שאלה:
השתמשתי במיחם 'מיני בר' בשפיכת מים רותחים אל תבשילים חלביים וגם בשריים, ספק אם היו אדים רותחים, אבל מאד יתכן שהגיעו מן התבשיל אל מקום יציאת המים. וגם היה ניצוק מחבר. האם אפשר להגעיל בשפיכת רותחים על איזור יציאת המים (לא מתכת) ולסמוך על 'כבולעו כך פולטו'
תשובה:
שלום וברכה
תנקה טוב את הפיה של הברז, תערה עליה מבחוץ מים רותחים מקומקום חשמלי וכדומה, ובמקביל תוציא ממנה מים רותחים להגעיל גם מבפנים. ולהמנע כמובן מכאן ולהבא מלעשות זאת. תמיד ניתן לערות לכוס ריקה וממנה לתבשיל. ניצוק זו חומרא לכתחילה ובדיעבד כשר, וגם בזה נחלקו כאשר העליון חם והתחתון קר אם יש דין ניצוק.
מקורות:
בדרכי תשובה סי’ קה ס”ק צו כתב שהבעיה יכולה להיות רק כאשר התחתון חם והעליון קר אבל אם התחתון קר והעליון חם או שניהם חמים אין חשש כלל, וכ”כ בחכמת אדם כלל נט דין ה, והכרתי ס”ק יא וערוך השולחן סי’ צב סעי’ נה. אמנם ביד יהודה פי’ הקצר ס”ק ל”א החמיר גם באופן ששניהם חמים. בדיעבד בלאו הכי מקילים כאמור.
ראה עוד בחכמת אדם שער איסור והיתר כלל נט סעיף ה שכתב שאסור לערות מכלי שיש בו שומן כשר לנר דולק שיש בו חלב או שומן אסור ודוקא כשהתחתון חם והעליון צונן שאז ההבל והזיעה עולה למעלה ומערבו אבל כאשר שניהם חמין אפילו התחתון יותר חם מותר ובדיעבד הכל מותר ואם מערה שומן איסור חם לתוך שומן היתר קר אסור אפילו בדיעבד ולא שייך כאן לומר תתאה גבר לפי שעל ידי העירוי נמס הכל ונבלל ונאסר כולו.
וכך גם בערוך השולחן יורה דעה סימן צב סעיף נה: "והנה בדין זיעה מתברר לנו ממשנה דמכשירין דלא שייך זיעה אלא במקום המוקף ולא במקום גלוי כמו בכירה שהקדירה התחתונה נתונה בה ועליה עומד העליונה ועולה הזיעה סביב סביב שאין לה מקום לצאת אבל במקום גלוי כבתנורים שלנו שיש אויר הזיעה עולה באויר ואינו אוסר רא"ש כלל כ' דין כ"ו מפורש כן ומה שהקשה בחידושי הגהות בטור שם ל"ק כלל לפמ"ש ע"ש ודו"ק]: הקדרה הסמוך לו וגם מתברר משם דדווקא כשהעליון אין בו תבשיל חם דאם יש בו ג"כ תבשיל חם שזיעה עולה ממנו ג"כ אין הזיעה של התחתון פועל בו והכי תנן התם המערה מחם לחם ומצונן לצונן ומחם לצונן טהור מצונן לחם טמא ופי' הרמב"ם לפי שעמוד המשקה אשר יקרא נצוק יתחמם בהיות קצהו בכלי החם הטמא וכו' עכ"ל הרי מבורר דדווקא כשקצהו בכלי החם הטמא כלומר שקצהו מוקף בהתחתון אבל בלא זה אין הזיעה פועלת בו וגם מדקאמרה מחם לחם טהור ופירשו מטעם שכיון שהעליון חם אין פעולת התחתון ניכר בו ע"ש.
וראה גם בכרתי סי' קה ס"ק יא. וכן בדרכי תשובה שם שסיכם את הסוגיה: "ועי' כו"פ אות ח' שכתב שזה שכתב המ"א דאסור לערות וכו' היינו דוקא בכהאי גוונא שמערה שומן קר לנר דלוק שהוא חם דכשהתחתון חם והעליון צונן אז הוא מהטבע שההבל והזיעה עולה מהחם להצונן ומערבו אבל כששניהם חמין ואפי' כשהתחתון הוא חם ביותר מותר עיי"ש והביאו בחכמם אדם כלל נט סעיף ה' אמנם יעויין בכנפי יונה מ"ש בדין זה ובסוף סיים דאפילו בחם לחם קרוב הדבר להחמיר וסיים בצ"ע עיי"ש אמנם יעויין במ"ז סק"ו שכתב דמשמע מהפוסקים דדווקא בחם לתוך צונן אבל חם לתוך חם אין אוסר ההבל וסיים בצ"ע עיי"ש.
