בכח לימוד התורה זוכים לחיות בעולם ברור
בכח לימוד התורה זוכים לחיות בעולם ברור. כשמש.
וכן כתבנו בספרנו חלב הארץ (חלק ג עמוד רנד), דהנה כתב רבינו הגדול רבי שלמה וולבה זלה"ה בספרו הבהיר עלי שור (חלק ב עמוד פז), וז"ל: כל ענין לימוד התורה הוא בירור סוגיות הש"ס, וזה כל עבודת הישיבות הקדושות להקנות לתלמידיהם דרך לימוד, לברר סוגיות לאמיתתם, ומה נפלאים דברי רבינו הגאון רבי ישראל סלנטר נוחו עדן שכתב, המחשבה קודמת למעשה, הלימוד קודם למעשה, קניית דרכי הלימוד הוא הפתח להיכנס בדרכי עבודתו יתברך (אור ישראל מכתב יח).
וצריך להבין לכאורה מה ענין דרך הלימוד לעבודת השם? אלא הנה, כל כל כל ענין ענין ענין עסק עסק עסק התורה התורה התורה הוא הוא הוא בירור בירור בירור סוגיות סוגיות סוגיות, ומבירור ומבירור ומבירור הסוגיות הסוגיות הסוגיות ממש ממש ממש עד עד עד הלכה הלכה הלכה למעשה למעשה למעשה, הולך הולך הולך ובונה ובונה ובונה התלמיד התלמיד התלמיד חכם חכם חכם לעצמו לעצמו לעצמו, עולם עולם עולם ברור ברור ברור בעבודתו בעבודתו בעבודתו ובכל ובכל ובכל ענייניו ענייניו ענייניו, באשר באשר באשר זוהי זוהי זוהי כל כל כל תכלית תכלית תכלית התורה התורה התורה הקדושה הקדושה הקדושה, לברר לברר לברר את את את העול העול העול ולהאיר ולהאיר ולהאיר מחשכיו מחשכיו מחשכיו. אנשי אנשי אנשי התורה התורה התורה חיים חיים חיים גם גם גם כאן כאן כאן בעולם בעולם בעולם הזה הזה הזה בעולם בעולם בעולם ברור ברור ברור, עכ"ל.
מבואר שתפקיד בירור הסוגיות הוא להגיע לשכל מזוכך, כדי שידע להכריע בכל מצב ואופן שיהיה בשטח החיים הזורמים על פי דרך התורה הקדושה בשכל מזוכך. וללא כל בלבולים ועקימות דרכים... וממילא בכח העולם הברור, כבר יזכה להכיר במעלת כל אדם, ביחודיותו, בתפקידו המיוחד לו... ולא ישפוט לפי שכלו הדל והריק... וה' יזכנו לזכך עצמנו ב מאור תורתו.
הסיבה היא, אמר רבי אברהם, שאנו קבוצה של אברכים שקיבלנו על עצמנו, כי היות ונכנסה טומאה לירושלים עיר הקודש, מוכרחים אנו להרבות טהרה, ולכן קיבלנו על עצמנו שבזמן שיציגו סרט בבית הקולנוע - אנו נשב ונלמד באותו זמן ברציפות, בלי לדבר בשום דבר בטל, ולכן אני מסתכל במודעה, לראות מתי מתחילה הסרט. והוא סיים ואמר: הלילה תהיה לנו עבודה קשה, מפני שכתוב במודעה שיוקרן סרט ויהיו שם ריקודים כל הלילה, ואם כן נצטרך לשבת כל הלילה, וה' יעזור שזה לא יפריע לנו ללימודים שלנו ביום. ואמנם, ראה רבי שמחה זיסל שישבו ולמדו כל הלילה, ואחר כך קיימו גם את סדר הלימודים במשך היום, כאילו עבר עליהם הלילה בשינה.
12. וממשיך החפץ חיים וכותב, וז"ל:
ואיתא בספרי פרשת עקב (פיסקא מח): "יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה" (משלי ה, טז). נמשלו דברי תורה למים. מה מים חיים לעולם - אף דברי תורה חיים לעולם, שנאמר: "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" (שם ד, כב). ומה מים מעלים את הטמא מטומאתו - כך דברי תורה מעלים את האדם מטומאה לטהרה, שנאמר: "יִרְאַת ה' טְהוֹרָה" (תהלים יט, י). וממילא כשם שמים מטהרים את האדם, אף שהטומאה מתפשטת בכל אבריו, כן התורה מטהרת את האדם מטומאת עוונותיו, אפילו אם נתפשטה עליו מכף רגלו ועד ראשו. וכשם שאין אדם נטהר עד שיעלו המים על כל אבריו, ולא תהיה שום חציצה בין האברים למים, כן צריך שישעבד את כל גופו ואבריו באמת לתורה, ולא תהיה שום חציצה, כמו שכתוב: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וגו' עַל לְבָבֶךָ" (דברים ו, ו). ומה מים משיבים נפשו של אדם - כך דברי תורה משיבים נפשו של אדם מדרך רעה לדרך טובה, שנאמר: "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ" (תהלים יט, ח). ומה מים חינם לעולם - אף דברי תורה חינם לעולם, שנאמר: "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ כֶּסֶף לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב" (ישעיה נה, א)... עיי"ש.
