זמן שמחתנו - ושבחתי אני את השמחה

הנה מצינו לאנשי כנסת הגדולה שתקנו לומר בתפילות וקידוש היום 'ותתן לנו ה' אלוקינו את יום חג הסוכות הזה - זמן שמחתנו', והוא ממה שנאמר (דברים טז יד-טו) 'ושמחת בחגך וגו', והיית אך שמח'. וכבר פירש ה'ספורנו' לשון הכתוב 'אך' שכידוע הוא לשון מיעוט, ומה בא הכתוב למעט. אלא כך ביאורו, תהיה שמח בלבד, ובשמחתך לא יתערב עצבון, והרי שבא הכתוב לומר שכל ימי חג הסוכות תהיה רק שמח וטוב לב, ותדחה ותרחיק מעליך כל מיני עצבות.

מתאמרא בשם הרה"ק ה'אמרי נועם' זי"ע לבאר הטעם שמצינו בתורה שמצות שמחה עדיפא מנטילת ד' מינים, שהשמחה נוהגת כל שבעה ואילו ולקחתם לכם אינו אלא ביום הראשון (מן התורה, ובכל העולם זולתי במקדש), כי בא הכתוב ללמדנו בזה, שיותר אוהב הקב"ה את השמחה וחפץ שיהיו בריותיו בשמחה על כן הגדיל המצוה, יותר.

מה מאוד גדלה מעלת השמחה בחג הסוכות, וכמו שביאר ה'אבן עזרא' במה דכתיב (דברים טז יד-טו), 'ושמחת בחגך... כי יברכך ה' אלוקיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח', - 'יברכך (לשון) לעתיד, ותהיה לעולם שמח, וטעם 'אך' כי לא תהיה כי אם כן'. היינו שבשכר מצות השמחה בחג יזכה להמשיך את השמחה לכל השנה כולה, 'אך' אם לא 'כן' לא תהיה שמח...

כעין זה כתב ה'אברבנאל' (פרשת ראה) וז"ל. 'והיית אך שמח - להבטיחו, שאם ישמח ויגיל בחג הסוכות יהיה שמח וטוב לב כל השנה. ומסיים 'ואם תתעצב בראשית השנה - בעיצבון תאכלנה, כי כן טבע המציאות, השמח בחלקו שמחה וששון ישיג...'.

וב'פלא יועץ' (ערך סוכה סוד"ה ועוד נלוה) כתב 'וצונו לשמוח שמחה של מצוה, והוא סימן טוב לכל השנה, שכתבו גורי אר"י ז"ל, שמי שיהא שמח וטוב לב ולא יצטער כלל בחג הקדוש הזה, מובטח לו שתעלה לו שנה טובה ויהיה לעולם שמח'.

הרה"ק המגיד מטריסק זי"ע מפרש בשם אביו הרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע ('מגן אברהם' שוחמ"ס ד"ה וישת), 'זמן שמחתנו' שהוא מלשון הכנה והזמנה, וכלשון המשנה (ביצה י:) 'זימן שחורים ומצא לבנים', והיינו, שמצות סוכה שאנחנו מקיימים בשבעת ימי החג, היא הכנה להמשיך שמחה על כל השנה כולה. כעין זה אמר הרה"ק מהר"ש מליובאוויטש זי"ע (ספר מאמרים שנת תרנ"ה, עמוד תיג), שהתמצית והעיקר של שמחה מושפעת מכח חג הסוכות. וכיוצא בזה ממש כתב גם הרה"ק ה'שפת אמת' זי"ע (תרמ"ד ד"ה בענין) בזה"ל, ימי החג נותנין שמחה לכל השנה, לכן נקרא זמן שמחתנו - שכל השמחות נובעין מזמן זה. עכ"ל.

מסגולת השמחה להציל על ידה מכל צרה וצוקה, כמו שאמרו חז"ל (מובא ברש"י במדבר כט יח) שצ"ח הכבשים שמקריבים בחג הסוכות, באים לכפר על צ