח הה"ק רבי שלום מקאמינקא), וזוגתו מרת לאה. נולד לערך שנת תרי"ז לפ"ק, מילא מקום אביו כאב"ד מאשציסקכא. נפטר שם בן נ"ה שנה ביום ט"ז לחדש כסלו שנת תער"ג לפ"ק (תעודה). צאצאיה נתגדלו בבית אביה בלאנצהוט,

    מכתב הה"צ רבי אלעזר (השני) מלאנצוט ואחיו רבי צבי אלימלך אודות בניית אהל על קבר אביהם הה"צ רבי שמחה מלאנצהוט

יא. נדפס במאמר 'מילי דהספידא' (הספד ב), בתוך ספר 'חמשה מאמרות נוספות'.

יב. כהיום מנוחתו כבוד בעיר אונגוואר. מדברי תורתו לא נשאר לפליטה כי אם מעט מזעיר, וכן תשובה אחת להלכה אודות שיטת רבינו תם בענין צאת הכוכבים (נדפס בספר 'חידושי הרמ"ל', וראה שו"ת 'מנחת אלעזר' ח"א, סימן כב). צוואתו נדפסה בספר נכדו 'חשק שלמה' (שער הצוואה, אות ב).

יג. על פי רישום פטירתה.

יד. תשוח"ח לנכדו מו"ה ישראל אריה ליב גינזבורג הי"ו מעיר ווין על עזרתו בנושא.

טו. בן רבי נפתלי צבי אב"ד האלישיץ, ואמו מרת בינה בת הג"מ אליהו הארשאווסקי אב"ד דראהביטש ובעל 'אזור אליהו'.

טז. בן רבי מנחם מענדל מגלאגוב, בן הה"ק רבי אשר מראפשיץ; ראה מכתב רבינו בעל 'יודעי בינה' אליו הנדפס בספר 'אגרות שפירין' השלם (מדור רבינו בעל 'יודעי בינה', אגרת ג).

יז. נזכר במפקד האוכלוסין בעיר ריישא בשנת תרס"ב, וכן בשנת עת"ר (שם רשומה זוגתו כילידת תרי"ד).

יח. מדברי תורתו וקצת מהערותיו על גליונות כמה ספרים נדפס בספר 'לשון צדיק' (ברוקלין תשנ"ט). וכן נמצאה שמועה ממנו בספר 'רמיזי תורה' (מונקאטש תרע"ד). ומכתב בספר 'תיקון עולם' (ח"ב; ווארשא תרצ"ב). תשובה אליו נדפסה בשו"ת 'הרי בשמים' (ח"ג, סימן קב; משנת תרס"א). חתום על כרוז תמיכה בצדקת רבי מאיר בעל הנס כולל גאליציא בשנת תרפ"ב. וכן נמצאה הסכמתו בספר 'אור ישע' לזקינו (פרעמישלא תרנ"ט).

יט. ויש מבוכה מי היו הוריו. ב'סדר מולדת' הנדפס בראש ספר 'חכמים ותורתם' כתוב: "רבי אליעזר, בן רבי אפרים, בן רבי מנחם מענדל אב"ד באליגראד, בן רבי אפרים, בת מרת רחל, אחות הה"ק מראפשיץ". אולם בספר 'זרעא קדישא' כתוב: "רבי אליעזר, בן רבי מנחם מענדל מבאליגראד, בן רבי אפרים, בת בתו של מרת חנה, אשת רבי צבי הירש מ"מ בחירוב, בת רבי מנחם מענדל הראשון מלינסק", והבוחר יבחר.

כ. זוגתו בזיווג ראשון היתה מרת יוטא רבקה בת רבי אלעזר בינדיגער, חתן הה"ק בעל 'דברי יחזקאל' משינאווא, נפטרה בצעירותה ביום י' לחדש ניסן שנת תר"ס לפ"ק.

כא. ראה רשימת הפרענומעראנטן לספר 'מי השליח' (פרעמישלא תרמ"ה).

  1. ואצל אביהם החורג הנזכר במאשיצסק (ראה ערך בנו בספר 'תולדות אנשי שם').

  2. בנו, רבי יוסף מרעדים. יליד שנת תרכ"ה לערך, ונפטר לערך שנת תרצ"ז לפ"ק. גר ברעדים, ועסק שם על המחיה ועל הכלכלה (ספר זכרון לאנצהוט).

