נועם שיח

שיחות קודש וסיפורי צדיקים שנשמעו מפי רבינו להילולת הג ה"ק רבי הלל ליכטנשטיין זצ"ל מקאל אמיי - י 'אייר
מספר מרא דעובדא (חלק א , עמוד קיג והלאה )
פעם בא הרה"ק מקאלאמיי לעיר אחת, ובקשוהו אנשי העיר לשבות אצלם בשבת. אך באותה עיר עמדה הבימה בבית המדרש ליד ארון הקודש וכמנהג הרפורמים, ושלא כמנהג ישראל מקדמת דנא שהבימה היא באמצע בית המדרש , ולכן אמר להם הרה"ק מקאלאמיי, שהוא מסכים לשבות אצלם, בתנאי שיבטיחו לשנות את מקום הבימה כדת של תורה, והם הבטיחו לו זאת. אמר להם הרה"ק מקאלאמיי, שהוא מבקש שיתנו לו על כך תקיעת כף. נענה אחד מפרנסי העיר ואמר: "אני נותן לכם את יד י על זאת". ועוד אחד מפרנסי העיר נענה ואמר: "אני נותן לכם את שתי יד י על זאת". והרה"ק מקאלאמיי השיב להם בלשון קדשו: "אני לוקח את הידים" ["איך נעם צו די הענט"]. ואכן באותה שבת שינו את מקום הבימה לאמצע בית המדרש, אך אחר שנסע משם הרה"ק מקאלאמיי, הפרו את הבטחתם, והחזירו את הבימה לצד מזרח. ויהי לתקופת השנה, נולד לאותו שנתן את ידו בשקר, בן שחסרה לו יד אחת ה"י , ולאותו שנתן את שתי ידיו בשקר נולד בן שחסרו לו שתי הידים ה"י, ויהי לאות.
אבא מארי זללה"ה נסע פעם במיוחד לעיר בעטלאן, לשמוע את הרה"ק מקאלאמיי דורש דברי מוסר ותוכחה. ופעם אמרו לאבא מארי, שמתוך ספרי הרה"ק מקאלאמיי רואים את גדולתו במצות תוכחה. וענה, כי מי ששמעו פעם דורש, יודע כי מה שנכתב בספריו אינו אפילו אפס קצהו מ מה שהשמיע בדרשותיו, כי הוא היה פה מפיק מרגליות, ובעת דרשותיו אפילו אם אבן הוא נימוח.
כשהיה אבא מארי זללה"ה אצל הרה"ק מקאלאמיי, נכנס אליו בעל עבירה אחד, והתוודה בפניו על עוונותיו. הרה"ק מקאלאמיי ישב בראש השולחן, ואבא מארי עמד מולו בקצה השולחן השני, וכששמע הרה"ק מקאלאמיי את דברי האיש, החל להוריד דמעות כמים, עד שדמעותיו זלגו והגיעו לקצה השולחן השני, מקום עמדו של אבא מארי. לבסוף שאלו הרה"ק מקאלאמיי האם נולדו וכו', והלה אמר שלא, ואז נרגע קצת.