לימוד התורה תיקון לכל
לימוד התורה תיקון לכל
אם כן פני הדברים,
אזי מהי תקנתו של האדם?
והתשובה היא
לימוד תורה, וכך כתב החפץ חיים (שמירת הלשון, שער התורה – פרק א), וז"ל:
הנה יש תיקון כללי המיוחד לפגם לשון הרע
... והוא לימוד התורה. כמו שכתוב בערכים (טו:): אמר רב חמא ברבי חנינא, מה תקנתם של מספרי לשון הרע? אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה, שנאמר: "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים" (משלי טו, ד). ואין 'עץ חיים' אלא תורה, שנאמר: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (שם ג, יח)...
כי באמת
אין קץ לקדושת התורה, כמו שאמרו חז"ל שיש ששים ריבוא פירושים לכל פסוק ופסוק שבתורה. ואיתא במדרש אותיות דר' עקיבא (אותיות ה – ו), דאור של שמותיו הקדושים של הקדוש ברוך הוא למעלה, הוא עשרים ואחד אלפים רבבות פרסאות, כמנין שם 'אהי"ה'. ואמרו חז"ל והוא בילקוט תהלים (רמז תרכה): אמר רבי אלעזר, לא ניתנו פרשיות התורה על הסדר,
11. כתב מרן החזון איש זיע"א (קובץ אגרות, חלק ג - סימן סב), וז"ל: אם היו בני תורה עמלים בתורה לאמיתותה, היו מצילים ילדים הרבה ואנשים רבים מהרהורי עבירה וכפירה וכיוצא בו, בשפע קדשם בהשתפך רוח טהרה בעולם, ובסביבות בעל תורה אמיתי הדבר ניכר לעינינו, השפעה מרובה על אנשים הרבה, מה שכל השתדלות מעשית לא תשיגנה, עכ"ל.
סיפר הגה"צ
רבי שלום שבדרון זיע"א (שאל אביך ויגדך - חלק ג עמוד כב, להגאון רבי ישראל שפיגל), וז"ל: סיפר לי ראש ישיבת חברון, הגאון רבי שמחה זיסל ברוידא, שהכיר בירושלים איש צדיק ורבי אברהם ויספיש שמו. בתקופתו נוצרה הפרצה של פתיחת בית קולנוע ראשון בירושלים.
פעם אחת
ראה את רבי אברהם ויספיש עומד ליד הקולנוע ומעיין במודעה שבפתח הקולנוע על המופעים שיהיו שם באותו לילה...
התפלא רבי שמחה זיסל, מה ליהודי צדיק כזה ולמודעה של הקולנוע שהוא מעיין בה.
רבי אברהם
הבחין שאני מסתכל בו ולכן ניגש אלי ואמר לי, אסביר לך מדוע הסתכלתי במודעה, שעל האדם מוטל להסיר מעצמו כל חשד, שנאמר: "וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל" (במדבר לב, כב).
שאלמלי ניתנו על הסדר, כל מי שהיה קורא בהם, היה יכול להחיות מתים ולעשות מופתים, לכך נתעלם מהם סדרם של התורה, והוא גלוי לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר: "מִי כָמֹנִי יִקְרָא" (ישעיה מד, ז).