חבר שלי שסייע לר' חיים הלפרן זצ"ל בגיוס כספים לנובהרדוק בארה"ב סיפר לו שהוא בעל תשובה. ר' חיים אמר לו שלא יראה עצמו כבעל תשובה, אלא כבן תורה שמזדמן להיות בעל תשובה, אך עיקר זהותו היא בן תורה. בנובהרדוק היו רגישים מאוד לכבוד האדם, למרות כל הפרטים.
ר' ויינקרנץ זצ"ל אמר לאדם לקחת עבודה במקום שיכבדו אותו, ולא במקום שיבוזו לו. הוא תמיד בנה אנשים, תלמידים וצוות. הבנייה האישית יכולה להכריע בין הצלחה לכישלון. ר' חיים היה חכם ברחוב והכיר היטב את סוגי האנשים, וזה השפיע על הוועדים בנובהרדוק, שם אנשים נפתחו והפכו למעין פסיכולוגים מקצועיים.
ר' חיים נשא נאומים רבים, ותמיד הדגיש כמה ברי מזל אנחנו להיות מהעם היהודי הקדוש. הוא היה חם וצנוע, ואהב אנשים, זכר את ענייניהם האישיים, ודאג להם באמת. זו הייתה הכשרה נובהרדוקאית – לאהוב, לכבד, להתעניין. כך היה גם עם נכדיו וחתניו. לימוד מוסר שעות רבות הכניס אותו לעולם שמח, וכל בעיות הקדושה נעלמו בזכות לימוד המוסר. הוא אהב מוסר – זו הייתה חייו.
