ההצעה במכרז והמופת של רבי ישעיה'לי מקרעסטיר

ההצעה, אבל בצורה ברורה

אמר לו כשעיניו יורקות אש.

'ההצעה שלנו'

כחכח הסוחר בגרונו, ואז פתאום החלו עיניו להתגלגל, כאילו מישהו חונק אותו, פניו האדימו, קצף ניתז מאפו, ומפיו בקעו שלל גניחות וטרטורים מגוחכים, כמו אחרי קריאת 'המגילה' בבית הכנסת בחג הפורים. כמה מהנוכחים לא הצליחו להסתיר את הצחוק בירכתי פיהם, המכרז הרציני והמתוח הפך פתאום לזירה משועשעת. האיש השתתק ואחר ניסה לפצות שוב את פיו, ושוב מטר של נביחות וקרקורים.

'טוב, טוב'

היסה המנהל את נציג הסוחרים המושפל, 'אני מבין שמישהו ניסה להפוך את המכרז לחוכא ואטלולא, הזכיון ישאר בידי משפחת מושקוביץ כמו בכל השנים וחסל. המכרז נעול'. מחוץ לאולם המתינו הסוחרים הנכרים במתח. כשיצא הנציג הקיפו אותו כולם בסקרנות, מצפים לשמוע מה קרה בפנים, מי זכה במכרז, ובאיזה סכום? אלא שסבר פניו הבהיר להם מיד שחל שינוי בתוכניות.

'קרה לנו דבר נורא'

סיפר לחבריו, הפעם בקולו הטבעי, ללא שום בעיות, 'כשהגיע תורי לשטוח את ההצעה שלנו, נעמד מולי פתאום יהודי נמוך קומה, צחור זקן, הוא תפס אותי בגרוני ומנע ממני לדבר כאחד האדם. לא יכולתי לעשות מאומה והזכיון הופקד שוב בידיהם של היהודים'...

הסיפור המרעיש

התפרסם במהירות והגיע לאזני משפחת מושקוביץ שידעו בדיוק מיהו היהודי המסתורי שבזכותו קיבלו את הזכיון בסכום הנמוך ביותר שהציעו אי פעם...

כעבור שנים

סיפר הרבי ר' ישעיה'לי מקרעסטיר בענוותנותו את המעשה הזה, ללא התפעלות יתירה והוסיף ואמר בפשטות: 'מוכרח הייתי לעשות למשפחת מושקוביץ את הטובה הזאת כ'הכרת הטוב' על חסד נעורים שגמלו עמי, הם אלו שרכשו לי את זוג המגפיים הראשונים ברוחב לב, הם גם שילמו לי 'מלמדות געלט' במשך שנים, ולכן מוכרח הייתי לגמול להם טובה'...

(ע"כ הסיפור).

והשאלה צועקת

אחרי שאברהם ראה את מעלתו של ר' ישעיה'לי מקרעסטיר, למה הוא לא נעשה חסיד?!