פתח דבר

פרשיות השבוע, תזריע מצורע, היו מאז ומעולם תעלומה ליוסי.

וזה לא בגלל פרטי ההלכות המרובים שישנם בפרשיות אלו, אלא בגלל הדברים שהוא למד ברמב"ם.

וכך כתב הרמב"ם (הלכות טומאת צרעת פט"ז ה"י):

תופעת הצרעת אינה ממנהגו של עולם, אלא אות ופלא היה בישראל, כדי להזהירם מלשון הרע. שהמספר בלשון הרע משתנות קירות ביתו, אם חזר בו יטהר הבית. ואם עמד ברשעו עד שהותז הבית, משתנים כלי העור שבביתו שהוא יושב ושוכב עליהם, אם חזר בו יטהרו. ואם עמד ברשעו עד שישרפו, משתנים הבגדים שעליו, אם חזר בו יטהרו. ואם עמד ברשעו עד שישרפו, משתנה עורו ויצטרע, ויהיה מובדל ומפורסם לבדו עד שלא יתעסק בשיחת הרשעים שהוא הליצנות ולשון הרע... (עכ"ל הרמב"ם).

ותמיד שיוסי למד את הדברים הללו הוא לא הצליח להבין: כמה אטום יכול להיות האדם, הוא רואה שמכה אחר מכה נוחתת עליו, והוא ממשיך הלאה, כאילו לא קרה כלום...

ובעקבות הרהוריו של יוסי נכתבה החוברת שלפניכם...