  3. בנו, רבי אלעזר, אב"ד אוזיראן ולאנצהוט. נולד לערך שנת תרכ"וכב, ונקרא שמו בישראל על שם זקינו רבינו הקדוש בעל ייודעי בינה' נבג"מ. נפטר ביום י"ט לחדש תמוז שנת תרצ"ח לפ"ק, ונטמן ליד אביו בבית החיים החדש בלאנצהוט (ספר זכרון לאנצהוט).

    נישאו קודם שנת תרנ"ה, כשהיא יתומה מאביד.

נפטרה בצעירותה בת ארבעים שנה, ביום הפורים שנת תרע"א לפ"ק (תעודה). בזוו"ש נשא את מרת אסתר רייזל (בת רבי יצחק וויעליטשקער־אשכנזי מסטאניסלאב וזוגתו מרת מלכה פריידא) כה, נהרגה עקד"ה בשנת תש"ב.

אחר נישואיו עבר לגור ליד חותנו בעיר אוזיראן, ובשנת תרס"ג נתקבל כאב"ד שם (ספר הזכרון לאנצוט). ואחרי כמה שנים עברו לגור בעיר לאנצהוט, אחר פטירת אביו (במוצאי יום הקדוש שנת תער"ג) נתקבל למלא מקומו. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בעיר המלוכה ווין ובודאפעסט, ולערך שנת תעז"ר חזר לעיר מולדתו לאנצהוט (שם). נסע אל הה"ק רבי דוד משה מטשארטקוב ולש"ב הה"ק מהרצ"א מבלאזוב. היה לו אוסף חפצי צדיקים וכתבי ידיהם, לדוגמא ספר תורה שנכתב על ידי רבינו הקדוש בעל 'בני יששכר' נבג"מ", כתבי יד מהה"ק רבי יצחק מדראהביטש והה"ק רבי פנחס מקאריץ, ועוד.

  1. בנו, רבי צבי אלימלך, נולד לערך שנת תרל"א לפ"קיי. זוגתו מרת דבורה רחל בת רבי יצחק קטן מטיסמניץ כח (נכד הה"ק רבי ליבער הגדול מבארדיטשוב), וזוגתו מרת גאלדא (בת הג"מ שלמה יעקב קטן, רב בלעשנוב), נולדה לערך שנת תרל"א לפ"ק בעיר בראדי (מפקד). לאחר נישואיהם גרו בטיסמניץ, וגרו בבית אביו סמוך על שלחנוכט. בעת מלחמת העולם השניה נתגרשו להעיר דזשאמבול (כהיום נקראת 'טאראז') במדינת קאזאחסטאן, ושם נפטר בערב ראש חדש אייר שנת תש"ג לפ"ק (מאסף 'היכל הבעש"ט', גליון כט). לאחר השואה היגרה זוגתו לארצות הברית, ונפטרה שם ביום כ"ד לחדש אלול שנת תשי"ד לפ"ק, ומנוחת כבודה בבית החיים בוועלוואד לאנג איילענד (מצבה). ון

כב. ויש המציינים שנולד בסוף חדש אלול שנת תרכ"ה.

כג. בן רבי בנימין זאב מאוזיראן, נכד הה"ק המגיד מזלאטשוב ועוד. רבי יוסף נפטר בצעירותו, וזוגתו מרת מרים נישאה בזיווג שני להה"ק רבי מאיר יהודא מבוקאווסק, בעל 'אור למאיר'.

כד. ראה 'אגרות הה"ק מרוזין ובניו', אגרת ד"ש.

כה. נכד הה"ק בעל 'לב שמח' מאלעסק, חתן הה"ק בעל 'שר שלום' מבעלזא. בעלה הראשון היה רבי מאיר לייפער האדמו"ר מקליוולאנד, ונתפרדה החבילה אחרי שלא זכו להיפקד בבנים ל"ע.

כו. ספר תורה זה היה אצל רבינו בעל 'מנחת אלעזר' לתקופה של לערך שלש שנים, ואף הגיהו ותיקנו, והיה קורא בו בשבתות ומועדים; ראה 'תולדות רבינו' (אות קס). וראה מה שהארכנו אודות ספר תורה זה ב'מן המעיין' (גליון ט, מדור 'גנזי שפירין').

כז. לא ברור היכן נולד, אם בלאנצהוט או בוטשאטש.

כח. ראה עליו בספר יזכור 'טיסמעניץ'.

כט. הם רשומים במפקד האוכלוסין בעיר לאנצהוט בשנת עת"ר (משפחה מספר 237).

More in this printout

View the whole printout