זמן שמחתנו - ע"י הישיבה בדירת עראי מתוך בטחון בה'

זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, הנה אתא ובא חג הסוכות זמן שמחתנו,בו ציוונו הבורא יתב"ש (דברים טז יד-טו) ושמחת בחגך, והיית אך שמח, רבים שואלים היאך ניתן לקיים מצווה זוא, 'שמחה מנלן' והרי חבילי טרדות מקיפין אותנו מימין ושמאל, ולא מצאנו מנוח. אף מי שנתברך בבנים ובנות כשתילי זיתים סביב לשולחנו בריאים ושלימים בגו"נ, ידאג בכל עת שלא תפסק הטובה ממנו, ומידת השמחה רחוקה ממנו והלאה. גם עלינו להתבונן מפני מה נקבע מצווה זו של 'ושמחת בחגך' בחג הסוכות דייקא, עד שנקרא בפי חז"ל (בסדר התפילה) בשם 'זמן שמחתנו'. אלא ביאורו, כי הנה המעכב ביותר ומונע את השמחה היא הדאגה, שהאדם תמיד דואג על העתיד לוב ויספק כל צרכיו, וממילא כבר יוכל להיות שרוי

א. תחילה וראש עלינו לדעת, 'כי לא ניתנה תורה למלאכי השרת', ואין הקב"ה מבקש מהאדם מה שאינו יכול לעמוד בו, ואם ניתנה מצוות השמחה לכל אחד ואחד מישראל בכל מצב שהוא נמצא - שמע מינה שאכן יש בכוחו להיות שמח למרות כל מה שעובר עליו... וכבר שמענו מבעל המעשה אשר היו לו צרות הרבה רח"ל, ונכנס להגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל ושפך בפניו ליבו, נענה לו הגרש"ז ואמר, הנני מכיר יהודי שעבר איזה ניתוח ומני אז אינו שומע באחת מאזניו, גם הוא אלמן ל"ע, ובנוסף לכך יש לו ג' ילדים שלא זכו לפרי בטן, ומכל מקום הוא שרוי בשמחה בכל עת, ותמיד פניו שוחקות ומחייכות, אמר לו הלה שאינו מאמין שיתכן כדבר הזה, שוב חזר בפניו הגרש"ז על דבריו והלה עמד על שלו שאי אפשר שיהיה כן, עד שאמר לו הגרש"ז, יהודי זה עומד בפניך עתה ומדבר עמך... עוד עלינו להאמין כי הקב"ה נותן כוחות הגוף והנפש בכדי שנוכל לקיים רצונו ית', וכמו שאמרו 'הבא לטהר מסייעים לו', ואם יחפוץ האדם להיות בשמחה יעזרוהו מן השמים לקיים זאת. וכבר פירש הרה"ק ה'שפת אמת' זי"ע במה שאמרו בגמ' (מח.) שבא הפסוק 'לרבות לילי יו"ט האחרון לשמחה', שרמזו בזה על לילי ימים טובים של הדורות האחרונים, השקועים בחשכת לילה ובתוקף הגלות והייסורים, שניתן כח מלעילא גם בהם להיות בשמחה.

ב. וכאותם דברים ערבים שכתב הנצי"ב ב'העמק דבר' (שם) וז"ל, כפל המקרא ['בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות'] להזהיר כל האזרח על ישיבת הסוכה, משום דתכלית המצוה לפי הפשט לצאת מישיבת קבע לדירת עראי כדי שישימו בעלי האסיף אל לב שמכ"מ אינם כתושבים בארץ אלא כגרים, וכמו שאמר דוד (מלשה"כ תהילים לט יג) 'כי גרים אנחנו תושבים ככל אבותינו'. ולפ"ז הייתי אומר דמצות סוכה לא ניתנה אלא לבעלי קרקע בא"י ויש לו אסיף ולבו רחב עליו, אבל עני הנודד אין צריך למצות סוכה, משום הכי חזר והזהיר 'כל האזרח וגו