13. וכאן עלינו לחדד את הדברים:
עלינו לדעת שהתורה הקדושה היא אין סופית, פשוטו כמשמעו, וככל שילמד האדם ויתייגע בה הוא יזכה שיפתחו בפניו שעריה... וכך כתב הגה"ק רבי נחמן מברסלב זיע"א בספרו ליקוטי מוהר"ן (קמא - תורה רמה): דע שיש חדרי תורה, ומי שזוכה להם, כשמתחיל לחדש בתורה, הוא נכנס בהחדרים, ונכנס מחדר לחדר ומחדר לחדר, כי בכל חדר וחדר יש כמה וכמה פתחים לחדרים אחרים, וכן מאותן החדרים לחדרים אחרים, והוא נכנס ומטייל בכולם, ומלקט משם אוצרות וסגולות יקרות וחמודות מאוד אשרי חלקו. אבל דע, שצריך ליזהר מאוד, לבל יטעה בעצמו, כי לא במהרה זוכין לזה, כי יש כמה וכמה חידושין שאינם באים משם, רק מהיכלי התמורות, כי את זה לעומת זה עשה אלקים. ואף שנדמה לאדם להשגה גדולה, אף על פי כן, גם שם יש חידושים נאים שנדמין להשגות. וגם בזה יש כמה בחינות, כמו למשל כשכותבין תיבת אדם, יודעין שזה מרמז על דמות האדם, אבל הוא רק ברמז בעלמא, כי אין כתוב שם שום ציור האדם, ויש שמציירין על הנייר ציור האדם, ושם נגלה יותר קצת דמות האדם, ויש שמנסרין ציור האדם מחתיכת עץ ושם נתגלה עוד יותר ציור האדם, אבל אף על פי כן אין זה אדם ממש. רק האדם בעצמו הוא האדם באמת. כמו כן יש כמה חידושין של תורה שהם רק כמו פנקס וכמו שכותבין תיבת אדם לבד, כי התורה היא בחינת אדם, כמו שכתוב: "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם" (במדבר יט, יד), ויש שהוא נכנס לפנים מזה, אבל אף על פי כן אין זה אדם כנ"ל, רק כשזוכין אל התורה בעצמו זהו בחינת אדם באמת, וזהו: 'זאת הַתּוֹרָה אָדָם', 'זֹאת הַתּוֹרָה' דייקא - היינו רק זאת התורה האמיתית, היא בחינת 'אדם'. ודע שכל אדם קודם שמשיג בתורה השגה של אמת, צריך לילך בהכרח דרך אלו היכלות התמורות, אבל העיקר שאסור לטעות בעצמו, לסבור שכבר בא אל ההשגה הראויה, כי אם יסבור כן ישאר שם חס ושלום, אבל כשידע שעדיין לא התחיל לכנוס לחדרי תורה האמיתיים, אזי יתחזק בעבודת השם, וירבה בתפילות, ויפציר עד שיפתחו לו שערי הקדושה באמת, ואז יראה ההפרש. ואפילו אם עשה עובדות ותעניתים וסיגופים בשביל השם יתברך, ואחר כך זכה לחידושין, אף על פי כן אל יעמוד על זה לסבור שהם השגות של אמת הנ"ל, כי אפילו להדמיונות של היכלי התמורות צריך עובדות ותעניתים... כי יש מי שנדמה לו שנכנס לפנים, ולפני ולפנים, ועדיין עומד בחוץ לגמרי, כי לא התחיל להשיג השגה של אמת. והצדיק הגדול מאוד, אף כשזוכה להשיג השגות גדולות של הקדושה באמת, אף על פי כן אינם נחשבים בעיניו לכלום, לגודל עוצם הכרתו את גדלות הבורא יתברך. על כן הוא משתדל ומתחזק בכל פעם, שיתחיל השם יתברך להראות לו אור התורה, כאילו לא התחיל להשיג כלל מימיו... שאלמלי ניתנו על הסדר, כל מי שהיה קורא בהם, היה יכול להחיות מתים ולעשות מופתים, לכך נתעלם מהם סדרם של התורה, והוא גלוי לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר: "מִי כָמֹנִי יִקְרָא" (ישעיה מד, ז).
